בקשה לבטל צו עיקול זמני במעמד צד אחד להבטחת פסק דין בתביעה בסדר דין מקוצר

בקשה לבטל את צו העיקול הזמני במעמד צד אחד, להבטחת פסק דין בתובענה בסדר דין מקוצר שהגישו המבקשות. המשיבות הגישו בקשה לביטול העיקול, ומשכך תידון הבקשה שלפני de novo, קרי על המבקשות הנטל להוכיח טענותיהם למתן צו העיקול, והפעם במעמד הצדדים. 2. המשיבות, חברות זרות שהתקשרו עם חברה ישראלית לביצוע פרויקט להקמת תחנת כוח מסוג מחזור משולב, באשקלון. המבקשות התקשרו עם המשיבות בהסכם קבלנות משנה לביצוע עבודות הנדסה אזרחית ועבודות בנייה במסגרת בנית הפרויקט. במהלך העבודות השונות שבצעו המבקשות לאורך התקופה שעבדו עבור המשיבות בהתאם להסכם שנחתם ביניהן, שולמה להן תמורה נכבדה בהיקף של כ-73 מיליון דולר (סעיף 5 לבקשה) כנובע מההתחייבויות ההדדיות בין הצדדים. לטענת המבקשות גדל היקף העבודות שהוטלו עליהן באופן מהותי מאלה שהיו בבסיס ההסכם בין הצדדים, ומשכך עם השינוי המהותי בהיקף העבודות ממילא גדלה התמורה שהמבקשות זכאיות לקבל בגין העבודות רחבות ההיקף שלא היו ידועות בעת חתימת ההסכם, ממילא לא נכללו בהסכם. 3. טוענות המבקשות כי חרף ביצוע העבודות באישור המשיבות נמנעו המשיבות מתשלום מלוא התמורה המתחייבת מהתוספת המהותית בהיקף העבודות שבצעו. לטענת המבקשות התחמקות המשיבות מתשלום התמורה עבור העבודות הנוספות המאושרות נובעת מרצונם "להביא להשאת רווחיה בפרויקט על דרך 'הפחתת' התמורה שהיא נדרשת לשלם לידי המבקשות עבור עבודות שבוצעו עבורה ובכך להתעשר על חשבונן" (סעיף 6 לבקשה). עוד טוענות המבקשות כי החריגה המהותית מהיקף העבודות היתה ידועה למשיבות מראש שכן "בהיקף העבודות שנכללו בחוזה לא ניתן יהא להשלים את בניית הפרויקט..." (סעיף 30 לבקשה). 4. לטענת המבקשות מדובר בסכומים נכבדים (סכום התביעה והעיקול עליו הוריתי במעמד צד אחד) "בעבור עבודות וחומרים... ואשר מגובים במסמכים החתומים בידי המשיבה 1" (סעיף 9 לבקשה). לביסוס טענותיהן כי המשיבות 'גמרו אומר' להמנע מתשלום התמורה בגין העבודות ציינו המבקשות כי המשיבות 'יצרו משברים' עד כדי איסור כניסת מנהלי הפרויקט מטעם המבקשות, עובדיהן וקבלני המשנה שלהן. עוד נטען כי המשיבות הורו לנציגן באורח חד צדדי להפסיק לחתום ולאשר את העבודות שבוצעו, את כתבי הכמויות ואת התשלום עבורם והכל באופן מכוון וכדי להמנע משלום התמורה בגין העבודות שבצעו המבקשות. 5. לטענת המבקשות מאחר שחובת תשלום התמורה בגין העבודות שקבלו אישור המשיבות חלה על חברה זרה שעומדת בפני סיום העבודות בארץ ומאחר שמדובר בסכומים נכבדים נוטה מאזן הנוחות באופן מובהק לטובת הטלת העיקולים (והותרתם) בשל ההכבדה הצפויה לממש את פסק הדין לכשינתן. 6. בבקשתן לביטול העיקול העלו המשיבות טענות מקדמיות כמו קיומה של תניית בוררות ייחודית וממנה הבקשה לעיכוב כל ההליכים נשוא התובענה (לציין כי בקשה זו - מס' 7 נדונה בפני כב' השופט פרגו, וטרם ניתנה בה החלטה) וכן נטען כי בין הצדדים הסכמות דיוניות שבעטין נמנעת זכות המבקשות להגיש הליך זה וכי המבקשות חתמו על ויתור מפורש על כל זכות עתידית לעכבון מכל סכום שהוא על כספי המשיבות. ולגוף הדברים ציינו המשיבות כי המבקשות נהגו בחוסר תום לב עת פנו לבית המשפט וצרפו מסמכים שונים שאינם מבססים עילת תביעה ואין בהן תמיכה לבקשת המבקשות לתוספות תשלום שכלל אינן מגיעות למבקשות; כי המשיבות שילמו למבקשות את כל התמורה בגין העבודות שבוצעו ואף שולם להן סכום נכבד ביתר (סעיף 8 לבקשת הביטול) כי בדיקת המסמכים והחשבונות דורשת מיומנות מקצועית המחייבת בדיקה פרטנית של העבודות, הכמויות והחומרים שבעבורם נדרש התשלום הנוסף, אל מול התמורה שכבר שולמה ונזכרת בחוזה ואל מול מפרטי העבודות והיקף החומרים ויש לבחון את דרישת המבקשות מול המנגנון המוסכם שכן לגבי חלק מהעבודות נקבע סכום קבוע וסופי וכלל לא עומדת למבקשות כל זכות לדרוש תמורה נוספת. המשיבות טוענות כי המבקשות עותרות למעשה "... ל"זכות" (המוכחשת מכל וכל) לתשלומים נוספים החורגים מהמחיר החוזי המוסכם ששולם למשיבות במלואו ובעבור "עבודות חריגות" (שאינן חריגות כלל) בביצוע עבודות הנדסה האזרחית בפרויקט" (סעיף 9 לבקשת הביטול). עוד טענו המשיבות כי לא רק שהמבקשות קבלו תשלום ביתר אלא שבצעו עבודה באיכות ירודה, לא מלאו אחר התחייבויותיהן, "הפרו מצגים בסיסיים" בדבר יכולתם לעמוד בלוח הזמנים ובכשירותן לבצע את הפרויקט; כי נסיון לפתור את חילוקי הדיעות הניב מזכר הבנות שהמבקשות מייחסות לו שינוי תנאי החוזה - אך לא כך הוא, כי המבקשות 'ניפחו' חשבונות לצורך בחינת טענות המבקשות ואף מינו מומחה שבדק את החומר והגיע למסקנה כי שולם למבקשות תשלום ביתר וכי המבקשות "אינן זכאיות לכל תמורה נוספת מעבר לסך האסטרונומי של 73,117,259 $ שכבר שולם..." (סעיף 34 לבקשה לביטול). להכרעתי 7. אקדים אחרית ואציין כי לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות, בנספחים השונים, בתצהירים, בפרוטוקול ובסיכומים - ראיתי להותיר על כנו את העיקול הזמני שניתן במעמד צד אחד. 8. ותחילה, דברים כלליים לגבי הסעד הזמני של עיקול. בבקשה לביטול צו עיקול זמני חוזרת הבקשה לדיון 'דֶה נוֹבוֹ' קרי, על המבקשות להרים את הנטל המוטל עליהן ולשכנע כי התמלאו התנאים להטלת העיקול, וזו ההלכה: "לעניין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה" [רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נא (3), 789]. וכך בהתאם לפסיקה "תקנה 362 לתקנות קובעת, כי על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי שהנזק שיגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שיגרם למשיב אם ינתן הסעד... למותר לציין, כי שיקולים אלה יש לבחון בהקפדת יתר שלא לפגוע מעבר להכרחי בזכות הקניין של המשיב; התנאים הם מצטברים, וברור כי בהעדר אחד התנאים אין להעתר לבקשה..." ((ההדגשות אינן במקור- א.נ.ח); רע"א 9736/07 יורם קראוס נ. הראל בית השקעות בע"מ). עוד לציין כי בצד הנטל המוטל על מבקש הסעד הזמני להוכיח את קיומם של שני התנאים המצטברים יש לבחון את היחס בין התנאים הללו: "שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - 'מקבילית כוחות'. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע. כמובן, שהן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט (או הרשם) ייעתר לבקשה למתן סעד זמני". (רע"א 2826/07, שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (6.6.2006) וכן ראו (רע"א 706/09 קופ"ח מאוחדת נ' המרכז הכירורגי ירושלים, (10.3.09)). 9. בענייננו - על רקע דרישות הדין ועקרי הדברים בפסיקה המושרשת, ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, ושמעתי את נציגי הצדדים בחקירה על תצהיריהם, עיינתי בפסק הדין מפי כב' השופט אורנשטיין בה"פ 14043-06-13, נתתי דעתי לבקשה הנדונה במקביל בפני כבוד השופט פרגו ועניינה עיכוב הליכים מחמת תניית בוררות ייחודית והבאתי בשיקולי את מכלול הנסיבות הרלוונטיות לשלב המקדמי הזה של הדיון ולאור כל אלה שוכנעתי כי בעת הזאת, בשלב המקדמי של טרום בירור התובענה, אף טרום דיון בבקשת הרשות להתגונן, עמדו המבקשות בנטל להוכיח כי בידיהן ראיות לכאוריות לקיומה של עילת תביעה, וכן שוכנעתי כי מאזן הנוחות פועל לטובת המבקשות הן בשל הסכום שבמחלוקת שכשלעצמו ובשל גובהו מהווה אינדיקציה להכבדה, כך בהתאם לפסיקה, והן בשל העובדה כי מדובר במשיבות שהן חברות זרות ואין להן רכוש בארץ. 10. אין ספק כי מדובר במחלוקת נקודתית בין בעלי הדין (גם אם בדיקתה חובקת נושאים רבים) בשאלה האם בוצעו תוספות בנייה מעבר לקבוע מראש, וככל שבוצעו, האם מדובר בעבודות שבגינן זכאיות המבקשות לתשלום תמורה כשיטתן ו/או האם מדובר בעבודות ובתוספות בנייה שהם חלק מהסכום הסופי שכבר נקבע בהסכם (הסכם פאושלי) וכלל לא עומדת למבקשות כל זכות לדרוש תמורה נוספת. יאמר כי הגם שזו טענת המשיבות הרי בהגינותה לא טענה במהלך טיעוניה ותצהירה כי זהו המצב, אלא כי יש לבחון את טענות המבקשות בהתאם למנגנון הקבוע שנקבע לבדיקה ומכל מקום, לשיטתן, אין התביעה המשפטית דנא ובוודאי לא הסעד הזמני רלוונטיים לבדיקה זו ולהסקת המסקנות. 11. אתייחס לתנאים למתן העיקול (או להותרתו על כנו בענייננו), קרי לשאלת הראיות הלכאוריות ולמאזן הנוחות. בהתאם לפסיקה הנוהגת הרי שכדי למלא אחר יסוד הראיות הלכאוריות לקיומה של עילת תביעה בשלב מקדמי זה אין בית המשפט נדרש לבחון לפני ולפנים את עילת התביעה ואת הסוגיות שבתובענה וכלשון בית המשפט העליון ברע"א 2397/06 אברג'יל נ' מנהל מקרקעי ישראל לענין סוגית "קיומה לכאורה של עילת תביעה - בשלב זה די בכך כי בית משפט ישתכנע באורח לכאורי כי התובענה מעלה שאלה רצינית המצריכה דיון, ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה". בענייננו אכן השתכנעתי באורח לכאורי בדבר קיומה של עילת תביעה וגם כי אין מדובר בתביעת סרק; כך גם לשיטת המשיבות עצמן שהבהירו את עמדתן כי יש לבחון ולבדוק את טענות המבקשות לתוספת התשלום הנטענת ולבחון את העבודות שבצעו אל מול ההתחייבויות החוזיות והאם מדובר בתוספות המצדיקות תוספת תמורה או שהן בגדר התוספות הכלולות בסכום הסופי (הגם שעל דרך הבדיקה הן חולקות). ברור כי בשלב מקדמי זה לא ניתן לבחון את הסוגיות המצריכות בירור עובדתי, ומן הסתם אף יצטרכו למומחים. כך גם לשיטת המשיבות בתשובות לשאלות מאת נציג המבקשות: "ש. זה נכון שמדובר בפרויקט מורכב? ת. נכון. ש. שאפילו הצדדים קבעו שימונה מומחה שיבדוק את הכמויות והתשלומים. ... האם זה נכון שבהסכם נקבע מנגנון של מינוי מומחה? ת. חלקית..." (עמ' 11, 12 לפרוטוקול) כלומר, גם אליבא המשיבות לא אוכל בשלב המקדמי הזה (וגם אין זו העת בשלב זה) לבחון אחת לאחת את הטענות הכספיות המדויקות של מי מהצדדים וממילא סברתי כי הראיות שהונחו לפני די בהן להוות תשתית ראייתית מספיקה לקיומה של עילת תביעה, כך נלמד במפורש מעמדת המשיבות שהתנגדותן נסבה סביב הסכום 'האסטרונומי' (כך לדבריהן) שכבר קבלו המבקשות עבור הפרויקט ולטענתן יש לבחון את דרישות המבקשות באופן פרטני אל מול החוזה למצער בעזרת מומחים, וממילא בדרך 'המנגנון הקבוע'. 12. התרשמתי כי אכן יש מחלוקת של ממש בין הצדדים אשר לתשלום עבור 'העבודות הנוספות' שבצעו המבקשות, עבודות שלטענת המבקשות לא קבלו שכר בגינן, גם משום שהמשיבות לא אשרו את החשבונות שהוצגו להן מטעמיהן ובבירור לא מהטעם שהעבודות לא בוצעו. וכך אומר העד מטעם המבקשות: "ת. בשלב מסוים בביצוע העבודות התגלעו הרבה פערים בין דרישות שלנו, יותר נכון להגיד לא פערים אלא חוסר בדיקה של גי.טי.אס וווד גרופ לדרישות שלנו, חוסר התייחסות, ובאותו שלב ג'יימס גרייני, שהוא נשיא של שאנן אינג'ינירינג, אמר לי אנחנו נפתור את הכל ב"גוד וויל" ואני אתן לכם תשובה על כל הדרישות..." (עמ' 12). העד מטעם המשיבות אישר כי אכן לא נבדקו החשבונות: "ש. אני מגיש לך חשבון שיש בו כמויות מסוימות שאני רוצה עליהן כסף. איך תבדוק אם הכסף הזה מגיע לי ? ת. לא מגיע לך, לא מגיע לך אז הפסקנו לבדוק" (עמ' 20). 13. העד מטעם המבקשות, שהרשים אותי בבקיאותו בפרויקט, בחומר שהוצג לבית המשפט וענה לשאלות בבהירות, בצורה משכנעת ומהימנה, הבהיר במסגרת התצהיר ובהחלט במסגרת החקירה בבית משפט בצורה משכנעת, לשלב זה של הדיון, כי למבקשות עילת תביעה וראיות לכאוריות לקיומה, וכך למשל בתשובה לשאלות בדבר 'התוספות' הבהיר כי יש לבצע מדידות וחישוב הכמויות כל העת, לאורך ביצוע העבודה; ראיתי להביא להלן באריכות את דבריו המשכנעים בפשטותם ומציגים את הבסיס לחישוב סכום התובענה, וכך ציין למשל: "ש. כמה כסף תבעת מכוחו? ת. צריך להכפיל את הכמות במכירה יחידה. ... ש. תראה לי איפה הצגת את הכמויות שביצעת? ת. יש טבלה מרכזת, נספח 21. רכיב 1002.... ש. אתה יכול להראות לי חתימה של גי.טי.אס או מישהו מטעמה על הטבלה הזאת שמאשרת שזה מה שביצעתם? ת. אין חתימה שלהם על הטבלה אבל אני יכול להגיד שהטבלה הזאת נשלחה אליהם מפעם לפעם, להערכתי מידי חודש בחודשו. ש. אך לא הצגת בפני ביהמ"ש כל אישור של הטבלה הזאת, נכון? ת. נכון, אבל אין צורך באישור של הטבלה כי יש כמויות חתומות. הטבלה היא טבלת ריכוז של כמויות. ש. ואיפה כתוב שעל הכמויות האלה לא שולם? ת. זה לא צריך להיות כתוב. יש כמויות מוכפלות במחירי יחידה, יש חוזה בסיסי, עושים אחד ועוד אחד, מפחיתים את מה ששולם מתוך מה שאושר, זה חשבון פשוט. ש. ואיפה כתוב שזה לא חלק מהחוזי המקורי? ת. החוזה המקורי בנוי משני חלקים: חלק פאושלי ומדידה. שני החלקים מתחברים ביחד, זאת היות ותוכניות לביצוע של התחנה לא היו מושלמות, היו רחוקות מלהיות מושלמות במעמד חתימת ההסכם ויש מנגנון שקובע בהסכם שככל שהכמות עולה, משולם לפי הכמויות. זה בסיס ההסכם. אגב, זה גם מופיע בתצהירים של אנשי ווד גרופ... ש. אבל השאלה היתה איפה כתוב במסמך הזה שזה שייך לחלק המדידתי? ת. כל הפרויקט הוא למעשה מדידה. יש חלק פאושלי אבל הכמויות הן למדידה. כתוב שכמות הבטונים היא כך וכך, ככל שכמות הבטונים עולה יש מחיר יחידה לכל קוב אחד שעולה מעבר לכמויות בהסכם.... ת. מהיום הראשון הפרויקט הוא פרויקט מדידה. מגישים כמויות כל הזמן. מתחילת הפרויקט חובה למדוד את הכמויות שמבוצעות בכל הפרויקט" (עמ' 9- 11). 14. לשלב זה של הדיון השתכנעתי, ומכל מקום לא נסתרה הטענה, כי מאז שנחתם החוזה הבסיסי בין הצדדים השתנה היקף הפרויקט במידה כה מהותית המצדיקה את תשלום תוספת התמורה בגין העבודות הנוספות שבצעו המבקשות, כך נטען כי צורפו במהלך העבודה אלפי שרטוטים לעומת קומץ קטן של שרטוטים בתחילת הדרך - טענות שלא נסתרו, אלא נטען כלפיהן כי המבקשות כבר קבלו סכום 'אסטרנומי' סכום ששולם ביתר! אלא שטענה כללית וסתמית זו אינה מספיקה, בודאי לא לאור התשתית הלכאורית שהניחו המבקשות ואף שכנעו בהצגתה. לא רק זאת אלא שטענת המבקשות כי המשיבות החליטו באורח חד צדדי להפסיק לאשר את החשבונות מהטעם שהגם שהפרויקט הגיע רק לכדי כמחציתו כבר שולם למבקשות הסכום שהיה נקוב בחוזה; טענה שלא רק שלא נסתרה אלא נמצא לה תימוכין בדברי העד מטעם המשיבות שאישר כי המשיבות הפסיקו לבדוק את החשבונות שהוגשו להם כי "לא מגיע לך, אז הפסקנו לבדוק" (עמ' 20). 15. לציין כי המשיבות בססו את בקשתן לביטול העיקול גם על חוות דעת המומחה מטעמם שקבע בין השאר כי למבקשות לא מגיעה תוספת כלשהי. ואולם מהחומר שהוצג עולה כי לא רק שחוות הדעת לא כללה את כל העבודות נשוא התובענה אלא שנראה לכאורה כי חוות הדעת, שהתיימרה להיות אובייקטיבית ונטען כי נערכה על ידי גורם חיצוני, היא למעשה של גורם במשיבות ונערכה לפי האינטרס שלהן בנקודת זמן שאינה מתייחסת לכלל העבודות נשוא התביעה. העד מטעם המבקשות מתייחס לכך: "ת. ... בסופו של יום, וחודשיים אחרי המועד בו הוא התחייב לתת תשובה, קיבלנו תשובה מפיו של גיימס גרייני, ואפילו התקיימה פגישה עם אותו גורם חיצוני כמו שאתה טוען, אלא שאנחנו הבנו שהוא גורם של ווד גרופ. ש. איך הוא גורם של ווד גרופ? הוא חברת בת? הוא חברה קשורה? ת. זה מה שאנחנו הבנו, שזה חברת בת של ווד גרופ, אפילו אנשים שלהם באו ביחד לארץ עם גיימס גרייני ועם כל הצוות שלו והדברים שנאמרו היו מפיו של גיימס גרייני. גרייני הוא זה שהוביל את הדיון סעיף - סעיף והוא זה שאמר את הסיי סעיף - סעיף. ש. מזה שהם ישבו ביחד הבנת שהם חברת בת? ת. ככה אני הבנתי.... ש. אם אני אומר לך שזו חברה עצמאית, לא קשורה, שנתנה חוות דעת של מומחיות, אתה יכול לסתור את זה? ת. לא. מאופן העניינים שניהלנו את הדיונים עם אותה חברה ועם אותו גרייני, אני הייתי יכול להביןשהם חברת בת של ג'י.טי.אס" (עמ' 13). התרשמתי כי יש בסיס לטענה, בעת המקדמית הזאת, כי 'חוות הדעת' למצער שנויה במחלוקת, בוודאי כשהשתכנעתי כי אינה כוללת את כל העבודות נשוא התובענה, ומשכך לא מצאתי בה כדי להדוף את טענות המבקשות וממילא אין בה כדי לסתור את הראיות הלכאוריות שיש בידי המבקשות לשלב הדיון הזה; לא רק זאת אלא שחוות הדעת הוצגה כחוות דעת אובייקטיבית הגם שאף העד מטעם המשיבות לא חשב כך: "ש.במסגרת הבקשה שלכם לביטול ניסיתם להציג את KSm כמומחה שמונה ע"י הצדדים. ת. לא נכון. הוא מומחה מטעמנו, ש. האם אתה בטוח שלא ניסיתם להציג אותם כמומחה מוסכם שמונה ע"י שני הצדדים? ת. אנחנו לקחנו אותם כמומחה חוץ מטעמנו" (עמ' 23). ובהמשך אף מציין כי: "ש. האם KSn היתה מוסכמת על דורי? ת. לא. לא עניין אותנו" (עמ' 23) ולא רק זאת אלא שמחקירת העד מטעם המשיבות עולה לכאורה כי קיים דוח נוסף שנערך לאחר שהמבקשות סיימו את עבודתן בפרויקט לפי דרישת המשיבות, וכך אומר העד מטעם המשיבות: "ש. לקחתם חברה חיצונית לאחר שהוצאתם את דורי מהאתר עשיתם מדידות שנעשו? ת. כן. החברה הזו מדדה את הכמויות? ת. החברה הזו שהבאנו היא שמדדה את הכמויות ובדקה את מה שיש בפרוייקט..." (עמ' 27). בנקודה זו ראיתי לציין כי לטענת המבקשות הן בקשו את חוות הדעת אך לא קבלו אותה, לשאלת המבקשות מדוע לא קבלו את חוות הדעת לא ידע העד להשיב. 16. כללית התרשמתי כי העד מטעם המשיבות לא היה מעורה בפרטים ובעיקר ידע לומר ולשוב ולחזור על האמירה כי המבקשות קבלו את כל המגיע להן ואף ביתר וכי קבלו סכום גבוה ביותר עבור עבודתם שלא בוצעה באיכות הנדרשת. במהלך העדות אף ניתן היה להבין כי העד בכל זאת סבר שלמבקשות מגיע תוספת תשלום שכן לדבריו "אם מגיע לדורי משהו - זה 1.8. דולר על העבודות הללו" (עמ' 30), והוסיף כי ממילא לא הגיעה ההתחשבנות לסיומה, וכך הוא אומר: "ש. מתי לדעתך צריך לבצע את ההתחשבנות בין הצדדים על העובדה שבוצעה. ת. לפי החוזה, בגמר העבודות של לפחות דורי. ודורי לא סיימה עדיין שום עבודה באתר. ש. למעשה, בתחילת אוגוסט אתם ביטלתם את החוזה עם דורי, וסילקתם את ידם מהאתר. ת. סילקנו את דורי מהשטח אבל לא ביטלנו את החוזה. טרמיניישן, הכוונה לסיום החוזה ולא ביטול. ש. האם לשיטתכם בסיום החוזה לא צריך התחשבנות. ת. בוודאי שכן, אנו בהליך של סיום ההתחשבנות, איתכם, ICC וכו'. ש. באיסיסי כרגע יש גם את הטענות שלי. ת. תגיש אותם. ש. במסגרת התחשבנות זו, תסכים איתי שנספח 20 וכתבי הכמויות שם, הם נקודת המוצא לצורך הכמויות שבוצעו, והתשלומים בגינם. ת. זה לא נכון, זו לא נקודת המוצא זה חלק ממערךכללי שאתם תגישו ושאנו נגיש. יש עבודות שעדיין לא ביצעתם יש בעיות איחורים ואיכות. אתם מראים צד אחד של המשוואה" (עמ' 28). 17. כלומר גם אליבא העד מטעם המשיבות מגיעה למבקשות תמורה כלשהי (1.8 מיליון דולר) וגם טרם הסתיים שלב חישובי התמורה, ומשכך הצהרתו כי התמורה ששולמה למבקשות היא ביתר נטולת כל בסיס עובדתי אף לשיטתו, וממילא אין לה על מה שתסמוך. לא רק זאת אלא שכִּכְלל התרשמתי כי העד מטעם המשיבות לא היה בקי בבקשה וב'עובדות' עליהן הצהיר וכך חזר בו במהלך החקירה מטענות שונות של המשיבות שהועלו במסגרת הבקשה לביטול העיקול, חזר מדבריו בתצהירו שלו וחזרה זו מהדברים עליהם הצהיר לוותה בתחושה לא נוחה עד כדי מביכה; כך למשל בניגוד לעמדת המשיבות עולה כי העד הסכים שמזכר ההבנות שנחתם שינה את מועדי התשלום ואת אופן התשלום (עמ' 19) כך גם הסכים שההסכם כולל גם חלק של מדידות שאינו תחום בסכום (ואינו רק פאושלי) ועוד הסכים כי "אם החלק של המדידות היה גדל מבחינת הכמויות פי שניים ממה שרשום בהסכם יכול להיות שהיינו צריכים לקבל 40 מיליון דולר? ת. כן. ש. ואם פי שלוש, אז הייתי צריך לקבל 60 מיליון דולר. ת. כן" (עמ' 21). ברור כי עמדה זו שונה לחלוטין מעמדת המשיבות שהציג בתצהירו; וכפי שציינתי עד זה, שנראה כי התייצב למתן עמדת המשיבות לא היה העד הרלוונטי ולא העד הבקי, ונראה כי נסיבות העדר עדים רלבנטיים מהארץ חייבו את העד הזה, שאמר על עצמו שהוא הישראלי היחידי מטעם המשיבות, לתת את התצהיר ולהחקר עליו, דברים שלא רק שלא הרשימו (בלשון המעטה) אלא שכאמור אין בהם כדי להדוף את הראיות הלכאוריות המשכנעות, בעת הזאת, שהציגו המבקשות. 18. נחה דעתי מהחומר שהוצג לי ובעיקר מהמצהירים שלפני כי בשלב זה הונחה תשתית ראייתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה וכך גם באשר להיקף התביעה. גובה התביעה שנטען על ידי המבקשות ונתמך בראיות לכאוריות לא נסתר, ולא מצאתי מאומה בטענה שחזרה ונשנתה כי השכר 'האסטרונומי' ששולם למבקשות שולם ביתר, אמירה שאף המצהיר מטעם המשיבות חזר ממנה. האמירה הסתמית שלא נסתרה דווקא שכנעה כי אין בה מעבר לאמירה ולא כלום, מנגד הנספחים שצורפו לבקשה לרבות הטבלה המרכזת את העבודות שבגינן נדרשות התוספות, שאף היא לא נסתרה, היה בהם לבסס את היקף הסכום המהווה אף הוא חלק מעילת התביעה. לאור כל האמור לעיל, התרשמתי כי התנאי הראשון וההכרחי הנדרש למתן סעד זמני התמלא. התרשמתי כי למבקשות ראיות מהימנות לכאורה לעילת תביעה נגד המשיבות. 19. אשר לתנאי הנוסף המצריך התייחסותי במסגרת הבקשה למתן סעד זמני - קרי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשות וכי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. כדי להכריע בשאלה זו יש לערוך איזון בין האינטרס של המבקשות לפיו המשיבות עלולות להכשיל את ביצוע פסק הדין במידה שינתן, לבין האינטרס של המשיבות שזכות קניינן לא תיפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה, בהתחשב בזכות החוקתית להגנה על קניינן, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה. בטרם אתייחס לנתונים שבפני אומר כי בטרם נדחה הדיון לסיכומים ולמתן החלטה ולאור העובדה כי מדובר בחברת אם שלכאורה בעלת אמצעים, אפשרתי למשיבות להציג חלופה ראויה של ערבות לתשלום פסק הדין כדי לא להכביד על המשיבות מחד וכדי להבטיח את האינטרס הלגיטימי של המבקשות מאידך - אולם בהעדר הצעה סבירה, לא ניתן היה לקדם נושא זה. אומר כבר, כי מאחר שהחלטתי להותיר את העיקולים - ניתן לשוב ולהציג הצעה סבירה לערבויות ראויות תחת הכספים המעוקלים. 20. אין מחלוקת כי מדובר בחברות זרות שאין להן כל נכסים בישראל, וכי אחת מהן הוקמה למעשה אך ורק לצורך הפרויקט נשוא התובענה ולדברי העד מטעם המשיבות: "האם נכון ש-GTS, הנתבעת 1 הוקמה לצרכי דוראד? ת. כן" (עמ' 15). לא רק שטענות המבקשות כי אין למשיבות כל נכסים בארץ ויקשה עליהן לגבות את פסק הדין לכשינתן, לא נסתרו אלא שהעד מטעם המשיבות אישר זאת "אם אתה שואל אם יש לנו נכסים, אין לנו נכסים למעט פרויקט הזה והפרויקט השני" (עמ' 15). עוד מאשר העד מטעם המשיבות כי: "ש. מי המנכ"ל של הנתבעת 1? ת. אין מנכ"ל בארץ. אין סמנכ"ל בארץ. אני הישראלי היחיד בארץ. ש. לנתבעת 1 יש דירקטוריון? ת. אין" (עמ' 14). לא מצאתי די באמירות הסתמיות כי המשיבות עומדות לקבל לביצוע פרויקט נוסף בארץ כדי לקבוע כי למשיבות נכסים בארץ, שכן הדברים נאמרו באורח סתמי ללא כל ביסוס, ללא הצגת חוזה או כל מסמך לאימות הטענה והתייחסות העד מטעם המשיבות היתה כי "מה זה קשור? למה היינו צריכים להגיש את זה? אמרנו את זה" (עמ' 15) [ממילא נראה כי בסיכומיהן זנחו המשיבות את הטענה]. לא רק זאת אלא שמחומר שהוצג לפני ומעדות המבקשות עולה לכאורה כי הפרויקט נשוא התובענה עומד בפני סיום. יוצא איפוא כי מדובר בחברות זרות נטולות נכסים בארץ, שישות משפטית של אחת מהן הוקמה אך לצורך פרויקט העומד להסתיים, ומשכך השתכנעתי כי מדובר בהכבדה של ממש. לכך אוסיף כי סכום התובענה (שלגביה קבעתי כי יש ראיות לכאוריות) מהווה אף הוא אינדיקציה להכבדה, כך בהתאם לפסיקה. המבקשות ציטטו מהחלטתי בתיק 15021-11-09, ואכן מצאתי את הדברים רלבנטיים ומתאימים אף לענייננו: "לאחר ששקלתי הנתונים ראיתי כי הנסיבות של מקרה זה כשלעצמן מצביעות באופן מובהק על הכבדה ואני סבורה כי תנאי זה אותו היה על התובעת להוכיח - הוכח במידה הנדרשת. העובדה כי מדובר בחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בנאסד"ק אינה משנה במקרה זה שכן לנתבעת, שהיא חברה זרה, אין נכסים בישראל, ולפחות לא נסתרה טענה זו של התובעת ולא הובאו ראיות לקיומם של נכסים בארץ, למעט התמורה ממניות /אופציות בקמהדע. ברור כי כשמדובר בחברה זרה יש קושי ממשי באכיפת פסק דין ככל שינתן לטובת התובעת..." ולאור כל האמור נחה דעתי כי המבקשות הוכיחו בנסיבות שנפרשו לפני כי קיימת הכבדה הן מטעמי היות החברות המשיבות חברות זרות נטולות נכסים בארץ והן מאחר שאחת מהן לפחות הוקמה לצורך הפרויקט ההולך ומסתיים והשתכנעתי כי "העיקול הזמני דרוש גם דרוש" (כדברי השופט ברנר בתיק 19127-11-09). 21. לפני סיום אומר כי שאלת תניית הבוררות הייחודית ובקשת עיכוב ההליכים נדונים במקביל בפני כבוד השופט פרגו ששמע את חקירת המצהירים בעניין ומתוך התיק עולה כי אף הוגשו סיכומים, ומשכך עומדת השאלה בפני הכרעה לגופה וברור כי אין כל מקום להביע דעתי לגבי הליך שנשמע לגופו וכאמור עומד להיות מוכרע, ובודאי לא אכנס לכך בשלב זה בו הובאו לפני ראיות לכאוריות ונחה דעתי כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשות. ככל שבית משפט יחליט כי תניית הבוררות הייחודית חלה וכי יש לעכב ההליכים בארץ שבה הזכות למשיבות לפנות בבקשת ביטול העיקול מחמת שינוי הנסיבות. אומר עוד כי גם לא מצאתי בעת הזאת מקום להדרש לטענה לגבי הסכמות דיוניות וויתור על זכות העכבון, טענות שיתבררו במסגרת ההליך העיקרי, ככל שבית משפט יחליט לדחות את בקשת המשיבות לעיכוב הליכים. 22. לאור האמור - אני מותירה את העיקול על כנו. אני מחייבת את המשיבות לשלם למבקשות הוצאות הבקשה בסך 15,000 ₪. במעמד צד אחדסדר דין מקוצרעיקול זמניצוויםעיקול