בקשת שינוי מהלך מדרגות ותוספת מגורים על מרפסת גג

בקשת שינוי מהלך מדרגות, תוספת מגורים על מרפסת גג, הפיכת חלל רעפים לחדר שירותים ועוד שינויים. כמו כן, מבוקשת במסגרת הבקשה להיתר פתיחת פתח בבניין המשיב 2, כך שיתאפשר למשיב 2 להשתמש במעלית הבנויה והקיימת בבנין בו מתגוררת העוררת בערר 112/08. המשיבה 1 דנה בבקשה להיתר, ואשרה אותה בתנאים מסוימים. לענייננו חשוב לציין, כי המשיבה 1 התנתה את פתיחת הפתח למעלית בהסכמת כל הדיירים בבניין 8, וכן רישום זיקת הנאה בבניין 9 לעניין פתח המעלית. על החלטה זו של המשיבה 1 הוגשו העררים שבפנינו. הערר: העוררות בשני העררים מלאות טענות כרימון כנגד המשיב 2 והבניה אשר הוא מבצע בבניין. אלא, שמרבית טענותיהן נוגעות למישור היחסים שאינם תכנוניים בבנין ועוולות שלטענתן בוצעו כנגדן בעבר. ועדת הערר הינה מוסד תכנון אשר תפקידו לדון בעררים על החלטות הוועדה המקומית, ומכאן נגזרת גם סמכותו. לפיכך, במישורי הקניין (בכפוף לאמור לעיל), הסגת הגבול, חוזי הרכישה והנזיקין אין וועדת הערר מוסמכת, ואף אינה יכולה, לדון, ולכן, נתרכז במישור התכנון בלבד. במישור התכנון, מתייחסות העוררות לנושא אחד בלבד והוא חיבור דירת המשיב 2 למעלית הבניין האחר. גם בנושא זה, טענתם הראשונה הינה טענה קניינית, ורק לאחר מכן הם טוענים כי תכנונית חיבור המעלית לבניין הסמוך ייפגע בהם. לגבי יתר השינויים המבוקשים במסגרת הבקשה להיתר לא מצאנו בעררים כל טענה תכנונית כלפיהם. דיון: חיבור המעלית: המישור הקנייני: במישור הקנייני טוענות העוררות כי חיבור המעלית פוגע מבחינה קניינית הן בדיירי הבניין בו ממוקמת המעלית בכך שנגרע מהרכוש המשותף שלהם, והן בבנין בו מצוי המשיב 2. המשיבה 1, בניגוד למנהגה בנושאי הקניין, התייחסה גם למישור הקנייני וקבעה כי תנאי להיתר בניה יהיה, ונצטט: "תתקבל כל הסכמת בעלי הדירות מחלקה 8 ותרשם זיקת הנאה לחלקה 9 בדבר השימוש במעלית..." נציין, כי מדובר בסעיף מחמיר כלפי המשיב 2, אולם היות והמשיב 2 לא הגיש ערר והוא אינו מלין על סעיף זה, הרי אין כל מקום שועדת הערר תתערב בכך. בכל מקרה, ברור כי סעיף זה נותן מענה לכל טענות העוררות במישור הקנייני. העוררת בערר 112/08 טוענת כי תנאי זה בהיתר אינו מועיל לה היות והיא אינה רשומה כבעלת יחידת דיור אלא בידה רק זכויות חוזיות, ולכן דורשת להחמיר את התנאי עוד יותר כך שתתחייב גם הסכמת בעלי זכויות חוזיות. אין אנו מקבלים טענה זו. הן חוק המקרקעין והן חוק התכנון והבניה מעניקים את הזכויות הנובעות מחוקים אלו לגבי בית משותף לבעלי זכויות קנייניות רשומות (ובמקרה של חכירה לדורות בלבד, חוק התכנון והבניה מעניק זכויות אף לחכירות שאינן רשומות). בכל מקרה, וודאי שאין מקום שמוסדות התכנון יקשו למעלה מהקבוע בחוק המקרקעין לגבי ההסכמות הנדרשות. אשר על כן, אנו סבורים, כי אין להיעתר לערר העוררות במישור הקנייני וזאת בשעה שהמשיבה 1 קבעה תנאי נוקשה במישור זה. ברור, כי אין בקביעתנו זו בכדי לקבוע מסמרות במחלוקת הקניינית בין הצדדים ובמשמעות מעמד העוררת כבעלת זכות חוזית. המישור התיכנוני: במישור התכנוני טוענות העוררות, כי המשמעות של המעלית הינה כמו תוספת יחידת דיור לבניין הסמוך ותגרום עומסים מיותרים. אין בידנו לקבל טענה זו. ראשית נציין, כי המחוקק בחר מפורשות לעודד התקנה ושימוש במעליות ובחירה זו של המחוקק באה לידי ביטוי הן בתיקון של חוק המקרקעין והן בתיקון של תקנות התכנון והבניה. בענייננו, פתיחת הפתח המבוקש מאפשרת שימוש במעלית קיימת לדירה נוספת, ובכך יש בה בכדי להגשים את מטרת השימוש הנרחב במעליות, בפרט כאשר מדובר באזרחים בעלי מוגבלויות. לא מצאנו כיצד פתיחת הפתח האמור פוגעת תכנונית במי מהדיירים. התוספת של דירה נוספת לשימוש במעלית הינה תוספת שולית מבחינה תכנונית ואין בה בכדי להשפיע על המשתמשים האחרים במעלית בצורה משמעותית. לפיכך כאשר מחד, אין ספק שפתיחת הפתח מהווה יתרון תכנוני בולט למשיב 2 (ולמעשה ביתרון זה יזכה כל בעל עתידי של דירת המשיב 2) ואל מול יתרון זה אין חסרון או פגיעה ביתר הדיירים, אנו סבורים כי ראוי מבחינה תכנונית לאשר את הפתח המבוקש. העוררות הלינו על כך שפתיחת הפתח עלולה לפגוע בקונסטרוקציית המבנה ואף הפנו לכך שחתימת המהנדס אינה מתייחסת ישירות לפתיחת הפתח האמור. אנו מקבלים טענה זו, וקובעים כי תנאי להוצאת ההיתר יהיה מתן חוות דעת בכתב של המהנדס החתום על ההיתר, אשר בה מצוין מפורשות, כי אין בפתיחת הפתח בכדי לפגוע בקונסטרוקציית הבניין. הבניה הנוספת המובקשת: כאמור העוררות מלינות גם לגבי הבניה הנוספת המבוקשת. אלא שנראה כי טענות אלו מתייחסות לגבי ההיתר שכבר ניתן בעבר. היתר זה הינו בגדר מצב קיים וזאת כאשר אין כל טענה בדבר אי חוקיותו ובוודאי שאין מקום לעסוק בו בדיון זה. בדיון זה יש לבחון רק את השינויים המבוקשים היום ביחס להיתר שבתוקף. לא מצאנו כי יש בשינויים אשר אשרה המשיבה מס' 1 בכדי לפגוע ו/או לגרוע מבחינה תכנונית בדיירים בכלל ובעותרות בפרט, ומדובר בשינויים סבירים והגיוניים. נציין, כי אין בקביעה זו בכדי להוות הכרעה כלשהי בנושאים הקניינים הנובעים מהשינוי בבניה. סיכום: לאור האמור לעיל אנו דוחים את העררים ברובם ומאשרים את החלטת המשיבה מס' 1 בכפוף לכך, שתומצא חוות דעת המהנדס כאמור לעיל. מרפסתגגמדרגות