זכותו של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו ובהתאם ליתן את תגובתו, להציג את ה"אידך גיסא", ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו. הדברים יפים שבעתיים משמדובר במקרה של גניבה: "כך דרך כלל. על אחת כמה וכמה כאשר המעסיק מייחס לעובד עבירת משמעת חמורה, או עבירה של גניבה. במקרים כגון אלה, עלולות להגזר על העובד סנקציות חמורות ביותר, עד כדי שלילת זכותו לפצויי פיטורים, בנוסף לפגיעה בשמו הטוב ובעתידו התעסוקתי. על כן, לא יכסה המעסיק מפני העובד את החשדות המיוחסים לו, אלא ישטח אותם בפני העובד, באופן שיהא בידיו להפריכן, או לשכנע את מעסיקו, כי אין ממש באותם חשדות, כולם או מקצתם. וכבר פסקנו בפרשת לינדר: "ככל שטענותיו של המעסיק כלפי עובדו גוברות בחומרתן, כן מתעצמת זכות הטיעון של העובד למצות את ההזדמנות הקנויה לו להזים אותן טענות, או לפחות לנסות ולשכנע את מעסיקו לחזור בן מן ההחלטה" [עע 355/99) [ע"ע 415/06]. שלילת פיצויי פיטורים (חשד לגניבה)