לא די בהצבעה על טעויות לכאורה, בשומה המכרעת. הטעות לה טוענים, צריכה להיות מהותית וחורגת ממיתחם שיקול הדעת המקצועי הסביר. כך נקבע בין היתר, בעמ"נ 102/04 ועדה מקומית לתכנון ובניה רמלה נ. אגרנטי, ע"י השופטת קובו: "חוק הבוררות התשכ"ח - 1968, הוחל על ההליך המתקיים בפני השמאי המכריע (ראה סעיף 198 י' לחוק). בהתאמה מגביל הוא את יכולת הביקורת של ועדת הערר כערכאת ערעור על החלטת השמאי המכריע והיא קיימת באותם מקרים בהם מראה אחד הצדדים פגם או דופי חמור בשיקול דעתו של השמאי, כאמור. משהפעילה ועדת הערר את שיקול דעתה ובחנה את חוות הדעת של השמאי המכריע ולא מצאה בו פגם או דופי חמור, בדין אימצה את חוות דעת השמאי כחוות דעת נכונה". קווים מנחים בעניין מידת התערבותה של ועדת הערר בהחלטת השמאי המכריע נקבעו גם בערר 117-119/99, 128/99 הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה נ. אשר שולמן ואח'. בערר 184/02 ועדת מקומית לתכנון ולבניה ראש העין נ. לוי אלשייך ואח', נקבע כי: "ועדת הערר אינה נוטה להתערב בהכרעת שמאי מכריע הדן בעניין מקצועי שבמומחיות בדומה לבורר, אלא אם נפלו פגמים חמורים בהכרעתו. אין זה ראוי לדעתנו להתערב בהכרעתו של שמאי מכריע אלא אם נפל פגם מהותי או טעות על פני הכרעתו שאינם בגדר חילוקי דעות שמאיים לגיטימיים. שמאי מכריע כשמו כן הוא, עליו להכריע בין עמדות הצדדים ולהיות מעין בורר לפי דין אפילו שאינו משפט מקצועי. תפקיד זה הוא רחב יותר מתפקיד של שמאות גרידא או תפקיד של שמאי המעריך ערכו של נכס או פגיעה בו כשמאי מטעם בימ"ש או שמאי המעריך נכס לצורך מכירה או שעבוד לבנק. נוטים אנו לסבור כי בתפקידו המעין שיפוטי של שמאי מכריע גלומה גם המטלה להכריע בעניינים שאינם דווקא שמאיים טהורים קלאסיים, אלא גם עניינים הנלווים לאלה ואשר ההכרעה בהם היא הכרח לצורך סיום הליך הערר לפי ס' 198. אמנם נמצא ההליך כולו "תחת כנפיה" של ועדת הערר, ויכול השמאי המכריע גם להפנות אליה שאלות משפטיות או סוגיות שהוא סבור כי אינן בסמכותו או יכולתו או כי ראוי להפנותם אליה, אך אין גם מניעה כי הוא זה שיסיים את ההליך." לעניין היקף ההתערבות בהחלטת שמאי מכריע פסקה כב' השופטת גרסטל בע"ש 215/00, 231/00 (מחוז ת"א-יפו) הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה נ. סודרי, כי: "אין להתערב בקביעתו של השמאי המכריע בכל האמור להכרעות מקצועיות שבתחום מקצועיותו של השמאי המכריע, אלא אם מראה אחד הצדדים פגם או דופי חמור בשיקול דעתו של השמאי המכריע. זאת יש ללמוד מהחלתו של חוק הבוררות התשכ"ח - 1968, על הליך בפני השמאי המכריע (סעיף 98 (י) לחוק) המגביל את יכולת הביקורת של ועדת הערר כערכאת ערעור על החלטת השמאי המכריע". כך הוחלט גם בערר 103/06 צדוק נח ואח' נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות; ערר 102/06 ועדה מקומית ראשון לציון נ. חיה ויהודה הולצר ואח' ועוד. בעניין זה נפנה גם להחלטת ועדת הערר בערר 494+495/07 פנינה קליין ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק ואח' וכן לדברים שנאמרו בערר 276/07 שפיץ אביבה ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח': "בפתח דברינו לא יהא זה למותר לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד בעניין היקף התערבותנו בערר על החלטת שמאי מכריע. היקף התערבותנו בערר מסוג זה הינו מצומצם, ורק לאותם מקרים בהם: "מראה אחד הצדדים פגם או דופי חמור בשיקול דעתו של השמאי". כן נפנה לעררים 128/07 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה .נ. סלם פרץ: ערר 170+177/07 לוי דוד ואח' .נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מצפה אפק ואח': וכן ערר הר/95444/07 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה .נ. כהן מרגריטה ואח' ועוד. ולאחרונה, נאמר גם בערר 9010+9011/09 ברק עזרא ואח' .נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה נס ציונה ואח', כי: "לביסוס לטענותיה ציינה חברת חשמל את החלטת ועדת הערר בירושלים בעניין לוי. אולם מאז ניתן גם פסק דין בערעור בבית המשפט המחוזי בירושלים, עמ"נ (י-ם) 543/08 רחמים לוי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פסק דין מיום 5.8.09), שם חזר בית המשפט לאחרונה, על הפסיקה הידועה (ללא כל ציון גישות אחרות כלשהן כטענת חברת חשמל), לפיה: על פי הפסיקה אין להתערב בשיקול דעתו של השמאי המכריע בעניינים הנוגעים לתחום מקצועיותו אלא במקרים יוצאי דופן בהם נמצא כי נפל פגם חמור בשיקול דעתו, או כאשר מתקיימות עילות ההתערבות שבסעיף 24 לחוק הבוררות (ראו למשל, עמ"נ (ירושלים) 337/05 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' פלבר, בפיסקה 24). לאור כל האמור לעיל לא מצאנו בסיס להתערב בהכרעת השמאי המכריע ולהנחותו "לתקן" את שומתו כבקשת העוררים". כאמור לעיל, בערר שלפנינו לא נטענו טענות לטעויות מהותיות ולפגמים חמורים בשומה המכרעת. לא השתכנענו כי מדובר בערר שלפנינו בטענות שהן מעבר לחילוקי דעות לגיטימיים. נעיר גם, כי אף אם בדיון בפנינו נעשה ניסיון ליתן כותרת של טעות מהותית לטענה זו או אחרת, אין בכך כדי לשנות ממהותה ותוכנה של טענה אשר איננה טענה כזו ואיננה מצביעה על פגם מהותי או דופי חמור, היורדים לשורש השומה המכרעת. כך גם לגבי הטענה שנשמעה בפנינו כי תפקידו של השמאי המכריע הוא אך ורק להכריע בחילוקי דעות בין צדדים הא ותו לא ולפיכך גם ניתן לחלוק על הקביעות שקבע. לא רק ששמאי מכריע איננו כפוף לשומות שמביאים בפניו הצדדים ואיננו רק "בוצע" ביניהן, אלא שנזכיר שוב את שציטטנו לעיל, כי משמעות תפקידו של השמאי המכריע היא: "שמאי מכריע כשמו כן הוא, עליו להכריע בין עמדות הצדדים ולהיות מעין בורר לפי דין אפילו שאינו משפט מקצועי. תפקיד זה הוא רחב יותר מתפקיד של שמאות גרידא או תפקיד של שמאי המעריך ערכו של נכס או פגיעה בו כשמאי מטעם בימ"ש או שמאי המעריך נכס לצורך מכירה או שעבוד לבנק. נוטים אנו לסבור כי בתפקידו המעין שיפוטי של שמאי מכריע גלומה גם המטלה להכריע בעניינים שאינם דווקא שמאיים טהורים קלאסיים, אלא גם עניינים הנלווים לאלה ואשר ההכרעה בהם היא הכרח לצורך סיום הליך הערר לפי ס' 198. אמנם נמצא ההליך כולו "תחת כנפיה" של ועדת הערר, ויכול השמאי המכריע גם להפנות אליה שאלות משפטיות או סוגיות שהוא סבור כי אינן בסמכותו או יכולתו או כי ראוי להפנותם אליה, אך אין גם מניעה כי הוא זה שיסיים את ההליך." ערר 184/02 ועדה מקומית לתכנון ולבניה ראש העין .נ. לוי אלשייך ואח'. (ההדגשות שלנו). השומה המכרעת שלפנינו, דנה בהרחבה בכל הטענות שהועלו בפני השמאי המכריע ואיננה מתעלמת מהן. השומה המכרעת נערכה בצורה מאוד מפורטת, מנומקת ומקצועית. השומה המכרעת מפרטת בהרחבה את טענות העוררת ואת טענות המשיבה תוך הנמקה מפורטת אלו טענות התקבלו ואלו נדחו. השמאי המכריע מפרט ומבסס בשומתו את קביעותיו המקצועיות, לרבות בעניין השפעת קירבת המבנה של בית הספר למקרקעי העוררים. כן יש פירוט של הבדיקות שעשה וניתוח המימצאים וכן פירוט וניתוח של עסקאות שבדק לקביעת שווי המקרקעין. אשר על כן במקרה זה, אנו מחליטים לפי דברי כב' השופטת גרסטל, בפ"ד סודרי (לעיל), כי: "אין להתערב בקביעתו של השמאי המכריע בכל האמור להכרעות מקצועיות שבתחום מקצועיותו של השמאי המכריע, אלא אם כן מראה אחד הצדדים פגם או דופי חמור בשיקול דעתם של השמאי המכריע" . משלא נטענו ולא הוכח בפנינו קיומם של פגמים מהותיים או דופי חמור בשיקול דעת השמאי המכריע ובשומתו, אנו דוחים את הערר. העוררים ישלמו הוצאות למשיבה סך 2500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. מיסיםשומהשמאי מכריע