היתר לתוספת שירותים והגדלת חדר שינה

היתר לתוספת שירותים והגדלת חדר שינה ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובנייה באר שבע לאשר תוספת שירותים, הגדלת חדר שינה ומרפסת מקורה בבית משותף. רקע מדובר בבקשה להיתר לתוספות שונות בבית משותף ברחוב הלורד בלפור בבאר שבע. לבקשה הוגשה התנגדות שכן, אשר לא התנגד לבנייה המבוקשת, אלא רק דרש כי שער החוסם מעבר לגינה האחורית של הבניין, יסומן להריסה במסגרת היתר הבנייה. המשיבה 1, הועדה המקומית, דנה בבקשה להיתר ובהתנגדויות, והחליטה לאשר את הבקשה להיתר, אולם זאת בכפוף לכך כי השער החוסם את המעבר לגינה האחורית יסומן להריסה וזאת כתנאי להוצאת ההיתר. על החלטה זו הוגש הערר שבפנינו. הערר הערר שבפנינו הוגש על ידי מבקש ההיתר. היות והבקשה להיתר אושרה, מתרכז הערר אך ורק בתנאי דלעיל אשר קבע כי יש לסמן את השער החוסם את המעבר להריסה. העורר פורש מסכת שלמה של התדיינויות וסכסוכים בנוגע למעבר החסום, בין היתר הסכמים שונים, התכתבות עם עיריית באר שבע, הליך בפני המפקח על המקרקעין ואף פסק דין של המפקח על המקרקעין. לאור מסכת זו, טוען העורר, כי לא היה כל מקום לכך שהמשיבה 1 תתנה את אישור הבנייה המבוקש בסימון השער החוסם את המעבר להריסה. המשיבה 1 הגישה כתב תשובה. במסגרת התשובה מסבירה המשיבה, כי שקלה שיקולים תכנוניים בלבד, וכי היות ואין חולק, כי השער נבנה ללא היתר והוא חוסם גישה לחצר האחורית, הרי מדובר בהחלטה תכנונית סבירה. המשיבה 1 נמנעה, לטענתה, מלדון בכלל המחלוקת הקניינית המורכבת בין הצדדים. המשיב 2 אף הוא הגיש תגובה מפורטת, אשר אף היא מתייחסת בעיקרה למחלוקת המורכבת ביניהם, וככל הנראה בין שכן נוסף אשר בנה מחסנים החוסמים אף הם את המעבר. לגופה של הבקשה להיתר הסביר המשיב 2, כי לא ניתן לתת לגיטימציה לבנייה בלתי חוקית החוסמת מעבר לחלק אחורי משותף של החלקה. דיון כמפורט לעיל, לצדדים רקע ארוך של מחלוקת קניינית מורכבת הנוגעת בין היתר למעבר לחלק האחורי של החצר המשותפת. המחלוקת הקניינית אינה בתחום מוסדות התכנון. יתרה מזו, מחלוקת זו אף נמצאת בימים אלו ממש בפתחו של המפקח על רישום המקרקעין. על מוסדות התכנון לקבל החלטה תכנונית נכונה וזאת לאור חוקי התכנון והבנייה, ואין הם אמורים להיכנס למחלוקת קניינית מורכבת זו. מבחינת דיני התכנון והבנייה, הנושא שבפנינו ברור, פשוט וחד משמעי. אין עוררין, כי השער החוסם את הגישה לחצר האחורית נבנה ללא היתר. אין גם מחלוקת כי השער אינו תואם את התכנון החל על המגרש, בנסיבות אלו יש לסמנו להריסה. נבהיר, כי אף אם צודק העורר בכל טענותיו לגבי מערכת היחסים עם שכניו (ואיננו מכריעים בכך), הרי אין בכך בכדי להפוך את השער שנבנה ללא היתר, לשער חוקי, או לבניה תואמת תכנית, ולכן יש לסמנו להריסה. יוטעם, כי לא ניתן להכשיר את השער במסגרת הבקשה להיתר, היות וזה חורג הן מקווי הבניין והן מהתוכנית החלה על המקרקעין. אשר על כן, דרישת המשיבה 1 לסמן את השער החוסם את המעבר להריסה, לא רק שהינה סבירה וראויה, אלא אף מתחייבת מכוח החוק. נציין, כי העובדה שהשער כבר קיים בפועל ללא היתר, אינה מהווה שיקול לאשרו, אלא דווקא להורות על הריסתו. לקיומה של עבירת הבנייה כשיקול שלא לאשר בקשה להיתר, ר' ערר 268/07(ירושלים) גרכט ואח' נ. הועדה המקומית הראל ואח' (). מוסדות התכנון אינם רשאים להתעלם מעבירות בנייה כשאלו מובאות לפתחם. כשמוגשת למוסד תכנון בקשה להיתר, חובה עליו לבחון האם קיימת במגרש בנייה לא חוקית, ואם קיימת שכזו, להתנות את מתן ההיתר בהריסתה או למצער, בסימונה להריסה. לכן, בקשת העורר כי המשיבה 1 תתעלם מקיומו של השער החוסם אשר נבנה ללא היתר, לא רק שאינה סבירה, אלא אף אינה חוקית. סיכום לאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערר ומאשרים את החלטת המשיבה 1. נבהיר, כי אין בהחלטתנו זו בכדי לחוות דעה כל שהיא כלפי הסכסוך הקנייני בין הצדדים, בין היתר, בשאלות אופן השימוש במעבר והמחסנים הבנויים, אלא, כל שיש בה הינו לקבוע, כי החלטת המשיבה 1 להורות על סימון השער החוסם להריסה, הינה החלטה סבירה ראויה ומתחייבת מכוח החוק. הגדלת דירה / שטח