בקשה לתוספת בניה בין קיר הבניין לקיר התמך של החלקה הסמוכה, כאשר היא מקורה בגג רעפים המשיבה מס' 1 אשרה באופן עקרוני את התוספת המבוקשת, עם זאת התנתה את האישור בכך שבמקום גג הרעפים הקיים בבקשה להיתר יסומן גג שטוח, וזאת על מנת להבטיח שלא תהיה פגיעה חזותית ומפגע חזותי בין החלקות. הערר: על החלטה זו של המשיבה 1 הוגש הערר שבפנינו. בערר טוען העורר, כי אף כי ההחלטה לאשר את התוספת הינה ראויה, הרי לא היה מקום שלא לאשר את גג הרעפים, היות ואין בו בכדי להוות מפגע חזותי וכי רק "ממעוף הציפור" ניתן להבחין בו. דיון: ועדת הערר ערכה ביום 13.5.08 דיון בנוכחות הצדדים על מנת ללבן את הטענות העולות מהעניין. בסופו של הדיון, מצאה ועדת הערר, כי המחלוקת הינה ארכיטקטונית טהורה, ולפיכך נתנה ההחלטה הבאה: "החלטה המחלוקת בין הצדדים מסתכמת בשאלה אחת ויחידה: האם מהווה גג הרעפים על התוספת פגיעה ארכיטקטונית במבנה? היות והתוספת בנויה כבר הרי אין מנוס מביקור במקום וממראה עיניים על מנת להכריע האם אכן יש פגיעה ארכיטקטונית והאם אכן גג הרעפים נצפה מהרחוב ופוגע בחזות המבנה. בהסכמת הצדדים ועדת הערר תשלח נציג/ים על מנת לבחון את המקום, ללא נוכחות הצדדים, ולאחר הביקור תינתן החלטה בערר שתישלח לצדדים בדואר רשום." לאור החלטה זו נערך ביום 20.5.08 ביקור במקום על ידי נציגי וועדת הערר. מהביקור עולה, כי אין בגג הרעפים להוות פגיעה אדריכלית כלשהי וגג הרעפים אינו נצפה מהרחוב. במאמר מוסגר, נציין, כי יש בעצם אישור התוספת למבנן האדריכלי המתוכנן קיימת פגיעה אדריכלית. אולם, משאושרה התוספת, ומשלא הוגש על כך ערר, הרי אין עוד הבדל בין התוספת עם גג רעפים לבין אותה תוספת עם גג שטוח. לפיכך, לא מצאנו כל נימוק שלא לאשר את התוספת במתכונת בה הוגשה, קרי עם גג רעפים. סיכום: לאור האמור לעיל אנו מקבלים את הערר, כך שהבקשה להיתר מאושרת במתוכנת בה הוגשה, קרי עם גג רעפים.בניהתוספת בניהקירותבניין