אי-עמידה ב"תקנון בקרת תקציבים" 1. בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל בישראל (עו"ד עמי פזטל, אב"ד, עו"ד אמל פלאח ועו"ד דוד יהב, חברים) החליט (תיק 64-12/13), ביום 14.08.13, שאין מקום להתערבות מצידו בהחלטת מליאת הרשות לבקרה תקציבית של ההתאחדות, כי קבוצת הכדורגל המבקשת (המערערת לפני בית הדין) תרד לליגה א', וזאת בשל אי-עמידתה ב"תקנון בקרת תקציבים". האם יש מקום להתערבות מצד בית המשפט? רקע עובדתי ודיוני 2. כפי שהסביר בהרחבה בא-כוחה המלומד של ההתאחדות לכדורגל, בעונת המשחקים האחרונה, 2012/13, שיחקה המבקשת בליגה הלאומית, שהיא הליגה המקצוענית השנייה בחשיבותה אחרי ליגת העל (הליגה העליונה). לפי סעיף 10(א) לחוק הספורט, התשמ"ח-1988, אשר מסדיר את תחום הספורט, הוסמכה ההתאחדות, משיבה 1, להתקין תקנון משמעת, ובסעיף 11 הוסמכה להקים מוסדות שיפוט פנימיים. בית הדין העליון, שהוא הרלוונטי לענייננו, מתנהל לפי תקנון מיוחד. בבית דין זה נדונות גם עתירות נגד החלטות של גופים פנימיים של ההתאחדות, כגון הרשות לבקרה תקציבית. רשות זו מפקחת על דרך הניהול והתקצוב של הקבוצות השונות, והיא אף מוסמכת לקבוע סנקציות בגין אי-עמידה בהוראות התקנון בהקשרים האמורים. 3. כמו כל יתר קבוצות הכדורגל הפעילות במסגרת ההתאחדות, חויבה גם המבקשת בהגשת מסמכים תקציביים, ובכללם דין-וחשבון כספי לתאריך 31.05.12 ותקציב לעונת המשחקים הבאה, 2013/14. המועדים להגשת מסמכים אלה קבועים ב"תקנון בקרת תקציבים", ובהסתמך עליהם הרשות אמורה לבחון את יכולתה הכלכלית-תקציבית של המבקשת להמשיך ולשחק בליגה הלאומית גם בעונה הקרובה (סעיף 1 להחלטת בית הדין העליון). 4. החלטתה של הרשות בדבר ירידת קבוצת הכדורגל המבקשת לליגה א' באה לאחר שלמבקשת ניתנו ארכות בהזדמנויות שונות להגשת התיעוד הנדרש, אך אלה הוגשו בצורה לא-מלאה ובאיחור. בית הדין העליון שמע את טענות הצדדים ביום 06.08.13, ובחלק המהותי של החלטתו כתב: "בדיון הנוסף" סברנו, כי על מנת להכריע בערעור, מן הראוי שתהיה בפנינו התמונה המלאה, כולל תוצאות בדיקת "המסמכים התקציביים" (ולא רק עבירת האיחור בהגשתם) שלא נבדקו על ידי "הרשות". זאת, בהכירנו את פסקי הדין האחרונים שניתנו על ידי בי"ד זה [...]. בשני פסקי הדין [...] נפסק כי הקבוצות לא תרדנה ליגה רק בגלל איחור פרוצדורלי קצר מועד בהגשת "המסמכים התקציביים" (ללא בחינת האלמנטים התקציביים המהותיים). פסקי הדין הנ"ל התבססו (בין היתר ובתמצית) על פסיקת בית המשפט העליון של מדינת ישראל (בתיק ש"ע 6708/00) לפיה "סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות יתר (בפרוצדורה - ע.פ.) במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית... בסופו של יום סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן.". וכן, מתוך פסקי הדין: "ביה"ד שמר מאז ומתמיד על העיקרון לפיו הכרעות ספורטיביות, מן הדין שייקבעו על המגרש ולא על שולחן הדיונים ולכן ביה"ד גילה גישה 'סלחנית' בכל הקשור לנושאים של הליכים ופרוצדורה להבדיל מנושאים שבמהות.". [...] חשבנו, כי מן הראוי והנכון לבדוק כל מקרה (כמו גם המקרה שבפנינו) לגופו, לנסיבותיו, למידת האיחור הפרוצדורלי (בהתייחס למועדים הקבועים "בתקנון" ולמועדי פתיחת הליגות) והכל כדי שההכרעה תהיה מידתית, ספציפית, בלי לפגוע בחשיבות הרבה של הוראות "התקנון, אך גם תוך מתן משקל ראוי לבחינת המהות. לאור האמור לעיל, הרי בהחלטתנו "בדיון הנוסף" - לפיה תעיין "הרשות" במסמכים התקציביים שהוגשו לה (להלן - "החלטת הביניים") - פתחנו, דלת נעולה, שניצבה מול המערערת ובפני בקשתה לבחינה לגופם של "המסמכים התקציביים". בגלל קוצר הזמן, ביקשנו כי "בחינה התקציבית" הזו תעשה ע"י "הרשות"תוך שלושה ימים מיום הינתן "החלטת הביניים". בהסכמה, ביקשה המערערת אורכה של עוד כמה ימים עבור "הרשות" לבחינת "המסמכים התקציביים". (סעיפים 7-9; ההדגשה במקור) 5. עולה מהאמור, כי בית הדין העליון של ההתאחדות סבר שעליו לבחון, בצד היקף האיחור בהגשת התיעוד הנדרש, גם את השאלה באיזו מידה עומדים "המסמכים התקציביים" בדרישת הרשות לבקרה תקציבית. אני מבקש להדגיש את האמור בסעיפים 8-9 להחלטתו שבמחלוקת. בית הדין ציין כי חיוני לבחון את ההחלטה הקשה המורה על ירידת המבקשת מהליגה הלאומית לליגה א' יחד עם שקילה של המסמכים התקציביים, לגופם, בידי הגורם המקצועי המוסמך לכך בהתאחדות לכדורגל. דיון והכרעה הדין 6. הלכה למעשה לא הייתה מחלוקת בין בעלי-הדין כי "הכלל הוא כי יש להתערב במשורה בפסיקה של טריבונאלים פנימיים של גופים ציבוריים, לנוכח השיקולים התומכים בקיומם של מוסדות שיפוט פנימיים אלה, ובעיקרם מומחיות המוסד ושמירה על חופש ההתקשרות וחופש החבירה", הפ"ב (מחוזי ת"א) 45161-02-12 כבל נ' רשות השיפוט הארצית של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, סעיף 32 (18.03.2012). ראו בהקשר זה גם: ד"ר דרורה פלפל הספורט בראי המשפט 159, 161 (1994). בין השיקולים שראוי להתחשב בהם גם מהותו של הגוף הציבורי הנדון. אם מדובר בגוף הנהנה למעשה ממונופולין או מהשפעה רחבה בתחומו - ולית מאן דפליג שכזו היא המשיבה - חובת ההקפדה על עיקרי הצדק, ובכללם זכות הטיעון, חשובה יותר. בע"א 674/89 טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל, פ"ד מה(2) 718, 729ג (1991) צוין, כי התערבות בתי המשפט בהחלטותיהם של טריבונלים פנימיים מוגבלת לעילות של חריגה מסמכות ופגיעה בעיקרי הצדק (דברי כב' השופט מיכאל בן-יאיר). עם זאת נאמר, שכאשר ההחלטה אינה מגלמת בתוכה מומחיות ספציפית של הארגון הוולונטרי, אין מקבלי ההחלטה נהנים מיתרון הידיעה הפנימית (שם, עמ' 730ו). החלטת בית הדין העליון בענייננו להתבסס על מסקנתה של הרשות ללא מתן אפשרות תגובה למבקשת אינה החלטה המושתתת על ידיעה מקצועית מיוחדת. ראו גם: ע"א 7162/06 שטרן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, סעיף 20 (17.02.2008); רע"א 5661/10 דבורניצ'נקו נ' עמותת איגוד ההתעמלות בישראל, סעיף 6 (29.07.2010). בה"פ (מחוזי ת"א) 38811-11-10 ברקוביץ נ' התאחדות לכדורגל בישראל (14.12.2010) הזכיר עמיתי השופט איתן אורנשטיין, בדונו בנושא הפיקוח של בתי משפט על בתי הדין הפנימיים של ההתאחדות לכדורגל, כי זכות הטיעון הוכרה כזכות מהותית בעלת חשיבות מרובה (סעיף 29 סיפא). השופט ציין, כי "זכות הטיעון היא נורמה הנמנית לטעמי על אלה שיש להפעילה בהתנהלות בתי הדין המשמעתיים, וככל שזו לא הופעלה, יתערב בית המשפט בהחלטות שניתנו תוך פגיעה בה". גם אם בית הדין העליון של ההתאחדות לא דן במקרה דנן בשבתו כבית דין משמעתי או כעַרכאה הדנה בערעור על החלטה של בית דין משמעתי, הרי הדברים המצוטטים באשר לחשיבותה של זכות הטיעון יפים גם לעניינו. החלה על ענייננו 7. בסעיף 9 החליט בית הדין, כי עיון הרשות במסמכים התקציביים, שאפשרות להגשתם נקבעה בהחלטתו, וקבלת מסקנות הרשות לעניין זה, הם נדבך חיוני לצורך ביקורתו על ההחלטה בדבר ירידת המבקשת לליגה א'. בסעיף 11 להחלטה כתב בית הדין כי קיבל, ביום 14.08.13 (יום מתן ההחלטה שבמחלוקת), את מסקנת הרשות שלפיה לא קיבלה מאת המבקשת השלמה לדו"חות הכספיים, וכי היא גם לא המציאה כל מסמך או ערבויות לקיום תקציב עונת המשחקים 2013/14. בנסיבות אלה החליט בית הדין לדחות את הערעור על החלטת הירידה (שם, סעיפים 11-13). בית הדין הביא בחשבון גם מהלכים תקציביים לא-תקינים, "בלשון המעטה", של המבקשת בעונה קודמת, דבר אשר הביא לכך שמוסדות ההתאחדות שילמו משכורות שחקנים ובעלי תפקידים של המערערת. בית הדין ציין כי אמנם אִפשר למערערת, כלשונו, "לדלג מעל האיחורים האדמיניסטרטיביים שלה", אך מסקנתה השלילית של הרשות במכתב מיום 14.08.13 היא החלטה מקצועית, שבית הדין העליון אינו אמור להתערב בה. 8. כפי שעולה מהשתלשלות העניינים המתוארת, בית הדין העליון אִפשר למבקשת, מחד גיסא, להגיש מסמכים תקציביים חסרים לרשות חרף אי-עמידתה בלוח הזמנים המחייב, אך מאידך גיסא קיבל את עמדת הרשות במכתב מיום 14.08.13, שלאותו מועד לא הוגש לה התיעוד הנוסף שדרשה. 9. בא-כוחה המלומד של המשיבה הפנה את שימת הלב לכך שלמכתב הרשות לבית הדין קדמו פניות של הרשות אל המבקשת בקשר למסמכים התקציביים הנדרשים. רו"ח עופר אורליצקי, המכהן כיו"ר הרשות לבקרה תקציבית שליד ההתאחדות לכדורגל, נחקר במהלך הדיון לפניי היום על תצהירו מיום 26.08.13. הן בתצהירו הכתוב, הן בדבריו בעל-פה אמר המצהיר, כי מבחינתו, אין מניעה שתינתן למבקשת ארכה קצרה נוספת לצורך השלמת המסמכים התקציביים, וכן ציין שאם תינתן הארכה תידרש המבקשת להמציא ערבות בנקאית על סך 700,000 ₪ ושֵׁקים על סך 900,000 ₪ (סעיף 7.1 לתצהיר הנ"ל). 10. בית משפט זה אינו יושב כעַרכאת ערעור על החלטה או פסק-דין של בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל. בית הדין החליט לקבל מסקנות של הרשות, הגורם שעליו בית הדין מקיים ביקורת שיפוטית לפי תקנון ההתאחדות, מסקנות שהיו לחובת המבקשת. אני סבור, כי בשל החובה לאפשר זכות טיעון לגורם העלול להיפגע, היה על בית הדין לאפשר למבקשת להגיב על מסקנות הרשות מיום 14.08.13 קודם לפסיקה בעניין. לא היתה בפניי ראייה שמסקנות הרשות שהובאו בפני בית הדין העליון ביום 14.8.13 הומצאו במקביל למבקשת. בית הדין סבר, בצדק, כי כדי שהכרעתו תהיה מידתית וספציפית, ראוי גם לתת משקל לבחינה המהותית של המסמכים התקציביים הדרושים ולמידה שבה עמדה המבקשת בדרישות הרשות בקשר למסמכים אלה. ברור שהרשות היא הגורם המקצועי המוסמך לקבוע את המסמכים שהגשתם נדרשת, וכן לבדוק את מידת התאמתם של המסמכים לדרישות השונות. עם זאת, אם יש טענה לפגם מהותי באותם מסמכים תקציביים - מעבר לאיחור בהגשתם - הרי זכות הטיעון כוללת גם מתן אפשרות למבקשת, הנפגעת מהחלטת הירידה, להגיב עניינית על מסקנות הרשות, ובכלל זאת לעדכן את בית הדין באירועים הרלוונטיים בהקשר זה עד למועד התגובה. המבקשת לא קיבלה את זכות התגובה, וזו העילה להתערבותו של בית משפט זה. 11. בעקבות החלטת בית הדין העליון מיום 14.08.13 פנתה המבקשת לבית הדין וביקשה לאפשר לה למלא את החסר במסמכים התקציביים, לרבות העמדת בטוחות, וכפועל יוצא לעכב גם את ההחלטה בדבר הורדתה לליגה נמוכה יותר. הרשות לבקרה תקציבית לא התנגדה לארכה להעמדת הבטוחות (כפי שצוין גם בדיון לפניי). בקשה זו לא הובאה לפני בית הדין העליון, שדן בעניינה של המבקשת כמפורט לעיל, אלא נדונה (על סמך תיעוד כתוב בלבד) בידי נשיא בית הדין העליון של ההתאחדות, כבוד השופט (בדימ') אורי גורן. בהחלטה מיום 18.08.13 ציין כבוד הנשיא: "מדובר בפסק דין סופי וחלוט של בית הדין העליון של ההתאחדות בהרכב של שלושה דיינים, שבו נדחה הערעור שהגישה המבקשת". הנשיא הנכבד כתב, כי פסק-הדין סופי וכי לטריבונל שנתן אותו אין אפשרות לשוב ולדון בו. מעבר לכך צוין בהחלטה כי "המצב כיום אינו יכול לחזור לקדמותו", והסכמתה של הרשות לדחיית המועד להפקדת הבטוחות אינה מחייבת את בית הדין, בעיקר בשים לב לכך שבא-כוח ההתאחדות מתנגד לבקשות. 12. אני סבור, שאם החליט בית הדין העליון ביום 06.08.13, כאשר דן בערעור שלפניו לגופו, לשקול בחינה מהותית של המסמכים התקציביים קודם להכרעה בשאלה האם מוצדקת החלטת הירידה, הרי בכך השאיר בידיו ובתחום סמכותו את בחינת השאלות הרלוונטיות לכך. בית הדין החליט לקבל את עמדת הרשות בשאלת הנאותות של המסמכים התקציביים. מכאן גם נובע, שלגבי אותה שאלה היה עליו לקבל גם את עמדת הגורם העלול להיפגע, המבקשת. משלא עשה כן בטרם נתן את החלטתו מיום 14.08.13, ממילא מוסמך בית הדין לשוב ולעיין בהחלטתו לאחר שתגובתה המעודכנת של המבקשת לעניין האמור תונח לפניו. אני סבור שבית הדין העליון של ההתאחדות רשאי לתקן פגם בהחלטה הנובע מאי-מתן זכות טיעון. מכל מקום, השאלה אם נפל פגם כזה ואם ראוי לאפשר את תיקונו צריכה להיות מובאת לפני בית הדין. אינני סבור כי הערתו, אגב אורחא של נשיא בית הדין העליון בדבר פגיעה אפשרית בזכויות צד ג' יש לה מקום בשלב הנוכחי. החלטת הירידה של הרשות כפופה לביקורת שיפוטית של בית הדין וזו, בשלב הנוכחי, טרם הסתיימה. 13. בית הדין סבר כי ראוי לבחון את מהותם של המסמכים התקציביים קודם להכרעה בביקורת שיפוטית על החלטת הירידה. הגורם המקצועי המוסמך בהתאחדות לכדורגל אינו מתנגד לארכה להשלמת המסמכים התקציביים. בא-כוח המבקשת טען כי הערבויות הדרושות, לרבות הערבות הבנקאית, נמצאות בידיו, וכי הודיע על כך בכתב ובעל-פה לרשות הנ"ל. עוד נאמר, שבניגוד לאפשרות שניתנה לקבוצות אחרות שהגישו מסמכים תקציביים באיחור לנהל משא-ומתן עם הרשות לגבי עמידת המסמכים בדרישות, הרי לא נעשה הדבר לגבי המבקשת. אין ספק שלמבקשת הזכות להביא נתונים אלה לפני בית הדין כדי שישקול את עמדתו גם בהתחשב בהם. סעד 14. בשים לב לשיקולים דלעיל אני מחליט אפוא כדלקמן: הבקשה מתקבלת במובן זה שאני מבטל (בשים לב לכך שנפגעה זכות הטיעון של המבקשת) את הסעדים האופרטיביים שנקבעו בהחלטת בית הדין העליון מיום 14.08.13. אני מעכב את החלטתה של מליאת הרשות לבקרה תקציבית מתאריך 11.07.13 בדבר ירידתה של המבקשת לליגה א' עד להחלטה מעודכנת של בית הדין העליון בעניין. אני מחזיר את הדיון לבית הדין העליון כדי שיאפשר למבקשת (המערערת לפניו) להגיב על מסקנות הרשות לבקרה תקציבית מיום 14.08.13 ולעדכן את הנתונים העובדתיים הרלוונטיים לעניין זה. בית הדין העליון מוסמך לדון בעניין לפי שיקול דעתו. בית הדין ישמע את מי שימצא לנכון, ויפסוק על-פי הוראות הדין. בנתון להוראות אלה, אין בדבריי כאן משום קביעת עמדה לגוף השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין. בית הדין העליון וכן המוסדות הרלוונטיים של ההתאחדות לכדורגל ייתנו את ההוראות הדרושות לביצוע ההחלטה הנוכחית, בהתחשב בלוח הזמנים המעודכן לגבי עונת 2013/14. אינני עושה צו בדבר הוצאות בהליך שלפניי. כדורגלדיני ספורטמסמכיםתקציב