בקשה להריסת סוכות ומכולות

בקשה להרחבת מבנה תחנה קיים בהיתר בתנאים, במקרקעין הבקשה מסמנת להריסה סוכות ומכולות. העוררת חברת נפט בע"מ (להלן: "פז") הינה בעלת תחנת תדלוק מתחרה כ - 2.5 ק"מ דרומית לתחנה קא עסקינן. תמצית טענות העוררת במקרקעין חלה תכנית הר / 145 / 5 (להלן: "התכנית") מיום 23/4/76 המתירה להקים במקום תחנת תדלוק בהתאם לתכנית בינוי מאושרת על ידי הועדה המקומית והמחוזית. המצב הקיים במגרש אינו תואם את ההיתר הקים ולא את תכנית הבינוי שכן הוכפלו מספר משאבות התדלוק, נבנה מתקן רחיצה למכוניות, קיימות סככות בשטח של מעל 110 מ"ר ומפוזרות במגרש מכולות. בנוסף מדובר בבניה מעבר לקווי בניין מגודרים. במסגרת הבקשה מבוקשת תוספת שטח למבנה ושימושים שאינם תואמים את השימושים על פי היתר הבניה ותכנית הבינוי. הבקשה פורסמה כבקשה להקלה בניוד שטחי אחסנה ומשרדים ממפלס המרתף לקומת הקרקע, כאשר מבוקש בפועל שימוש חורג להיתר, סטייה בקו בניין, סטייה מהוראות תמ"א 18 וחריגה משטחי הבניין המותרים. ככל שהחלטת הועדה המקומית נסמכת על מעמדה של פז להתנגד הרי שהן הלכת מקס ראובן והן החלטות ועדת הערר מעגנות זכותה זו. תכנית הר / 1002 מכוחה התבקש ניוד הזכויות עוסקת בבניית מרתפים וחדרי יציאה אך אינה מקצה מרתף לתחנות תדלוק ועל כן אינה יכולה להוות מקור לזכויות. ההקלה המבוקשת מהווה סטייה ניכרת שכן גם אם קיימות זכויות על פי הר / 1002 הרי שמדובר בשטח שירות ואילו בתחנת תדלוק על לפי תמ"א 18 חדר המתדלקים, המשרד, המזנון המחסן השירותים והמקלט הינם בגדר שטחים עיקריים - גם בחריגה בקווי הבניין ביחס לבינוי המאושר מהווה סטייה ניכרת. שינוי הבינוי מהווים על פי הוראות התכנית בסמכות הועדה המחוזית ולא המקומית. בבקשה עמדות תדלוק ללא גגון בניגוד להוראות תמ"א 18 וכמו כן חסרה חוו"ד בדבר מניעת סכנת זיהום מי תהום ומפגעים תברואתיים וסביבתיים. הבקשה אינה מקצה מקומות חניה כנדרש בתקן החניה ובתכנית הבינוי. תשובת המשיבה 2 (אליה הצטרפה הועדה המקומית) עניינו של הערר בניסיונם של העוררים לגרום למשיבות נזקים לא ברורה מעמדה של העוררת שכן לא ברורה התכנית הנטענת נוכח המרחק והעובדה כי מדובר בתחנה קיימת. תמ"א 18 (שינוי מס' 9) חלה הן על תחנות תדלוק חדשות והן על תחנות תדלוק קיימות ובכללן התחנה נשוא הערר. בהתאם התבקשה הרחבת מבנה הסמך בשיעור 28.54 מ"ר, 19.58 עבור משרד מינהל התחנה ו - 8.96 מ"ר עבור מחסן שמנים. המשטח התכנוני כולל את התכנית, תכנית הר / 1002, תמ"א 18 והחלטת הועדה המקומית מיום 11.12.07 לתוספת שטחי שירות עיליים לאזורי תעשייה, מלאכה, והייטק. על פי ההחלטה הוגדלו שטחי השירות העיליים מ - 30% ל - 60%. הבקשה להיתר הבניה תואמת את הוראות התכנית, ואין בה לשנות את הבינוי שאושר אלא להרחיב את מבנה המשרדים במטרים ספורים נוספים. פרשנות לפיה תוספת כזו כפופה לאישור בינוי חדש בועדה המקומית אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם מדיניות משרד הפנים להרחבת סמכויות הועדות המקומיות. קווי הבניה אף הם הותרו לשיקול דעת הועדה המקומית ועומדות בקווי הבניה הדרושים בתמ"א 18. תמ"א 18 מתירה את התוספות המבוקשות. מדובר בתחנה מדרגה ב'. השטח הכולל הינו 130 מ"ר היא גוברת על תכניות אחרות, ואף מאפשרת ייעוד לתחנת תדלוק אף מקום בו במקרקעין נותנים אינם מיועדים לתחנת תדלוק, נושא חוות הדעת הנדרשת עניינן בהקמת תחנת תדלוק ולא בהרחבה מינורית של תחנה קיימת על פי דין. תכנית הר / 1002 מאפשרת שטחים נלווים הן שטחי שירות והן שטחים עיקריים ברי כי תחנת תדלוק נבנות בגדר אזור תעשייה ומלאכה על פי תכנית זו. התכנית חלה גם במבנים של תחנות תדלוק המצויים תחת משרדים שכן ברי כי אלה אינן יכולים להיות ממוקמים מעל מיכלי תדלוק. דיון והכרעה העובדות: הבקשה שלפנינו כוללת בניה (קיימת ומוצעת) בשטח עיקרי של 83.70 מ"ר, ממ"ד בשטח של 15.44 מ"ר ומחסן מוצע בשטח של 13.83 מ"ר כשטח לשימוש עיקרי ובנוסף 252.87 מ"ר לאי המשאבות. אין מחלוקת כי התחנה קא עסקינן מסווגת כתחנה מסוג ב' בה מותר על פי סעיף 6.3 (ב) לבניית 130 מ"ר לצורך תפעולי לרבות חנות בהיקף של עד 130 מ"ר. סעיף 7.3 לתמ"א 18 קובע כי ניתן להפקיד תכנית לבניה מחדש של תחנת תדלוק או לאשר אף אם אינה עומדת בהוראות סעיפים 6.2 (ו) ו - 6.3 (ד) ובלבד שהתכנית לבניה מחדש לא תוסיף לשטח המותר לבניה מעבר לשטחי הבניה הקיימים כדין. הווה אומר, מקום בו קיימות תחנות תדלוק בהיקף העולה על הקבוע בסעיף 6.3 (ד) (130 מ"ר) ניתן להפקיד תכנית הכוללת שטחים מרובים בהתחשב בקיים כדין. במקרה דנן הקיים והמבוקש אינו מגיע כדי אותם 130 מ"ר שנקבעו בתמ"א הגוברת על כל תכנית אחרת. יש לציין כי התמ"א מאפשרת אף הקמתה של תחנת דלק יש מאין באזור תעשייה ומלאכה בהיתר ומקנה במקרה כזה זכויות בהיקף של 130 מ"ר. מקל וחומר, מקום בו מיועדים מקרקעין לתחנת תדלוק הרי שההיקף המבוקש נכנס בגדר המותר על פי התמ"א, 130 מ"ר. אותו ההיגיון אף הנחה את ועדת הערר במקרים אחרים בהם התבקשה חריגה מהיקף זה (ר' ערר 427/06 פז נ' שרונים, ערר 188/09 כוכבי בר אורן נ' רחובות ועוד). אשר לדרישה לעניין קירוי המשאבות וסעיף 14 לתמ"א הרי שזה אינו חל על תחנות תדלוק מכוח תכנית שאושרה קודם (ר' סעיף 14 (ב) לתמ"א אשר לסעיף 12.4 לתמ"א הקובע כדלקמן: "אושרה תכנית לתחנת תדלוק לפני כניסתה של תמ"א 18 / 1996 שינוי מס' 2 לתוקפה ללא חוו"ד כאמור תהיה חווה"ד תנאי להוצאת ההיתר, הרי שברי כי הכוונה להיתר לאלמנטים הדלקיים" בתחנה (דוגמת משאבות, בריכות הדלק וכיו"ב ולא להיתר מינורי להגדלת שטח מבנה השירות. נוכח האמור אנו סבורים כי אין מניעה להוציא ההיתר מכוח תמ"א 18 (שינוי מס' 4). מעבר לצורך יובהר כי על פי תכנית הבינוי שאושרה בשעתו מכוח התכנית אושר שטח מבנה של 174 מ"ר ובנוסף חשמליה תקריה, סיכה ורחיצה בשטח של כ - 70 מ"ר, וכן תוכננו 24 מקומות חניה למכוניות פרטיות ו - 3 מקומות לאוטובוסים, התכנון כולל מבנה שירות ב - 2 קומות אשר לא נוצל עד כה מן האמור עולה כי מדובר בשינוע מקצת מהשטח שאושר בשעתו. טענה לעניין מהות הפרסום בעניין זה כבר נפסק בעת"מ (ת"א) 14/98 אוסקר נ' לוריא כי: " הליכי הפרסום נועדו להעביר לצדדים הנוגעים בדבר את האינפורמציה הדרושה לניצול אפקטיבי של זכות הטיעון הקנויה להם. מאחר ובמקרה דנן לא נשללה מן העותרים זכות הטיעון, ולו באופן חלקי ממילא לא נגרמה כל פגיעה בזכויותיהם, בגין הפרת חובת הפרסום על ידי הרשות. אשר על כן, אין להם כל מעמד לדרוש את ביטול ההליך המנהלי". הואיל והבקשה פורסמה להתנגדויות והתנגדויות כאלה הוגשו, לא מצאנו ממש בטענה זו. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. תנאים למתן ההיתר יהא הריסת המסומן להריסה כמפורט ברישת בקשה זו.הריסת מבנה