תקנה 466: הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים

תקנה 466: הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים השופט נ' הנדל: העותרים חויבו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לשלם סכום נקוב (ס"ע 1201-02-11, כב' השופטת הבכירה מ' לויט ונציגי הציבור ר' גמליאל ו-צ' זייד; להלן: פסק הדין). בקשה לעיכוב ביצוע - נדחתה. הוגש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע. הבקשה נדחתה (ע"ע 32706-09-14, כב' השופטת ס' דוידוב-מוטולה). בעתירה שבפנינו התבקש מתן "צו מניעה זמני נגד [משיבים 1] ונגד [משיבה 2] בכדי לתקן את התקנה 466, ונגד לשכת הוצאה לפועל להפסיק כל פעילות עד לשמיעת העתירה". למעשה, זוהי עתירה בעיקר לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי, תוך שהעותרים מדגישים בין היתר את עוצמת סיכויי הערעור על פסק הדין לגופו בבית הדין הארצי. במישור הכללי משיגים העותרים על תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר קובעת כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". דין העתירה להידחות על הסף. בכל הנוגע לעניינם הפרטני של העותרים, לא מצאנו עילה להתערבות בהכרעת בית הדין האזורי ובית הדין הארצי שלא לעכב את ביצוע פסק הדין. הכרעה זו התקבלה תוך בחינת השיקולים הרלבנטיים בבקשות לעיכוב ביצוע - סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. נקבע כי מאזן הנוחות, כפי שהוצג, איננו נוטה לטובת העותרים באופן שיצדיק עיכוב ביצוע, ואף אין בסיכויי הערעור כדי להטות את הכף לטובת עמדת העותרים. עיון בעתירה ובהכרעות בתי הדין איננו מביא, אפוא, למסקנה כי יש מקום להתערבותנו. יוזכר כי בית משפט זה עשוי להתערב בהחלטות בתי הדין לעבודה במקרים נדירים בלבד, כאשר נפלה בהחלטת בתי הדין טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב את תיקונה (ראו למשל בג"ץ 2701/14 ימין נ' המוסד לביטוח לאומי (17.11.2014)). כאמור, לא שוכנענו כי בהחלטות שניתנו בתיק זה נפלה טעות משפטית, לא כל שכן טעות משפטית מהותית שמחייבת התערבות. במישור הכללי, נראה כי העותרים מלינים על ברירת המחדל בתקנות - לפיה הגשת ערעור איננה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. טענות העותרים הוצגו באופן כוללני וללא פירוט מנומק, ודי בכך כדי לדחות חלק זה של העתירה על הסף. כך או כך, לא מצאנו בעתירה טעם משפטי שיבהיר מדוע ההסדרים שנקבעו לעיכוב ביצוע החלטה אינם מאוזנים או חורגים ממתחם הסבירות במידה שתצדיק את התערבותנו. לנוכח האמור, העתירה על כל חלקיה נדחית. משלא נתבקשה תשובה - אין צו להוצאות. ערעור