אישור תכנית שינויים מהיתר תוספת חדר למערכות טכניות, בשטח 8.84 מ"ר בקומה א

אישור תכנית שינויים מהיתר "תוספת חדר למערכות טכניות, בשטח 8.84 מ"ר בקומה א'", במקרקעין הידועים כחלקה 8 מגרש 195 בגוש 4271, ברחוב גיבורי ישראל 11 בראש העין (להלן: "המקרקעין"). הערר קא עסקינן הינו ערר מתוקן לאחר שבפעם הקודמת נדרשה הועדה המקומית להגיע להחלטה מנומקת בהתבסס על מכלול נתונים שפורטו על ידי ועדת הערר במסגרת החלטת ביניים. בסופו של דבר הגיעה הועדה המקומית להחלטה כדלקמן: "לסרב לבקשה. אישור הבקשה כרוך בפגיעה קשה בשכן המתנגד שבקיר ביתו הצמוד נבנה חלון בהסכמת כל בעלי הזכויות בנכס דאז. יש להעביר לבדיקת הפיקוח חריגות בניה שבוצעו בדירת המבקש, כמו גם שימוש בפועל למטרות שירות של חדר כביסה ומחסן על פי היתר קיים." יש לציין כי הועדה המקומית לא מילאה החלטתנו הן לגופם של דברים שכן לא ניתנה התייחסות לרישוי היחידות, סיכום הזכויות, מיצוין ובחינת האפשרות מיקום התוספת. כמו כן הדיון התקיים 4 חודשים לאחר המועד לקיומו על פי החלטתנו והצדדים לא זומנו אליו. לדברי ב"כ הועדה המקומית הואיל ובין הצדדים התנהלו מגעים לגישור להם לא היתה שותפה הועדה המקומית נשכחה חובתה על פי החלטתנו הנ"ל. איננו מקבלים גישה זו. מלכתחילה היה על הועדה המקומית למלא תפקידה כדבעי וליתן דעתה על הנושאים שפורטו בהחלטתנו, קל וחומר לאחר קבלת החלטה המפרטת "ברחל בתך הקטנה" את חובתה ובכל זאת לא ראתה לנכון לעשותן כן. יש לציין כי הועדה המקומית היא זו האמונה על מרחב התכנון המקומי לה הידע והיכולת לבחון בקשות מול תכניות ומעשה מול בקשות, זו חובתה הראשונית והטבעית לבחון סוגיות אלה וחובה זו הופרה בריש גלי. לגופם של דברים טען ב"כ הועדה המקומית כי עמדתה היא כי קיימות זכויות לבניית המרפסת המבוקשת לעניין רישוי היחידות הרי שיחידת המשיבים 2 אושרה הן בהיתר משנת 88 בו סומנו בקיר המערבי שני פתחי חלונות כלפי החלל בין דירה זו לבין דירת המבקש, ואילו בהיתר שינויים משנת 89 אושרה מתכונת דומה של תכנית עם חלון אחד בלבד. אותו חלון הוא זה העומד ב"סכנת" סגירה על פי הבקשה נשוא ענייננו. המדובר בשתי דירות הבנויות בקומה אחרונה, כאשר במקור בין שתיהן (המזרחית בבעלות המשיבים והמערבית בבעלות העוררים), היתה מגרעת בחלק שאינו מהווה קיר משותף. בסוף שנות ה - 80 כמפורט לעיל אושרה הרחבת הדירה של המשיבים (המזרחית) כדי קו הגבול וכן אושר פתיחת חלון לחדר שינה המהווה חלון יחיד לאותו חדר. הבקשה נשוא הערר כוללת מרפסת שירות בצמוד לאותו חלון, לדברי העוררים על מנת למקם בהם מערכות טכניות, אחסנה, מכונת כביסה ועוד, כאשר מזכירים העוררים כי המרפסת שתשמש אותם לצורכי מגורים ואירוח עתידה להיבנות בקומה ממעל יחד עם הבניה החדשה המבוקשת. בהקשר זה טוענים העוררים כי החלון שאושר בשעתו בהיתר מסוף שנות ה - 80 אינו חוקי נוכח הקבוע בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970, שכן תקנה 2.23 קובעת כדלקמן: ,"לא יבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס", כאשר סעיף 1 לתקנות מגדיר נכס כ"נכס לגביו מבוקש או ניתן ההיתר." לית מאן דפליג כי הקיר המצוי בין שתי הדירות הינו קיר משותף אשר כפי שהבהרנו לא אחת, לתפיסתנו, אמור להיות "קיר עיוור" ואין להתיר בו פתחים לכאן או לכאן. יחד עם זאת ראו לנכון הן הרשות המקומית והן דיירי הבניין לפני למעלה מ - 20 שנה לאפשר פתיחת פתחים לצורך מימוש זכויות למגורים. איננו סבורים כי בחלון נפלה אי חוקיות מחמת הפרתו של סעיף 2.23 שכן הבענו דעתנו לא אחת כי בתפיסתנו בית משותף מהווה נכס אחד, ולא ניתן להתייחס לחלקים ממנו כאל נכסים נפרדים, היפוכם של דברים יש להתייחס אליו כאל חטיבה תכנונית אחת. לא זו אף זו, לא אחת מחייבת בקשה בחלק מנכס הסדרת חלק אחר באותו נכס, ורק במקרה בו הוכח עקרון של בעלות שונה למשל לכל אחד מחלקים אלה אזי, מתייתרת דרישה להסדרה כתנאי לאישור אלמנט חדש. ואולם התפיסה הבסיסית העומדת בבסיס הבחינה הינה תפיסה כוללנית של הבית בכללו כיחידה תכנונית אחת. יתר על כן אנו מקבלים את עמדת הועדה המקומית לעניין הבטלות היחסית או מוטב החוקיות היחסית, אשר בצוותא עם עיקרון חוקיות המינהל מחייבות פרשנותו של ההיתר מסוף שנות ה - 80 כבעל תוקף חוקי. בחינת חומרת הפגם, נפקותו ותוצאותיו מעלה כי הפעלת מבחן הבטלות היחסית, פועלת כנגד ביטול, דה פקטו של ההיתר, כפי שמבקש העורר, שכן לאור נוסח התקנות ספק אם כלל נפל פגם, ובאשר לתוצאותיו ונפקותו הרי שמדובר בזכותם של המשיבים 2 להרחיב דירתם למגורים על פי תכניות תקפות אל מול זכותם של העוררים להרחיב דירתם לצורך הקמת מרפסת שירות או מרפסת למתקנים טכניים. זאת ועוד, הטיפול במערכות הטכניות שהציגו העוררים במסגרת הדיון שלפנינו (מערכות מים וגז) אפשרי באותה דרך שבה הותקנו, ונוכח קיומה של קונסטרוקציית מתכת המאפשרת גישה אליהם. לפיכך ובהתחשב בתוצאות קבלת הערר אשר יגרמו לכך כי אל חלון חדר השינה של המשיבים תהיה גישה ישירה ממרפסת השירות של העוררים אנו סבורים כי אין מנוס אלא לדחותו.בניהתכנית שינוייםתוספת חדר