ערר על החלטת הועדה לאשר בקשה להקמת בניין בן 7 קומות על עמודים ובו 7 יח"ד, במקרקעין הידועים כחלקה 109 גוש 6355 ברחוב אברבנאל 3 בפ"ת (להלן:"המקרקעין"). בוצע פרסום הקלה כדלקמן: קו בנין צדדי צפון מערבי 6.4 מ' למרכז שצ"פ ו - 4.0 מ' לגבול חלקה 3.6 מ' לגבול חלקה לכל הגובה. קו בנין צדדי דרום מזרחי 4.0 לקיר אטום לכל הגובה ו - 5.10 מ' עד 5.7 מ' לכל הגובה במקום 5.4 מ' עד קומה ו' ו - 6.3 מ' לקומה ז' לכל הגובה. הוספת יח"ד מ - 6 יח"ד ל - 7 יח"ד. תוספת 2 קומות מ - 4 קומות ע"ע וקומה חלקית חמישית ל - 6 קומות ע"ע + שביעית חלקית ע"ע. העוררים הינם בעלי זכויות בבניין המצוי מדרום מזרח למקרקעין במגרש 110. המקרקעין נשוא הערר הינם מגרש לא רגולרי אשר מחלקו הצפון מערבי מופרש שטח לצורכי ציבור (הן לצורכי ציבור והן לשטח ציבורי פתוח). הדירות שמתקבלות הינן דירות בשטח אפקטיבי של כ - 112 מ"ר כולל ממ"ד, כך שמקובלת עלינו טענת המשיבים לפיה ניצול הזכויות המוקנות במקרקעין מחייב תוספת קומות. התכנון המוצע כולל קו בניין משתנה בחזית המזרחית, החל מקו הבניין הקיים בחלק הצפוני שלה עבור ל - 5.65 מ' בקטע הבא כולל "בליטה" המגעת כדי 4.20 מ' במרכז החזית המזרחית וכלה ב - 5.66 מ' בחלקה הדרום מזרחי של החזית המזרחית - דרומי. קו הבניין המערבי בו מבוקשת הקלה פונה לכיוון שצ"פ וקו הבניין הצפוני גם בו מתבקשת הקלה פונה אף הוא לכיוון השב"צ ושדרת עצים. משמצאנו כי נמצאה סיבה תכנונית להקלה המבוקשת ומשנמצא כי התכנון המוצע כולל בין היתר חניה כנדרש על פי התקן התקף (בתכנית החלה במקרקעין) וכן אחוזי גינון וחלחול ראויים (30% ו - 40% בהתאמה) אנו סבורים כי מדובר בתכנון ראוי. בשלב זה יש לבחון את השפעתו של התכנון הזה על העוררים - המתנגדים לתכנית. אלה האחרונים טוענים כי בניין של 9 קומות יסתיר את ביתם ויחסום את האוויר וכי המרחק בינם לבין הבניין המבוקש עומד על 6.90 מ' כאשר המרחק המקובל הוא כ - 8 מ'. בדיון לפנינו הוסיפו העוררים וטענו כי הוראות התכניות החלות במקרקעין מחייבות נסיגה בקומות עליונות ודירוג, ואלה אינן מקוימות במקרה שלפנינו. לא מצאנו ממש בטענות העוררים. היפוכם של דברים, התכנון המוצע נסוג ביחס למגרשם של העוררים מעבר לקבוע בתכניות התקפות אשר מאפשרות בניית בניין בקו של 4 מ', העובדה כי ביתם של העוררים נבנה בשעתו בחריגה מקווי בניין ומגיע כדי 3.30 מ' מקו המגרש אינה יכולה להשפיע על בנייה המבוקשת בקווי הבניין התקפים. קל וחומר, כאשר החזית הרלוונטית בבניה המוצעת נסוגה ביחס לקווי הבניין התקפים עד 1.6 מ' ביחס לקו בניין התקף. נוכח כיווני הבתים הרי שאין בתוספת קומות כדי להשפיע על הצללה. כמו כן אין באמור כדי לשנות באופן משמעותי גם את זרימת האוויר וזאת גם בהתחשב במנח של בניין העוררים ביחס למגרש המשיבים. ביחס לפת / 2000 הרי שזו קובעת בסעיף 6.6 ב' לפרק הוראות ומגבלות בניה כי במגרש שצורתו בלתי רגילה רשאית הועדה המקומית לדון בשינוי קווי הבניין על פי בקשות להקלה מבלי לראות בבקשות כאלה סטייה ניכרת. כמו כן נקבע בסעיף 6.15 כי קומת הגג תבנה בנסיגה כלפי קומה רגילה בשיעור של 2.5 מ' לחזית הקדמית ובחזיתות הצדדיות בשיעור של 2 מ', אלא אם תאשר הועדה המקומית נסיגה שונה. מן האמור אנו למדים כי לועדה שיקול דעת לאשר נסיגות שונות במגרשים לא רגולריים ולפיכך נוכח נוסחת האיזון שנמצאה במקרה דנן, בהתחשב בתנאים הפיזיים של המגרש והעובדה כי מדובר בקו בניין המחמיר לרוב אורכו מהקבוע בתכניות לכיוון העוררים - המתנגדים, אנו סבורים כי החלטת הועדה המקומית במקרה דנן סבירה. יש לציין כי פת / 2000 אינה כוללת כל דרישה לדירוג קומות הגבוהות מהקומה הרביעית, ומכל מקום ההסדר שפורט לעיל הינו ראוי במקרה דנן. בשולי הדברים יוזכר כי : "אף תושב אינו יכול לצפות כי השכונה הקטנה והשקטה בה בחר לבנות את ביתו תישאר תמיד כך. ישנה התפתחות מתמדת. קיימים התרחבות גידול ושינויים. אל השכונה באים לגור תושבים חדשים ולא תמיד מאותו מרקם חברתי וסוציאלי של הוותיקים. אי אפשר לעצור את החיים ואת השינויים אלא בגבולות שהחוק מתיר." עת"מ 134/01 הרב שיק נ' הוועדה המקומית גליל מזרחי. כן השווה עת"מ (י-ם) 836/06 קופלר ואחר נ' וועדת הערר ואח', שם אישר ביהמ"ש את החלטת וועדת הערר שקבעה: כל הגר בעיר צריך וחייב לקחת בחשבון כי יתכן ויינתנו הקלות אשר תפגענה בנוף הקיים לבני ביתו". סיכומם של דברים, נוכח העובדה כי מדובר במגרש לא רגולרי אשר מיצוי הזכויות בו כרוך בתוספת קומות, ולאור העובדה כי לא מצאנו כל פגיעה משמעותית בעוררים כתוצאה מההקלה, וכי מדובר בתכנון טוב יותר, אנו רואים לנכון לדחות את הערר. לאור כל האמור לעיל הערר נדחה.עררבניין