אישור בקשה לבניית 2 יחידות דיור במקרקעין

אישור בקשה לבניית 2 יחידות דיור, במקרקעין הידועים כחלקה 200 מגרש 283 גוש 4586 (להלן: "המקרקעין") ברחוב יהלום 2 בגדרה. העורר הבהיר בסופו של דבר כי הערר מכוון כנגד התנאי לאשר בכפוף לקבלת אישור המועצה ועמידה בתנאי הסכם הפיתוח. הרקע לתנאי זה קבוע בסעיף 22 לתקנות התכנית החלה במקרקעין זמ / 527 אשר מאפשר להתנות מתן היתר בביצוע עבודות הפיתוח בשטח התכנית. הועדה המקומית מצידה הבהירה כי אישור המועצה נדרש לה רק לנושא עבודות הפיתוח ולא לנושאים אחרים. העורר הינו בעל מניות בחברת גרנדהאוז בינה לבין המועצה מתנהל משא ומתן ארוך בנוגע לאותו פיתוח שנדרש. המחלוקת אם הפיתוח אליו התחייבה חברת גרנדהאוז בוצעה אם לאו מתבררת בערכאות שונות וחודשים ואף שנים מדווחת ועדת הערר כי מתקדם הסכם עם אותה חברה, אשר עשוי לפתור את סבך ההיתרים והיתרי האכלוס (טופס 4) בתחום התכנית. לאחרונה "התבשרנו" כי אותו מו"מ עלה על שרטון. דיון והכרעה העורר עורר בפנינו על החלטה שניתנה ונמסרה לו ביום 17/9/09, זה מועד ההודעה על ההחלטה ולדבריו בו ביום היא נמסרה לו. במצב דברים כזה בו מדובר באיחור של כמעט שנה במועד הגשת הערר איננו סבורים כי קיימת לועדת הערר סמכות להכריע בתיק, מה עוד כי לא הובא בפנינו כל טעם מוצדק לאותו איחור. העורר טען כי במועצה הבטיחו לו מראש שלא לעכב הבניה אם יעביר את המקרקעין נשוא הערר על שם ילדיו וכך עשה, ואולם גורמי המועצה חזרו בהם ולא עמדו בהתחייבויותיהם. אפילו נקבל את גרסת העורר לעניין זה (ואיננו קובעים לעניין זה דבר מאחר והמועצה לא נשמעה בפנינו ומאחר ומדובר בעובדות שיש להוכיח ולא הוכחו), אזי הבקשה נשוא הערר הוגשה כבר על שם ילדיו, כך היא הוכרעה וההכרעה כאמור ניתנה בחודש ספטמבר 2009. נוכח האמור אין בעובדות הנטענות על ידי העורר כדי לשמש בסיס לאיחור, מה עוד נוכח משכו של האיחור אשר מכפיל פי 8 את המועד הקובע לכך בחוק. על חשיבות המועדים בדיני התכנון והבניה נפסק לא מכבר כדלקמן: "24. מצב זה מהווה התנהלות בלתי תקינה של הוועדה. דיון בהתנגדות שהוגשה שלא במועד, מבלי שייעשה כל ניסיון להאריך את המועד להגשתה או "להכשירה" בכל דרך שהיא, מהווה זלזול בוטה בהוראות הדין, המורות בסעיף 102 לחוק התכנון והבניה כי התנגדות לתוכנית תוגש בתוך חודשיים מהיום בו פורסמה הודעה על הפקדתה, כאשר תקופה זו ניתנת להארכה בשלושה חודשים. אין מדובר בסד זמנים שרירותי, אלא בקביעתה של מסגרת דיונית, אשר תאפשר לצדדים להסתמך על פעולתה של הרשות המינהלית ולכלכל בהתאם את צעדיהם, ובמקביל תאפשר לרשות לפעול תוך הסתמכות על מצב עובדתי קבוע ויציב. קבלתה של התנגדות שלא במועד, ללא שתתבקש הארכה וללא כל הצדקה, כמוה כעשיית התקופה הקבועה בסעיף 102 פלסתר, וזאת אין לקבל." עע"מ 4374/08 הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים ואח' נ' בדר ואח' כך נקבע לעניין התנגדות לתכנית קל וחומר כאשר מדובר בערר שהינו סעד דיוני ייחודי ומהיר. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. בניהמקרקעיןיחידת דיור