טענו כי עוד טרם רכשו את המקרקעין ניתן להם אישור כי אין חוב בהיטל השבחה, וכי אישור זה יוצר מניעות ו/או השתק של המשיבה לטעון לקיומו של החוב כיום. אנו סבורים, כי ועדת הערר אינה מוסמכת לדון בטענות מסוג זה עת הדיון בערר היטל השבחה וננמק: ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה הוקמה כגוף מקצועי לטפל ולדון בנושאים כלכליים מכוח חוק התכנון והבניה, ובפרט בנושאי תביעות פיצויים וקביעת היטלי השבחה. ועדת הערר אינה מוסמכת לדון בתביעות נזיקיות ובקביעת פיצוים נזיקיים וזאת לא במסגרת תביעות לפי סעיף 197 ולא במסגרת קביעת היטלי השבחה. לטעמנו, ועדת הערר גם אינה מוסמכת לקבוע מניעות או השתק מלדרוש תשלום היטל השבחה בשעה שזה קיים בהתאם לחוק התכנון והבנייה ותקנותיו. במסגרת סמכותה של ועדת הערר בענייני היטל השבחה, מוסמכת ועדת הערר לקבוע האם נעשה חיוב בהיטל השבחה כדין, ואם כן מה שיעורו. ונחדד: לטעמנו סמכות הבחינה של ועדת הערר האם נעשה החיוב כדין, הינה במסגרת חוק התכנון והבניה ותקנותיו, כלומר האם החיוב עומד בתנאים הקבועים בחוק התכנון והבניה, תקנותיו והפסיקה הרלוונטית לחוק זה. אולם ועדת הערר אינה מוסמכת לבטל חיוב בהיטל השבחה שנעשה בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה ותקנותיו, מטעמים שהינם חיצונים לחוק התכנון והבניה, ובפרט שאינה מוסמכת לעשות כן עקב טענות כגון השתק, הסתמכות או נזק. כך, לדוגמא, היה וקיים היטל השבחה תקף מכוח תכנית משביחה, לא מוסמכת ועדת הערר לבטלו רק מהטעם כי הועדה המקומית, או מי מטעמה, הבטיחו לאזרח כי זה לא יחויב בהיטל השבחה בגין התכנית, והיא אינה מוסמכת לבטל את היטל ההשבחה גם במקרה בו קיים אישור בכתב של הוועדה המקומית כי אין היטל השבחה. טענה זו של מצג שווא רשלני או מניעות ואף זדון, יש לברר במסגרת תביעה אזרחית ולפי הכללים שנקבעו לגבי מצג שכזה, אך אין היא רלוונטית במסגרת הליך לקביעת החבות בהיטל ההשבחה ושיעורו בפני ועדת הערר. ונבחין. ועדת הערר מוסמכת לבטל חיוב בהיטל השבחה מהטעמים המפורטים בחוק התכנון והבניה ותקנותיו, וזאת הן מטעמים מהותיים (כגון: העדרה של השבחה מכוח התכנית, העדר זכויות בנכס וכדומה) והן מטעמים פרוצדוראליים (כגון: התיישנות), אך היא מוגבלת לטעמים הקשורים בחוק התכנון והבנייה ותקנותיו. מכאן, ועדת הערר אינה מוסמכת לבטל חיוב בהיטל השבחה העומד בכללי חוק התכנון והבניה ותקנותיו מנסיבות חיצוניות כגון: הבטחות, אישורים שניתנו וכדומה. לפיכך, מסקנתנו הינה, כי ועדת הערר אינה מוסמכת לבטל חיוב בהיטל השבחה רק מהטעם כי הועדה המקומית, או מי מטעמה, הטעתה את האזרח בדבר קיומו של החוב או שיעורו. טענות שכאלו יש לברר בבית המשפט המוסמך. לעמדה דומה של ועדת הערר במחוז ירושלים, ר' ערר (ירושלים) 313/09 אלי וכרמלה אפרים נ. הועדה המקומית ירושלים (): "במלים אחרות: טענות מסוג הסתמכות, השתק או מניעות אינן מאפשרות לוועדת הערר ליתן פטור מהיטל השבחה היכן שפטור זה אינו מוסדר בחוק התכנון והבניה. טענות אלו, היה ויש בהן ממש, יכולות לשמש כעילה לתביעת נזיקית כנגד הועדה המקומית שנתנה מצג שאינו נכון, אך אינן יכולות לשמש נימוק לביטול חיוב תקף בהיטל השבחה או מתן פטור שלא לפי החוק." וכן ר' הערת אגב של בית המשפט השלום בעש"א (פ"ת) 10002-02-09 ירון גלעדי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה-פתח תקווה () בדבר העדר הסמכות של בית המשפט השלום בעת דיון בערר היטל השבחה (טרם תיקון 84) לדון בטענות של הפליה או הפרת הבטחה, הערה הנכונה מכוח קל וחומר לגבי ועדת הערר. ועדת הערר המחוז דרום קבעה אף היא עמדה דומה בערר (דרום) 86121/09 הועדה המקומית לתכנון ולבניה, באר שבע נ' ג.ש ארז שירותים כללים בע"מ (). לפיכך, במקרה שבפנינו, אף אם מי מטעם המשיבה מסר לעוררים מסמך על פיו אין חוב בהיטל השבחה, אין במסמך זה בכדי לאיין את קיומו של היטל ההשבחה (היה ואכן קיימת השבחה מכוח התכנית החדשה) ואת החיוב בתשלומו, וזאת במסגרת הדיון בפני ועדת הערר. נדגיש, היו וטענות העוררים נכונות (ואיננו פוסקים דבר בעניין זה) טענות אלו יכולות לשמש כעילה לתביעה נזיקית כנגד הועדה המקומית שנתנה אישור שאינו נכון, אך טענות אלו לא יכולות לשמש את ועדת הערר כנימוק לביטול חיוב בהיטל השבחה או למתן פטור מהיטל ההשבחה, היה וקיים חוב היטל השבחה לאור קיומה של תכנית משביחה (או הקלה) והוראות חוק התכנון והבנייה. אשר על כן, אנו דוחים את הטענה כי ההסתמכות על האישור וכן את טענת השתק ו/או המניעות מכוח האישור, וזאת עקב העדר סמכות של ועדת הערר לדון בטענות אלו.מקרקעיןהיטל השבחהחוב