ראשי הנזק הנטענים בגין התכנית הם: מטרד עצום עקב רימזור הצומת והתאורה החזקה בעיקר בשעות הלילה, עליה במפלס הרעש, זיהום אוויר ופיח, צפיפות תנועתית ופגיעה בפרטיות. נטען כי עד לתכניות אלו התנועה ברחוב רמז היתה דלילה. לעניין עיסקה בבית המגורים הסמוך שהוצגה ע"י המשיבה נטען, כי הבית אינו גובל בתכנית ולפיכך לא נפגע בגין התכנית, ולכן עיסקה זו אינה ברת השוואה. המשיבה טוענת כי יש לפסול את שומת העוררים מאחר והיא לא חתומה, איננה כוללת תחשיבים ואסמכתאות לשיעור הנזק הנטען, ולא צורפו לה עסקאות השוואה. נטען כי נספח ט' עם טבלת עסקאות בלתי קריאה, צורפה לערר בלבד. נטען כי חוות הדעת התעלמה מהוראות משביחות בתכנית - מניעת הוספת מסלול נוסף ועוד, וכי לא צורפה אליה מדידה מוסמכת של רמות הרעש הנטענות. בנוסף נטען, כי היה על העוררים לצפות התפתחות מערכת כבישים בקירבת מקרקעיהם. נטען כי התקנת הרמזורים איננה חלק מהתכנית אלא החלטה של האגף לתכנון כבישים בעיריית ראשון לציון, ואיננה מהווה פגיעה לפי סעיף 197 לחוק. נטען כי על פי עיסקה שנעשתה בבית מגורים סמוך עולה כי ערך המקרקעין עלה - ביום 7.10.09 נמכר הנכס בסכום של 2,415,000 ₪ ואילו העוררים טוענים לשווי של 1,400,000 ₪. לחילופין נטען לחלותו של סעיף 200 לחוק התכנון והבניה. לאחר עיון בכתבי הטענות, בתכניות ובתשריטים הרלבנטים ולאחר ששמענו את הצדדים, אנו מחליטים כלהלן: הפגיעה הנטענת בגין רימזור ותאורה איננה בגין התכניות נשוא העררים. החלטה שניתנה על רימזור ותאורה בצומת, אין בה כדי להוות חלק ממסמכי תכנית כל עוד לא נעשה כך במפורש בתכנית. גם אם לשיטת ב"כ העוררים ההחלטה היא תולדה של התנגדות לתכנית, הרי משלא הפכה להיות לחלק מהתכנית, בין אם ע"י שילובה בהוראות התכנית ובין אם ע"י צירופה לנספחי התכנית או צירוף תשריט וכיו"ב, הרי שאיננה חלק מ"התכנית" כהגדרתה בחוק התכנון והבניה ולא ניתן לתבוע בגין החלטה זו במסגרת סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. ככל שלעוררים טענות לנזקים בגין החלטה זו, פתוחה כמובן הדרך בפניהם לטעון במסגרות משפטיות אחרות מתאימות. אשר לטענות המשיבה כי יש לפסול על פניה את שומת העוררים, לא מצאנו בהן ממש. גם אם בשומה אי אלו פגמים וגם אם המשיבה חולקת מטבע הדברים על האמור בה, הרי שלא די בכך כדי לפסול את השומה. כך למשל, בעניין עסקאות ותחשיבים - אכן צורפה לערר כנספח ט', טבלה (קשה לקריאה) של עסקאות ותחשיבים, ובמהלך הדיון הוגש עותק קריא שלה. הגם שהיה מקום לצרף טבלה זו לתביעה, הרי שבמסגרת הגמישות שאנו נוהגים בהגשת ראיות ומסמכים בערר, איננו סבורים כי יש לדחות הצגת מסמך זה בערר. לפיכך, נדחית הטענה כי לא הוצגו עיסקאות ותחשיבים. זאת כמובן מבלי להיכנס לגופם של הנתונים בטבלה. אשר לאי חתימה על השומה - השומה שהוצגה לנו חתומה כדת וכדין היא, וגם אם יתכן ואולי עותק כלשהו שהיה בפני המשיבה לא היה חתום, היה מקום לבדוק זאת על אתר, בזמנו, עם התובעים / עוררים ולא להביא טיעון זה לפיתחה של ועדת הערר. אשר ליתר טענות הצדדים, מדובר במחלוקות שמאיות. אשר על כן, אנו מעבירים אותן לחוות דעתו של שמאי מייעץ אשר ימונה ע"י יו"ר מועצת השמאים ויבחן את טענות הצדדים ע"פ הפירוט שלהלן: השמאי המייעץ יבחן האם בהוראות בעניין הרחבת הצומת והדרך בתכנית רצ/מק/102/1 יש משום פגיעה במקרקעי העוררים בהתייחס לטענות הצדדים בנוגע למצב התכנוני הקודם. כמו כן יש לקחת בחשבון את הוראות תכנית רצ/1 /100, המהווה חלק מהערר וטענות המשיבה להשבחה בגינה, בגין צמצום הדרך. כמו כן, יבחן את ראשי הנזק הנטענים בגין התכנית, של עליה במיפלס רעש, זיהום אוויר, פיח, עומסי תנועה וצפיפות ופגיעה בפרטיות. כן יבחן את טענות הצדדים בנוגע לעסקאות ההשוואה והתחשיבים שהוגשו (נספח ט') וטענות הצדדים בעניין העיסקה בבית המגורים הסמוך. כאמור לעיל, אנו דוחים את הטענות בנוגע לנזקים בגין רימזור ותיאורה, אשר ככל שנטען לגביהם, הם לא נגרמו בגין אישור התכנית אלא נטען כי הם נגרמו מהחלטה מאוחרת לתכנית ואשר לא הפכה בשום שלב להיות לחלק מהתכנית נשוא הערר. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.משפט תעבורהמטרדצומת