התנגדות להגבהת קיר משותף באשר להגבהת הקיר המשותף ב- 35 ס"מ- אנו סבורים כי ההגבהה היא מזערית ואיננה משמעותית על מה שהתכנית מאפשרת. הקלה זו הינה הקלה סבירה בנסיבות הגבהים אשר התכנית מאפשרת לבנות במקום. וזאת יש לזכור, כי מלכתחילה הפרש הגבהים שבין מגרש העוררים למגרש המשיבים מס' 2 הינו 1 מ'. ה- 0.0 של מגרש 5071 הינו 359, וה- 0.0 של מגרש העוררים נמוך יותר, והוא 358. כך שמלכתחילה, יש אי שוויון בגבהים שבין מגרש העוררים לבין מגרש המשיבים מס' 2. תוספת של 35 ס"מ על המטר הקיים הינה תוספת סבירה, אשר מתבקשת לעיתים נוכח הפרשי המפלסים והנתונים המיוחדים של כל מגרש ומגרש. בנסיבות העניין, לאחר שבדקנו את הבקשה להיתר, אנו סבורים כי ההקלה בגובה של 35 ס"מ הינה סבירה ואין אנו סבורים כי יש להתערב בהחלטת המשיבה מס' 1 בעניין זה. באשר לטענה כי אין לאשר את מסתור הכביסה במגרש 5071 של המשיבים מס' 2- אנו סבורים כי המסתור נמצא בהתאם למתאפשר ע"פ החוק והתקנות. נציין כי המסתור קיים במקום כפי שמסתורים אחרים קיימים בבניינים אחרים, לעיתים ניתן לבנות אותו בצד האחורי ולעיתים ניתן לבנות אותו בצדי הבניין. המסתור מכל מקום איננו מהווה הפרעה משמעותית לעוררים. העוררים טענו כי אושר מחסן מחוץ לקווי הבניין, אלא שהסתבר במהלך הדיון, ואף העוררים הבינו, כי טענתם זו איננה נכונה, והיא מבוססת על שמועה בלבד. מכל מקום, איננו מאשרים היתר לבניית מחסן מחוץ לקווי הבניין של המשיבים 2. הגבהת מפלס הפיתוח של החצר המבוקשת איננה משמעותית, ולדעתנו היא נובעת מאופי המגרש והנתונים המיוחדים שבו, ומכל מקום אנו סבורים כי הגבהה זו הינה מזערית, ובמסגרת האיזון שבין הצדדים, אנו סבורים כי הגבהת המפלס סבירה. באשר לחריגה בקו בניין צדי- אף כאן אנו סבורים כי החריגה בסך של 30 ס"מ מותרת בהליך של הקלה ע"פ החוק והתקנות, ואין היא משפיעה באופן משמעותי על המשיבים מס' 2. אנו סבורים כי המשיבה מס' 1 שקלה הגבהה זו כראוי, ואין אנו סבורים כי יש מקום להתערב בשיקול דעתה בעניין זה. נציין כי החלטת המשיבה מס' 1 ניתנה לאחר דיון ושמיעת הצדדים, ואף המשיבה מס' 1 יצאה לסיור במקום, והתרשמה שאכן פני הדברים (ההגבהה של הקיר המשותף, של מפלס הפיתוח וכן מסתור הכביסה) אינם כה משמעותיים עד שאין לאשרם בהליך של הקלה. לא מצאנו כל סיבה להתערב בשיקול דעת זה של המשיבה מס' 1 אשר נבע אף מהתרשמות בלתי אמצעית ע"י סיור במקום. ההקלות המבוקשות מתבססות על הליך לגיטימי שהחוק מאפשר זאת, והליך זה נועד להתאים תכנית אשר מתייחסת לשכונה שלמה לבניית בתים פרטניים המתייחסים לכל מגרש ומגרש. התכנית החלה במקום רואה בראייה רחבה את הבינוי המבוקש בכל הבניינים בסביבה, אך לעיתים אינה רואה את התכונות של כל מגרש ומגרש בראייה פרטנית. לכן, ההליך של ההקלות בא לתקן או להתאים מצבים שהתכנית הכוללת אינה רואה בפרטי פרטים בכל בניין ובניין, ובמיוחד נכונים הדברים כאשר המגרשים אינם בעלי מפלס 0.0 זהה, ויש הפרשי גובה וצורה של כל מגרש ומגרש. ביהמ"ש העליון ומלומדים אחרים התייחסו להליך של ההקלות כהליך אשר נועד לתקן אי התאמה שבין תכנית לבין הליכי הבנייה הפרטנית. כב' השופט חיים כהן בבג"צ 195/79 יצלף בע"מ ואח' נ' יו"ר הועדה המחוזית ת"א ואח' פ"ד לד ( 1 ) 458 : "הליכי ההקלות נוצרו, כפי ששמם מעיד עליהם, כדי להקל על בוני הבתים ולא להצריכם לידי ההליכים הממושכים והמסורבלים של תיקוני תוכניות.... ". יפים לענייננו גם דבריו של המחבר שמואל סגל, בספרו "רישוי בנייה- היבטים המשפטיים של הליכי הרישוי" , בעמ' 62 : "ההקלות נועדו כדי להגמיש את החוק, לבל ייהפך לרועץ במקרה ספציפי, שבו יישום דווקני של הוראות התוכנית עלול לפגוע במידה בלתי סבירה בבעל הנכס. יש לאשר צורת המגרש, נתוניו הגיאומטריים או הטופוגרפיים, מידותיו, נתוני הנכסים הגובלים בו או הדרכים הסובבים אותו, גורמים לכך שאין אפשרות לנצלו באופן יעיל, מבלי לדרוש במשהו מן הנדרש התוכנית ובתקנות". ועוד מדבריו של המחבר הנ"ל, בפרוש שהוא נותן לאחת מהתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית) תשכ"ז - 1967 , בספרו הנ"ל, בעמ' 75: "במילים פשוטות פרוש הדבר שניתן לבקש בתורת "הקלה" תוספת של קומה מפולשת, ועוד שתי קומות רגילות, ועוד קומה כמעט שלמה מתחת לפני הקרקע, וכל ההוספה הזו של כמעט ארבע קומות מעל המותר בתוכנית, עדין אינה בגדר סטייה ניכרת, והועדה המקומית מוסמכת להתירה". יחד עם זאת אנו סבורים כי כתוצאה מאישור ההקלות נוצר מצב שייתכן ותיגרמנה בעיות של ניקוז מים בין מגרש העוררים לבין מגרש המשיבים מס' 2. לפיכך אנו מורים להוסיף גובה של 30 ס"מ חגורת בטון באזור של מסתור הכביסה בקיר התומך שבין מגרש המשיבים מס' 2 לעוררים. בכפוף לאמור לעיל אנו דוחים את הערר. קירות