שינוי מייעוד שצ"פ לייעוד שב"צ לשימוש בנייני חינוך, תרבות, רווחה, דת ובריאות

שינוי מייעוד שצ"פ לייעוד שב"צ לשימושים בין היתר של בנייני חינוך, תרבות, רווחה, דת ובריאות. המשיבה לא הגישה כתב תשובה והפנתה להחלטתה המפורטת שצורפה כנספח א'1 לערר. ראשי הנזק הנטענים הם בין היתר, הגדלת עומסי תנועה, חניה, רעש, חסימת אור, אוויר ונוף, פגיעה באיכות חיים. כן נטען כי בתכנית אין הסדרה של ענייני תנועה, חניה ואקוסטיקה. לתכנית אין נספח תחבורה אין נספח אקוסטי ואין תסקיר השפעה על הסביבה. אשר לטענת הגובלים שהועלתה בדיון בפני הוועדה המקומית לגבי עוררים 9-1 נטען, כי רחוב משה דיין (הקרוי גם בפי הוועדה המקומית "סימטה"), עונה לחריג של כביש צר שנקבע בפ"ד ויטנר, היות ומדובר ברחוב הולנדי שרוחבו הוא כ - 6-5 מ' בלבד. מתאריך 15.8.10 הפך הרחוב לחד-סטרי מצפון לדרום, על פי הודעה של עיריית גבעת שמואל (מוצג ע/1). מדובר בכביש שכונתי פנימי. בעניין הטענה להעדר תחשיבים בשומה, צורפו לערר נתונים ותחשיבים שנטען כי הם דפי העבודה שהוכנו לקראת עריכת השומה. הם לא צורפו לתביעה ולאור נימוקי המשיבה בהחלטתה צורפו לערר. המשיבה טוענת כי אין תחשיב וניתוח עסקאות בשומת העוררים וכי הפגיעות הנטענות לא הוכחו. אשר לטענות בעניין עומסי תנועה, מצוקת חניה ורעש נטען, כי אין בהיקף מבני הציבור המתוכננים כדי לגרום לפגיעות בהיקפים הנטענים. כן נטען כי סך השטחים הציבוריים הפתוחים בשכונה לא נפגע והתכנית מאפשרת תכנון משתלב בסביבה. כן נטען כי במבני ציבור יש שעות מוגדרות ומוגבלות של פעילות. בענין החניה נטען כי ככל שתבוצע בניה היא תעמוד בתקני החניה המחוייבים. לחילופין נטען, כי הפגיעה ככל שישנה, איננה עוברת את תחום הסביר וחל סעיף 200 לחוק. המשיבה טענה כי מקרקעי עוררים 9-1 אינם גובלים בתכנית, ואינם משיקים לה פיסית. נטען כי רחוב משה דיין שרוחבו כ - 10 מ' אינו נכנס להגדרת כביש צר שבפ"ד ויטנר, על אף שאין מדובר בכביש סואן ראשי גם לפי שיטת המשיבה. לאחר שעיינו בכתבי הטענות, בתכניות ובתשריטים הרלבנטים, ולאחר ששמענו את הצדדים, אנו מחליטים כלהלן: סוגיית הגובלים לגבי עוררים 9-1 בנסיבות העניין אין ספק כי רחוב משה דיין (שאף קרוי "סימטה") עונה על החריג של "כביש שכונתי צר" שנקבע בפ"ד ויטנר. מדובר ברחוב צר, הולנדי, חד-סטרי. רוחב רצועת דרך (על פי הרוזטה) 10 מ'. מדובר בכביש שכונתי. אין מדובר בכביש סואן ראשי - אליבא דשני הצדדים. אשר על כן, בהתחשב ברוחבו ובמהותו הפונקציונלי של הכביש, אנו קובעים כי מדובר בכביש הנכנס לגדר החריג של "כביש צר" שנקבע בפ"ד ויטנר, ולפיכך מקרקעי עוררים 9-1 גובלים בתכנית. נדגיש גם כי בנסיבות הענין לא היה ראוי כי מלכתחילה תטען המשיבה טענה של "גובלים" ואשר גם במהלך הדיון ממילא לא נתמכה על ידה בראיות ובטענות. בעבר כבר התרענו על כך כי לא ראוי להעלות טענות מסוג זה כבדרך שיגרה ללא כל ביסוס וכי יש מקום ליתן בשל כך הוצאות. מאחר וכבר התרענו על כך הרי שכאן המקום לעשות זאת. את יתר הטענות, אשר הן שמאיות במהותן, אנו מעבירים לבחינתו של שמאי מייעץ. על השמאי המייעץ לבחון את הטענות על הפגיעה כתוצאה משינוי ייעוד משצ"פ לשב"צ, אשר לכאורה יש בכך כדי לפגוע במקרקעי העוררים. בהקשר זה, יבחן השמאי המייעץ, את טענת המשיבה כי, הושארה רצועת שצ"פ אשר נטען כי יש בה כדי להפחית את הפגיעה, ככל שישנה. השמאי המייעץ יבחן את טענות המשיבה לעניין מיקום בתי עוררים 9-1 ומיקום דירות עוררים 26-10 (בין היתר גובה הקומות), והשוני בין סוגי המבנים, לעניין השפעת ראשי הנזק הנטענים לגביהם. בדיון בפנינו עלה כי הצדדים ככל הנראה לא היו מודעים, או לא היו מודעים דיים לכך, שהערר הוגש לאחר חלותו של תיקון 84, וכי ייתכן מאוד כי מודעות זו מייתרת היתה את ההליך בפנינו, והיתה נעשית פניה מלכתחילה לשמאי מכריע על פי תיקון 84. מכל מקום כאמור, העברנו את הענין בכללותו לבחינתו של שמאי מייעץ בהתאם להנחיותינו בהחלטה זו. בהתאם לאמור לעיל, השמאי המייעץ יקבע אם נגרמה פגיעה למקרקעין, ואם כן - יקבע את שיעור הפגיעה. אם ימצא השמאי המייעץ כי יש לשלם לעוררים פיצוי לפי סעיף 197 לחוק יפרט בהחלטתו את כל מרכיבי הפיצוי. השמאי המייעץ יהיה כפוף להוראות הדין המהותי וחוות דעתו תהייה מפורטת ומנומקת. כמו כן יונחה השמאי המייעץ על פי החלטה זו. לאחר קבלת חוות דעת השמאי המייעץ תינתן הזדמנות לצדדים, אם ירצו בכך לטעון בפני הוועדה, בהתאם להוראות תיקון 84 לחוק. בנסיבות העניין תישא המשיבה בהוצאות העוררים בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. ההוצאות ישולמו תוך 60 יום, לאחר מכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. דיני חינוךדתרפואהשטח ציבורי פתוחתרבות / אומנות