תחנת דלק דרגה א ערר זה עניינו בהחלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה (להלן: "הועדה המקומית"), לדחות בקשת העוררת להקמת תחנת דלק מדרגה א' במקרקעין הידועים כחלקה 41, גוש 7961 ברחוב גיבורי ישראל בנתניה (להלן: "המקרקעין"). וכך החליטה הועדה המקומית: "פ. ויטל אדר' מהנדס הועדה המקומית על פי המדיניות התכנונית לגבי תחנות דלק באיזורי תעסוקה בעשר שנים אחרונות הוחלט כי לא תתוכנה (כך במקור) תחנות דלק עם חזית רחבה לרחוב וזאת על מנת לאפשר רחוב רציף גם להליכה וגם לעסקים. במקרים בסמכיות לגיבורי ישראל תחנות הדלק מוצנעות ומדדיות, כמו ב-ביג', תחנה מדדית ב'גיבורי ישראל' תחנות דלק רבות, וחוץ מזה פה תיווצר בעיה תנועתית קשה בעקבות סמיכות בין כניסה ויציאה, ובעיה בטיחותית. כמו כן גם המתנגדים הביעו כאן את דאגתם לגבי הסכנות. מהסיבות האלה אני מציע לבחון את הנושא מחדש, ולראות אם הבינוי יכול להסתדר אחרת, או צידי, ולראות איך משתלב עם המבנה העתידי במגרש. הוחלט לא לאשר את הבקשה במתכונת זו." העורר טען כי הדיון בבקשה נערך בנוכחות המתנגדים ללא נוכחות נציג המבקש. טיעוני המתנגדים לעניין סכנה בטיחותית והפרעה תברואתית נוגדים את חוות הדעת של הגורמים המקצועיים באגף ההנדסה של הועדה המקומית אשר אישרו הבקשה. כן טענו העוררים לאיפה ואיפה ביחס לתחנות אחרות שאושרו בסביבה, ומחו על קידום הבקשה על ידי הגורמים המקצועיים תוך גרימת הוצאות וביטול זמנם של העוררים בעוד לכאורה קיימת מדיניות כנגד הקמתן של תחנות תדלוק כמפורט בדברי מהנדס הועדה המקומית לעיל. לסיום טענו העוררים כי מדובר בהקמת תחנת תדלוק נוספת שאינה שייכת לאחת מ - 4 חברות הדלק הגדולות אשר תגביר את התחרות באזור ותיטיב עם התושבים. המשיבים - המתנגדים הינם שניים: בעלי הזכויות במגרש הגובל ממערב (פנצ'יריה) ובעלי הזכויות במגרש הגובל מדרום (מפעל הנייר). המשיבים טוענים כי קיומה של תחנת תדלוק יוצרת סיכון ביחס לעסקיהם במקרקעין ובנוסף טוענים כנגד ההסדרים התחבורתיים בבקשה, הכוללים כניסה מרחוב התרופה שהינו רחוב חד סטרי מצפון למקרקעין, והיציאה היא לרחוב גיבורי ישראל תוך השתלבות בנתיב הימיני בכיוון הנסיעה. נטען על ידי בעלי הזכויות בפנצ'ריה כי רחוב התרופה הינו רחוב עמוס וכניסת מכוניות לתחנת התדלוק תכביד עוד יותר על המצב הקיים. דיון והכרעה ככלל, קבענו לא אחת כי אנו רואים חשיבות משמעותית למצוות המחוקק והמתכנן בחוקקם הרפורמה במשק הדלק אשר מטרתה הגברת התחרות. כך למשל קבענו בערר 188/09 כוכבי בת אורן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רחובות כדלקמן: "נקודת המוצא הינה מצוות המחוקק והמתכנן במסגרת הרפורמה במשק הדלק, אשר כוננה הן בדברי חקיקה המקלים על אישורן של תחנות תדלוק בתנאים מסויימים והן במסגרת תמ"א 18 על תיקוניה. בין היתר, הוסמכה הוועדה המקומית לאשר הקמתן של תחנות תדלוק (סעיף 62 א 10). כפי שקבענו לא אחת," ועדת הערר מסתייגת מעמדת הועדות המקומיות לפיה השיקול של תחרות במשק הדלק הינו שיקול משני בלבד ונופל ברמתו משיקולים תכנוניים אחרים הרלוונטיים לדיון בבקשה להקמת תדלוק. הרפורמה במשק הדלק אשר כללה תיקוני חקיקה ותכנון פועלת בראש ובראשונה במישור התכנוני באמצעות תמ"א 18, שמטרתה הגברת והסדרת התחרות לרווחת הציבור." בהתאם, גם קבענו כי " נכון כי התמ"א הנוכחית (בדומה לפועלן של קודמותיה אולם בשונה מהן- מפורשות), מותירה שיקול דעת לועדה המקומית בבחינת בקשות על פיה. אולם אלה האחרונות אינן יכולות לפטור את עקרונותיה ומטרותיה במחי מחאת תושבים אשר אינה בהירה ואינה מושתתת על אדנים עובדתיים מוצקים. במילים אחרות, מחאה עלומה מצד תושבים אשר עניינם בהקמת התחנה אינו ברור, לא מהווה אינטרס הגובר על הוראות המחוקק והמתכנן במסגרת הרפורמה במשק הדלק, ואין להשיג האחרון מפני הראשון. " (ר' ערר 461/07 פז נ' הוועדה המקומית הוד השרון) כפי שהוסבר לנו במקרה דנן מדובר בהגברת התחרות ואינטרס זה מקבל משנה תוקף נוכח העובדה כי זהות המבקשת, שהינה חברה המפעילה תחנות תדלוק, ואינה נמנית על אחת מחברות הדלק הגדולות הפועלות בארץ. יחד עם זאת, אנו סבורים כי גם שיקולה של הועדה המקומית בפיתוח האזור כאזור תעשייה המאפשר בנייה בהיקף של כ-120% הינו לגיטימי, וכך אף קבענו בעבר בענין אחר. ראה ערר 138/09 דרך התבור נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה יהוד "מנגד, רצונה של הועדה המקומית בהתחדשות עירונית וקביעת מע"ר ברחוב העצמאות שביהוד הינו שיקול תכנוני לגיטימי אף הוא. אלא שבמקרה דנן אנו סבורים כי תכנון נכון המשלב תחנת תדלוק ובניין משרדים בקדמת החלקה מבטא את האיזון הראוי בין שני האינטרסים הללו באשר אין חולק כי הינו משפר באופן משמעותי את מצב המגרש ביחס למצב הנוכחי, מהווה ניצול כלכלי ויעיל של המגרש תוך יצירת חזות מסחרית על פי חזון הועדה המקומית". אנו סבורים כי עקרונית נוסחת האיזון הרצוייה גם במקרה דנן, מחייבת תכנון למלוא הזכויות תחילה, ובצד תכנון זה ככל שניתן יהא לשלב גם תחנת תדלוק מטיפוס א' כפי שמבוקש ובכפוף להסתייגות שתפורט להלן, או לחלופין תחנת תדלוק זעירה על פי שינוי מספר 4 לתמ"א 18. אשר להתנגדויות שהוגשו, הרי שלא מצאנו בהן ממש. השימוש המצוי ממערב למקרקעין נשוא הערר הינו שימוש לפנצ'רייה, שהינו שימוש סימביוטי לתחנת תדלוק, אם לא אינהרנטי לה, שכן נכנס בגדר שירותי רכב. שימוש כזה הינו שימוש אינהרנטי על פי תמ"א 18 לתחנת תדלוק מדרגה ג' למשל. כך או אחרת, אין בעצם השימוש סמוך למקרקעין משום סתירה. אשר לטענה התחבורתית לעניין העומס הקיים ברחוב התרופה, שהינו רחוב חד סטרי, הרי שאיננו סבורים כי קיומה של תחנת תדלוק מדרגה א' (בת 2 משאבות) עשוייה להשפיע לכאן או לכאן על עומס זה, ולעניין זה יוזכר, כי רק הכניסה לתחנת התדלוק מצוייה ברחוב התרופה, והיציאה נעשית בשילוב לרחוב גיבורי ישראל. לעניין מפעל הנייר, איננו סבורים כי תחנת התדלוק המתוכננת אשר על פי התכנון שהוצג בפנינו, מאגרי הדלק שלה מצויים בצפון המגרש, כאשר בתווך, בין מאגרים אלה לבין גבול מגרשה של המשיבה מס' 3, חברת ישראפייפר, מצוי המבנה הבנוי בחלקה (אותו מבנה אשר תכנון פיתוחו נדרש כאמור לעיל), יש בה כדי לעורר סיכון מיוחד ביחס לשימושים אפשריים אחרים באזור התעשייה, אשר מטבע הדברים כוללים גם שימוש בחומרים דליקים כאלה ואחרים. מכל מקום, לעניין הבטיחות, אנו סבורים כי יש להתנות מתן היתר לתחנת תדלוק כאמור, באישור מומחה בטיחות למיקום התחנה ביחס לשימושים הקיימים והמאושרים בהיתר בסביבתה. הנה כי כן מצאנו, כי נכון לאשר במקרקעין תחנת תדלוק כחלק מתכנון כולל, אשר ינצל את מלוא זכויות הבניה במקרקעין. חרף האמור, יש לציין, כי הבקשה שהוגשה כוללת בינוי בשטח של 178 מ"ר בקומת הקרקע, ובנוסף 167 מ"ר לקומה א'. מדובר במבנה קיים כפי שהבהירו לנו, אולם הכוונה להסבו לחנות נוחות לצרכי התחנה. לעניין זה נפסק לאחרונה במסגרת עע"מ 1446/06 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז נ' השתתפויות בנכסים בישראל ואח' כדלקמן: "הגעתי לכלל מסקנה - וכך אציע לחברי לקבוע - כי הנימוקים השונים עליהם אעמוד, מובילים לכך שיש לדחות את הפרשנות המרחיבה שהציעו המשיבות ויש להעדיף את הפרשנות המצומצמת יותר לפיה במסגרת אישור להקים "תחנת תדלוק" באזור שאינו מיועד לכך, אין בסמכותה של הוועדה המקומית לאשר יעודים נוספים שגם הם אינם נכללים באותו אזור על פי התכנית שבתוקף. כך לשון החוק, תכליתו ועקרונות תכנוניים ותכליתיים נוספים המובילים להעדפת הפרשנות האמורה... בית המשפט הוסיף והסביר: הנה כי כן, התקלה שביקשו לפתור הייתה מחסור בתחנות לתדלוק כלי רכב ולא מחסור בשירותי רחיצת רכב או מסעדות. לצורך כך התיר המחוקק להקים "תחנת תדלוק" גם באזור שאינו מיועד לכך בתכנית החלה. ואולם, לשם הגשמת המטרה שעמדה לנגד עיני המחוקק אין צורך בשירותי הסעדה ובשירותי רחיצת רכב שעליהם כלל לא דובר ולכן יש לדחות את הפרשנות המרחיבה שהציעו המשיבות ויש לבחור בפרשנות המצומצמת יותר. אכן, שירותים אלה אינם חלק מן הבעיה אשר הובילה לשינוי הדין ולכן הם גם אינם חלק מהפתרון שהמחוקק בחר בו. במילים אחרות הם אינם חלק מן התכלית שהמחוקק ביקש להגשים". לפיכך, הפועל היוצא מכך כי ניתן יהיה להקים במקום תחנת תדלוק בכפוף לתכנון כולל של המגרש כמפורט לעיל. תכנון זה יכלול הייעוד המותר על פי התכנית התקפה (נת/638/ 6/ ג), ולא יכלול אלמנטים מסחריים. בשולי הדברים נעיר, כי מקום בו קיימת מדיניות של הועדה המקומית לניצול זכויות מוקנות מכח תכנית מתאר ארצית, ו/או מכח כל מקום אחר, עליה להבהיר מדיניות זו במסגרת המידע התכנוני המסופק על פי סעיף 119א לחוק, ומצב דברים בו מונחה יזם במהלך תקופה ארוכה למלא דרישות טכניות על מנת להגיש בקשה נתונה, אשר עומדת בניגוד למדיניות כזו, מבלי שעיקרי המדיניות מודעים לאותו יזם, אינו תקין, אינו מניח את הדעת, ועומד בניגוד לעיקרון הוודאות התכנונית, שבהגברתה אנו דוגלים. לפיכך הערר התקבל על פי הקבוע בהחלטתנו. תחנת דלקדלק