תכנית חילופי שטחים במסגרת הליכי איחוד וחלוקה של שטחים בתוך המושב עם זאת, בעל העניין האמיתי בתכנית הנ"ל, הינו המשיב מס' 3 (להלן: "X"), אשר מבקש למעשה לקבל לגאליזציה לבנייה בלתי חוקית אותה ביצע, בחלקות 32 ו-33, ובשטח המשותף המוחזק למעשה על ידי המושב עצמו. 2. העוררים הינם תושבי המושב, מחזיקים בחלקה הצמודה לקו הכחול של התכנית (חלקה 34). אלו מנהלים מאבק, מזה מספר שנים, כנגד X, בגין אותה בנייה בלתי חוקית, אשר לטענתם פוגעת בהם בצורה קשה. אין בכוונתנו להיכנס לנבכי הסכסוך הקיים בין הצדדים, שכן לשם כך ישנן ערכאות מתאימות אשר נועדו לפתור סכסוכים מסוג זה. החלטתנו תיגע אך ורק בנושאים התכנוניים, הנוגעים לתכנית אותה מבקש X לאשר. 3. התכנית, אשר מוספרה מה/מק/1/6416 (להלן: "התכנית המוצעת") קובעת כי מטרתה היא "הקמת מבנה משק פרטי" (סעיף 2.1 לתקנון התכנית המוצעת). עם זאת, בסעיף 2.2 לתקנון התכנית המוצעת נקבע כי עיקרי ההוראות הן "חילופי שטחים בסמכות ועדה מקומית", ובסעיף 6.1 נקבעו הוראות לגבי חלוקה ורישום של הקרקע, ועל כן, ברור כי ההוראות העיקריות בתכנית הינן לאיחוד וחלוקה שמבוצע על המגרש. בנוסף, בסעיף 5 נקבעה הוראה כי "מבנים שהיו קיימים ביום אישורה של תכנית זו בקו בניין הקטן מהנקבע בתכנית ג/12439 ואשר אינם חורגים מתחומי המגרש יאושרו במקומם הנוכחי וכל תוספת בניה שתבנה תעמוד בקווי הבניין שנקבעו בתכנית ג/12439". דהיינו, מלבד איחוד וחלוקה, כוללת התכנית המוצעת גם שינוי בקווי הבניין, לגבי מבנים קיימים. 4. תשריט התכנית המוצעת הוא לב ליבו של התכנון המוצע. התשריט מראה למעשה המרתם של שטחים מסוימים, אשר הוגדרו בתכנית ג/12439 (להלן: "התכנית שבתוקף") כשטח למבני משק פרטיים, למגורים, ולהפך, כך שהשטחים הכוללים של כל אחד מייעודי הקרקע, נשמרים. השינוי הנ"ל מבוצע מסיבה אחת בלבד - חלק מהמבנים אותם הקים X, הוקמו על שטחי המגורים, ועל כן מבקש הוא להעבירם לשטח המיועד למבני משק פרטיים. 5. העוררים הגישו ערר זה, כאשר בפיהם טענות רבות כלפי X, ואגב כך גם כלפי הוועד והוועדה המקומית, אשר מסייעים לו להכשיר בנייה בלתי חוקית, אשר לדעתם אינה מתאימה במקום. בעניין זה ראוי לציין כי עמדנו על כך במהלך הדיון, כי על פניו, השימושים המבוצעים כיום אינם מתאימים לייעוד הקרקע שנקבע בתכנית הקודמת, ועל כן ממילא לא ניתן יהיה להכשיר את הבנייה, באמצעות התכנית המוצעת. הצענו לX כי יתקן את התכנית המוצעת, באופן שבו זו תהיה בסמכות ועדה מחוזית, אך הוא סרב לכך. על כן, אנו נדון בתכנית המוצעת, על בסיס הקיים בה. המצב התכנוני התקף 6. ביום 9.6.1994 פורסמה למתן תוקף תכנית ג/6416 (להלן: "התכנית המפורטת"), אשר נועדה לתחם את המושב, לקבוע אזורים ועתודות קרקע לשימושים שונים בתחום התכנית, להוות את רשת הדרכים במושב, ועוד. המדובר בתכנית מתארית, בעלת הוראות של תכנית מפורטת, המשנה את הוראותיה של התכנית שקדמה לה, ג/3115. 7. התכנית המפורטת הגדירה שני ייעודי קרקע הצריכים לענייננו. אזור המגורים סומן בכתום, ובצמוד לו, בעורפם של מגרשי המגורים, סומן שטח בפסים ירוקים, אשר הוגדר כ"אזור למבני משק". מחוץ לאזור הרלוונטי לערר זה, הוגדר שטח נוסף כ"שטח למבני משק משותפים". לאזור המגורים נקבעה ההוראה הבאה: "איזור זה נועד לבנית מגורים. לא תותר כל בניה אחרת בתחום אזור המגורים. הבניינים באיזור הנ"ל יוקמו בהתאם לתכנית מפורטת מאושרת" לשטח מבני המשק נקבעה ההוראה הבאה: "שטחים המיועדים להקמת לולים ומבנים חקלאיים וכל מבני משק אחרים. הלולים לא יאוכלסו בעופות מים (אווזים ומולרדים)" בשטח למבני משק משותפים נקבעה ההוראה הבאה: "מיועד להקמת מבנים חקלאיים על בסיס משותף" 8. התכנית המפורטת יצרה אבחנה ברורה בין סוגי השימושים המותרים. על אף ששטח מבני המשק אינו שייך לחלקות ספציפיות, הבנייה בו אמורה הייתה לשמש לצורך השימושים החקלאיים של בעלי החלקות הסמוכים להם. מאידך, כאשר המדובר בשימושים אינטנסיביים יותר, המיועדים לשרת מספר חקלאים במשותף (כגון סילו, מרכז מזון ומרכזי אחסון אחרים), אותר אזור המיועד בדיוק לשם כך. 9. במרץ 2002 הופקדה התכנית שבתוקף, ביום 9.6.2002 הוחלט לאשרה, וביום 22.2.2007 פורסמה היא למתן תוקף. מבחינת התשריט, התכנית לא ביצעה שינויים מהותיים בקרקע נשוא ערר זה. עם זאת, ההגדרות חודדו והובהרו, כך שלא יהיה עוד מקום לספק, ולו הקל ביותר, של השימושים המותרים בכל אחד מהאזורים. באזור המגורים הותרה בניית מגורים בלבד, ונקבע כי לא תותר בנייה אחרת מלבד זאת. השטח הצמוד לחלקות העוררים וX הוגדר כ"שטח למבני משק פרטים", ונקבע כי בו מותרת הקמת חממות, לולים (למעט עופות מים), חקלאות אקולוגית, גידולי שדה, גידולי עופות, וכן מבני תשתית כגון חדר שנאים, משאבות וכד'. גם כאן, נקבע כי שטח למבני משק משותפים מיועד ל"הקמת מבנים חקלאיים ולולים על בסיס משותף". בנוסף, הוגדר אזור למלאכה זעירה אשר מיועד, בין היתר, להקמת מבנים לטכנולוגיה, הקמת חדרי ייצור ותפעול, מפעלים לעיבוד, נגריות, מסגריות, בתי קירור, וכן מתקנים לחקלאות מתועשת. ראוי לציין גם כי באזור למבני משק פרטים נקבעו הוראות לפיהן זכויות הבנייה עומדות על 40%, מתוכם 30% שטחים עיקריים, והיתר שטחי שירות בלבד. 10. עולה בבירור מהאמור לעיל כי שימושים חקלאיים על בסיס משותף, כלל אינם ניתנים להקמה בשטח למבני משק פרטים (וגם לא בשטח למבני משק בתכנית המפורטת). התכנון הנ"ל נועד לאפשר לכל חקלאי להתפרנס מהאזור הצמוד לביתו, אולם כאשר מבוקשים שימושים משותפים, בהיקפים גדולים יותר, אלו צריכים להתבצע בשטח למבני משק משותפים. אם לא די בכך, על פי התכנית שבתוקף, ברור כי השימושים אשר מיועדים לבצע תהליכי עיבוד בתוצרת החקלאית כלל אינם אמורים להתבצע באזורים אלו. לשם כך נוצר אזור למלאכה זעירה, בו ניתן להקים חדרי קירור, מפעלי עיבוד, וכן חקלאות מתועשת. 11. בנוסף קובעת התכנית שבתוקף הוראות לגבי מבנים קיימים, כדלקמן: "מבנים קיימים הם מבנים הבנויים כחוק, (מכוח) תכנית מאושרת הקודמת לתכנית זו ומבנים הקיימים לפני שנת 1965. על מבנים אלו חלות ההוראות הבאות: א. על מבנה קיים שאינו חודר לתחום הדרך ו/או לתחום שטחים ציבוריים, רשאית הועדה המקומית לאשר תוספת בניה מכוח תכנית זו. לפי קו המתאר של הבנין הקיים. כל תוספת המשנה קו מתאר זה תבנה לפי קווי הבנין הקבועים בתוכנית זו. ב. מעמדם של מבנים קיימים החורגים מהוראות תכנית זו ואינם מסומנים להריסה יוגדר כמעמד של מבנים חורגים בהתאם להוראות פרק ז' לחוק התכנון והבניה. ג. התכנית מסמנת את החלוקה המאושרת עפ"י התכניות ג/6416 ו-ג/3115 ואיננה נותנת גושפנקא למצב הקיים בשטח. על יזם התכנית להגיש תכנית להסדרת החריגות ביחס לתכנית המאושרת" 12. ההגדרה אינה משאירה מקום לספק. ניתן להתייחס למבנה קיים, רק באם זה הוקם כחוק, בהתאם להוראותיה של תכנית מאושרת קודמת, או אם המדובר במבנה שהוקם לפני חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). התכנית שבתוקף אף קובעת בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי מבנים חורגים (מבחינת השימוש), אמורים להיות מטופלים בהתאם לפרק ז' לחוק. 13. הואיל והתכנית המוצעת הינה תכנית בסמכות מקומית, היא אינה יכולה לבצע שינוי בייעודי הקרקע אשר אושרו בתכנית שבתוקף. כל שביכולתה לבצע הוא איחוד וחלוקה של השטחים, אולם גם לאחר מכן, השימושים המותרים במבנים הקיימים, צריכים להתבצע בהתאם להוראות התכנית שבתוקף. הבנייה הקיימת בשטח 14. כאמור, מטרתה של התכנית המוצעת היא למעשה לגאליזציה של בנייה בלתי חוקית אשר ביצע X. ביקשנו כי פקח של הוועדה המקומית יבצע בדיקה של היקף הבנייה הבלתי חוקית אשר בוצעה, ואכן, ביום 3.8.2010 נשלח דו"ח בדיקה שכזה. הפקח ציין כי ביום 13.4.2004 ניתן היתר לסככת אריזה ו-4 חדרי קירור בשטח כולל של 428.91 מ"ר. בפועל, קיים שימוש חורג ובנייה בסטיה מהיתר של בית קירור, בשטח כולל של 720 מ"ר, אשר נבנה בחלקו על השטח המיועד למגורים, וחלק על השטח המיועד למבני משק פרטיים (על פי התכנית שבתוקף). כן צוין כי קיימת בנייה ושימוש ללא היתר של בית אריזה ומערך מיון בשטח של כ-360 מ"ר, בתוכו קיימות מערכות ומכונות שונות. לצד אלו, קיים גגם משטח תפעולי (בלתי מקורה) בשטח של 375 מ"ר, וקיים משטח נוסף לאחסנת מיכלים וארגזים, בשטח של 250 מ"ר. כל אלו ללא היתרים. 15. בסך הכל, קיימת בנייה בהיקף של כ-1,100 מ"ר מבנים, וכן למעלה מ-600 מ"ר של משטחי תפעול, וכל זאת במקום בו הותרו סככת אריזה ו-4 חדרי קירור, בהיקף של 428 מ"ר בלבד. 16. אלא שבכך אין די. מסתבר כי X פנה בשנת 2003 למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, וביקש מימון להקמת המבנים. המשרד נעתר לבקשתו, בכפוף לדרישת הוכחה כי המתקנים ישרתו חקלאים. לאור זאת, הועברה רשימה של 17 חקלאים אשר יעשו שימוש בבית הקירור והאריזה (לרבות X). 17. המדובר, אם כן, בשימוש המיועד לשרת מספר חקלאים במשותף. X אינו יכול להתכחש לכך כיום, לאחר שהוא טען בפני משרד החקלאות ופיתוח הכפר כי זהו המצב. דברים אלו נלמדים, בין היתר, מהאמור ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואח', : "הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים... התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט... ... 15. לסיכום, בין אם בוחנים את המקרה שבפנינו על פי כללי ההשתק השיפוטי ובין אם בהתאם לדיני הבוררות, מתחייבת מסקנה אחת והיא שדין הערעור להידחות. המבקשים הצליחו בתובענה החדשה, אף שמדובר בהצלחה חלקית וזמנית בלבד. בבית המשפט המחוזי ניתן להם סעד ארעי שמנע את מימוש המשכנתה, סעד שעמד בתוקף במשך כחצי שנה... המיוחד בעניין שלפנינו הוא ששני ההליכים שנקטו המבקשים ממשיכים להתנהל זה בצד זה. ניתן לדמות את המבקשים כלהטוטן בקרקס הרוכב בעת ובעונה אחת על שני זוגות אופניים. הדבר אפשרי בקרקס אך לא בבתי המשפט. דומה שאף אם אין המדובר בהשתק שיפוטי במשמעותו המקובלת, אין ספק כי המבקשים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט." 18. הדברים הנ"ל נאמרו לגבי הליכים בפני בית המשפט, אולם אנו סבורים כי הם יפים גם להליכים מינהליים. מי שזכה במענק במסגרת בקשה מינהלית אחת, אינו יכול לטעון אחרת כאשר הוא עומד בפני ערכאה מינהלית שונה. בין אם מנימוקים של השתק, ובין אם מנימוקים של חוסר תום לב, לא יוכל כיום X להישמע בטענה כי בית הקירור ובתי האריזה נועדו לשרת אותו בלבד (ראוי להדגיש כי בבקשה צוין כי השטח המיועד לבית האריזה הוא 428 מ"ר, ולא 720 מ"ר, כפי שנבנה בפועל). 19. ההיתר ניתן בשנת 2004. באותה העת הייתה התכנית המפורטת בתוקף. לא ברור האם X יידע את הוועדה המקומית אודות הכוונה להקים בית אריזה אשר נועד לשרת 16 חקלאים מלבדו, שכן אם עשה הוא כן, הרי שאז לא היה מקום כלל לאפשר לו זאת, בשטח המיועד למבני משק. הקמתם של מבנים חקלאיים משותפים אמור היה להיעשות בשטח של מבני משק משותפים, על פי התכנית המפורטת, ולא ברור מדוע לא הופנה הוא למיקום המיועד לכך. 20. בין אם ההיתר ניתן על בסיס הטעיה של X, ובין אם על בסיס טעות של הוועדה המקומית, אין לכך שום משמעות כיום. הבניין שנבנה אינו תואם, הן מבחינת גודלו, והן מבחינת השימוש שבו, את ההיתר שהוצא. אין כל בית אריזה במבנה במיקום בו הוצא ההיתר, אלא מבנה קירור בהיקף של 720 מ"ר. בנוסף, נבנה בית אריזה, ללא היתר כלשהו, בהיקף של 360 מ"ר. המדובר בשימושים המיועדים להיות באזור המלאכה הזעירה, על פי התכנית שבתוקף, ועל כן לא ניתן כלל לקבל היתר בנייה אליהם בשטח מבני המשק הפרטים. אפילו בפרשנות מקלה, המדובר בשימושים אשר היה אולי ניתן להתירם בשטח מבני המשק המשותפים (על פי התכנית המפורטת), אולם בשום שלב לא ניתן היה להתירם במקום בו אלו נבנו. בכל מקרה, לאור היקף השימושים הנרחב, הרי שהמדובר בפעילות אשר על פי התכנית שבתוקף יש להתירו אך ורק באזור המלאכה הזעירה, ואין שום אפשרות להתירו בשטח מבני משק פרטים. 21. לאור דברים אלו, הרי שברור כי ההיתרים שהוצאו לX, הינם בניגוד מוחלט לתכניות המפורטת, והם חורגים בצורה קשה מהוראותיה המפורשות של התכנית שבתוקף (אשר הייתה מופקדת במועד בו הוצא ההיתר, ועל כן על פי סעיף 97(ב) לחוק, כלל לא ניתן היה להוציא היתרים אלו, מבלי שהתקבלה הסכמת הוועדה המחוזית, דבר אשר לא נעשה). לפיכך, סעיף מבנים קיימים אינו יכול להועיל כיום לX. המדובר במבנים שהוקמו שלא כדין, בלא היתרים ו/או בסטיה ניכרת מהם, ובשימושים שמעולם לא ניתן היה להתירם על פי התכנית שהייתה בתוקף במועד הוצאת ההיתר. 22. המסקנה המתבקשת היא כי כל עוד לא משתנה ייעוד הקרקע, לא ניתן להתיר את הבנייה שבוצעה בחריגה מההיתר, או את זו שבוצעה ללא היתרים כלל. קידום התכנית המוצעת 23. על אף שדברים אלו הובהרו לX, עומד הוא על כך כי התכנית המוצעת תקודם, בהליכים שבפני הוועדה המקומית. הוא שב וטוען כי המדובר בתכנית לאיחוד וחלוקה בלבד, ועל כן אין שום מניעה כי זו תאושר על ידי הוועדה המקומית בלבד. 24. אנו סבורים כי לא ניתן למנוע מX מלקדם את התכנית המוצעת, אולם מאידך, לא ניתן להתעלם מכך כי במקום מבוצעים שימושים בלתי חוקיים, אשר כלל אינם ניתנים לאישור בשטח זה. 25. על מנת לקדם את התכנית המוצעת, יש לבצע מדידה של כל השטחים המבונים הקיימים בשטח מבני משק פרטים ושל שטחי המגורים הכלולים בתכנית, על מנת שניתן יהיה לבחון האם החלוקה החדשה המוצעת אינה יוצרת סטיה ניכרת באחוזי הבנייה בכל אחד מהמגרשים החדשים אשר נוצרים כתוצאה מהליכי האיחוד והחלוקה. עד היום, לא בוצעה כל בדיקה שכזו. על כן, על הוועד (יזם התכנית), לבצע מדידה של אלו, כך שניתן יהיה לבדוק את התאמת החלוקה ליתר הוראות התכנית שבתוקף. ברור כי אם יתברר שהחלוקה החדשה יוצרת סטיה ניכרת באחוזי הבנייה באחד מהמגרשים, אזי לא ניתן לאשר את התכנית המוצעת, ויש להפנות את הוועד לוועדה המחוזית, על מנת שתאושר הגדלת שטחי הבנייה באותו המגרש. 26. כמו כן, יש לבטל את סעיף 2.1 לתכנית המוצעת, ולקבוע כי מטרתה היא "ביצוע איחוד וחלוקה בשטחי משק פרטים ושטחי מגורים הכלולים בתכנית". זאת מאחר ועל בסיס התכנית, אין שום אפשרות להתיר את המבנים אותם בנה X. 27. בנוסף, הואיל וקיימים מבנים בלתי חוקיים, אשר ממשיכים לפעול במקום באין מפריע, וכאשר המדובר במבנים אשר לא ניתנים לאישור במקום בו הם הוקמו (והם אף אינם מתאימים לכך, על פניו), הרי שיש להוסיף סעיף 6.2 לתקנון התכנית המוצעת, בזו הלשון (בדיוק): "תנאי להוצאת היתרי בנייה בתחום התכנית יהיה הפסקת כל השימושים הבלתי חוקיים הקיימים בתחום מבני המשק הפרטים, לרבות הריסת כל בנייה המשרתת אותם, ופינוי כל מתקן ו/או מכונה המשמשים לשם כך. למען הסר ספק, שימושים של בית קירור, בתי אריזה משותפים וכל שימוש חקלאי משותף, אינו תואם את ייעוד הקרקע של מבני משק פרטים. שימוש חורג לשימושים הנזכרים דלעיל, וכן הקלה מהוראות סעיף זה יהוו סטיה ניכרת מהוראות התכנית" למותר לציין כי אם בינתיים יבוצע שינוי ייעוד בקרקע (במסגרת תכנית בסמכות ועדה מחוזית), אזי סעיף זה לא יפגע באפשרות לביצוע לגאליזציה של המבנים (שכן הסעיף דורש את הפסקת השימוש הבלתי חוקי אך ורק באזור מבני משק פרטים, ולא בייעודי קרקע אחרים). 28. כמו כן, לאחר שיבוצעו התיקונים הנ"ל, על הוועדה המקומית לשקול האם ראוי לאשר את התכנית, אשר כל מטרתה הוא אישור בנייה בלתי חוקית (בהנחה שהשימושים הבלתי חוקיים אכן יופסקו). לא שמענו כל נימוק המבהיר מדוע ראוי, מבחינה תכנונית, לבצע את הליכי האיחוד והחלוקה. ברור כי העובדה שהמדובר ברצון להכשרת בנייה בלתי חוקית,אינה מספיקה. ההפך הוא הנכון. התכנון אינו אמור ללכת אחרי עבירות הבנייה, אלא להפך - התכנון אמור להתבצע כשהוא אינו מתחשב בעבירות בנייה, בוודאי שלא כעילה לאישורן של תכניות. דברים אלו הובהרו על ידי בית המשפט העליון, , בבג"ץ 1306/93 אברהם ברוכין נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים ואח', תקדין-עליון 93(2) 841: "אין כל מניעה או איסור על המשיבות, לדון בהצעה של תוכנית או בתוכנית המוגשת אליהן, אף אם מדובר בתוכנית המתייחסת לבנייה שכבר בוצעה. יודגש בעניין זה, שבגזר הדין שניתן נגד המשיב ניתנה על ידי בית המשפט ארכה למשיב לפעול לקבלת היתר שיכשיר את הבנייה הבלתי חוקית. אכן, ההתייחסות לתוכנית כזו צריכה להיות עניינית ומושפעת ומוכרעת על פי שיקולים תכנוניים ראויים בלבד, מבלי שעובדת הבנייה ללא היתר תשמש נימוק לאישורה של תוכנית כזו. מי שבנה ללא היתר כחוק אינו יכול להסתייע בעבירה שביצע כנימוק לאישור תוכנית, אשר בנסיבות אחרות לא היתה מאושרת." 29. דברים אלו אף חודדו על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, אשר קבע כי מקום בו קיים נסיון לכפות תכנון על ידי בנייה בלתי חוקית, הרי שדין נסיון זה להידחות. כך נקבע בעת"מ (ת"א) 1544/04 יסודות יניב בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז ואח', : "דברי השופט לוין אמנם מתייחסים להליך הפלילי ובהקשר לענישת התופעה של עבריינות בניה. אלא, שלדעתי אין כל סיבה שמוסדות התכנון יעצמו עיניהם לנוכח עבירות בניה במיוחד כשהן נעשות בהיקפים משמעותיים וגדולים ויכשירו תכניות הבאות בעבירה בלי להתייחס לשיקול הזה כל עיקר. נראה לי, שעל רקע זה יש להבין את דברי השופט אור בעניין ברוכין הנזכר למעלה מכאן. השופט אור פסק שם שהתייחסות לתכנית צריכה להיות עניינית ומושפעת משיקולים תכנוניים ראויים ומי שבנה ללא היתר כחוק אינו יכול להסתייע בעבירה שביצע כנימוק לאישור התכנית. נמצא שאפילו תאמר שמצד כל שיקולי התכנון האחרים לא הייתה מניעה לאשר את תכנית 5, די היה בכך שהתכנית הזו נכפתה על הוועדה המחוזית הר כגיגית, משום שהיא באה להכשיר מציאות של הפרה בוטה של הוראות החוק, כדי שהוועדה המחוזית תימנע מאישורה של התכנית." ור' לעניין זה גם את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מיום 24.1.2001 (החלטה מספר 8.1150, ובפרט סעיף 6 לה). 30. בפנינו לא הוצג כל נימוק מדוע ראוי היה לאשר את תכנית האיחוד והחלוקה אשר הוצעה על ידי הוועד. כמובן שייתכן וישנם נימוקים שכאלה, אולם הוועד לא טרח להביאם. אנו סבורים כי בנסיבות הללו, היה מקום לדחות כליל את התכנית המוצעת, שכן זו אינה מוצדקת מבחינה תכנונית וכל מטרתה היא לכפות על הוועדה המקומית את עבירות הבנייה אשר בוצעו. עם זאת, הואיל ולוועד יכולים להיות נימוקים מדוע לאשר את התכנית המוצעת, וכאשר ממילא קבענו כי לא ניתן להתיר את השימושים הנ"ל (אלא אם ישונה הייעוד), ייתכן ולוועד יהיו נימוקים בכל זאת לביצוע איחוד וחלוקה של השטח. על כן, יש לאפשר לו להציג נימוקים אלו. סיכום 31. הערר מתקבל, והחלטת הוועדה המקומית לאשר את התכנית המוצעת, מבוטלת. 32. היה והוועד מעוניין בכל זאת בקידומה של התכנית, עליו להציג נימוקים מדוע ראוי לעשות כן, בהתעלם מהבנייה הבלתי חוקית אשר בוצעה. במקרה שכזה, יהיה עליו לבצע את המדידות הנדרשות על פי האמור בסעיף 25 להחלטה זו, והוועדה המקומית תבחן האם החלוקה החדשה אינה יוצרת סטיה ניכרת. בנוסף, יש לבצע את התיקונים אותם דרשנו בסעיפים 26 ו-27 להחלטה זו. מושבים נחלות ומשקיםקרקעותחילופי שטחיםאיחוד וחלוקה מחדש