בקשה להיתר בניית בית מגורים לבן ממשיך העוררת אינה טוענת כנגד הבקשה להיתר עצמה או כנגד ההיתר שניתן, אלא לגבי המגרש לגביו הוגשה הבקשה להיתר ולגביו ניתן ההיתר. העוררת אינה חולקת על כך כי שטח המגרש בגינו הוגשה הבקשה להיתר ובגינו הוצא ההיתר תואם את התכנית החלה על המקרקעין, תכנית מי/במ/845, אלא לטענתה של העוררת נפלה בתכנית זו טעות ושטח המגרש אמור היה להיות שונה. המשיבה מס' 1 דחתה טענה זו של העוררת ומכאן הערר שבפנינו. דיון סילוק על הסף הערר שבפנינו הוגש זמן רב לאחר שניתנה החלטת המשיבה מס' 1 ואף לאחר שהוצא היתר בנייה. נציין כי העוררת פנתה בעניין זה למשיבה מס' 1 עוד ביום 22/1/2007, ולפיכך הגשת הערר רק ביום 10/11/2008, לאחר שהתקבלה החלטת המשיבה מס' 1 ולאחר שהוצא היתר בנייה, הינה בשיהוי ניכר. בערר ימ/245/07 פופס נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה, ניתחנו את הפרמטרים לבחינת עררים שהוגשו באיחור. יישום פרמטרים אלו במקרה שלפנינו מגלה כי אף אם ננקוט גישה ליברלית, הרי מן הראוי לסלק את הערר על הסף. לפיכך, מן הראוי היה לסלק את הערר על הסף עקב השיהוי בהגשתו. עם זאת, למען הסר ספק, אנו סבורים כי יש לסלק את הערר גם לגופו, ונבאר: גופו של עניין העוררת טוענת כי שטח המגרש (מס' 75) כפי שהוגש בבקשה להיתר וכפי שמצוין בהיתר הינו שגוי. טענתה זו נתמכת במסמך אחד בלבד, הוא החלטת הועדה המחוזית מיום 29/10/1995, ממנו ניתן ללמוד כי הועדה המחוזית החליטה לתקן את שטחי המגרשים 75,76 וכן מגרשים נוספים. אין בידינו לקבל טענה זו. אין עוררין כי הבקשה להיתר וההיתר הוצאו בהתאם לגודל המגרשים בתכנית ובתשריט התכנית. איננו יודעים האם המגרשים המשורטטים בתשריט התכנית תואמים או שאינם תואמים את החלטת הועדה המחוזית מיום 29/10/1995, אולם אנו יודעים בוודאות כי אלו המגרשים אשר מופיעים בתשריט המאושר ואלו המגרשים אשר ניתנים כמידע לציבור החל מיום אישורה של התכנית בילקוט הפרסומים בשנת 1995. לפיכך, אף אם קיימת סתירה בין החלטה של הועדה המחוזית לבין תשריט מאושר, יש להעדיף את התשריט המאושר. כל פתרון אחר יגרום לתוהו ובוהו ואנרכיה תכנונית, כך שאזרחים ייאלצו לבדוק את תיקי הועדה המחוזית על מנת ללמוד מהו המצב התכנוני, היות וייתכן ויש בתיק הועדה המחוזית מסמך הסותר את התכנית שבתוקף. כך במקרה שלפנינו, ייתכן כי לאחר החלטת הועדה המחוזית מיום 29/10/1995, נתקבלה החלטה נוספת המשנה את נושא גודל המגרשים, או ייתכן שהמגרשים אשר מסומנים בתשריט הינם בגודלם המתוקן לאור ההחלטה. אין ביכולתנו ואין באפשרותנו לבחון שאלות אלו, וגם אין צורך בכך. התשריט המאושר הוא המחייב הן את הציבור והן את מוסדות התכנון. תקיפה של תשריט זה הייתה יכולה להיעשות רק במסגרת עתירה מנהלית כנגד התכנית וכזו לא הוגשה. למעלה מן הצורך נציין כי העוררת, בהתאם להצהרתה, רכשה את המגרש אך לפני כשנתיים ימים. לפיכך, כאשר רכשה את המגרש, עמד בפניה התשריט המאושר של התכנית והיא ידעה או הייתה אמורה לדעת את גודלו של המגרש בהתאם לתכנית, ובהתאם לכך גם ניתן היתר הבנייה. לאור זאת גם לא נפגע אינטרס ההסתמכות שלה. סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערר. מושבים נחלות ומשקיםבניהבן ממשיךהיתר בניה