דרגת נכות יציבה בשיעור של 40% בגין סעיף ליקוי 9(1)(ג)(III) 2. ב"כ המערער טענה כי הוועדה טעתה כאשר ייחסה את מלוא הנכות לאירוע בעבודה על אף קיומה של מחלה טרשתית מתקדמת, וטעתה כאשר התעלמה מחוות הדעת של פרופ' כספי מומחה מטעם המשיב, אשר קבע כי טרם האוטם סבל המשיב מתעוקת חזה במאמץ יציבה וללא אוטם או נזק בשריר הלב. כמו כן, טענה ב"כ המערער כי הוועדה טעתה עת התעלמה מחוות הדעת של פרופ' מרקוביץ' שמונה כמומחה מטעם בת הדין שקבע כי המשיב היה ידוע כסובל ממחלת לב איסכמית קודם לאירוע בעבודה. לאור זאת מבקשת ב"כ המערער להשיב את עניינו של המשיב אל הוועדה על מנת שתדון מחדש בנכותו. 3. המשיב טוען שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, לטענתו בפני הוועדה עמד התיק הרפואי של המשיב והיא התייחסה לבדיקות שעבר ואין עליה חובה להתייחס בכתב לכל בדיקה ובדיקה. באשר למחלה הטרשתית טען ב"כ המשיב כי אין לנכות מצב קודם בגין גורמי סיכון ולכן לא נפל פגם בכך שהוועדה לא התייחסה לממצא של טרשת עורקים אצל המשיב. באשר לחוות הדעת של פרופ' מרקוביץ' טוען ב"כ המשיב שמדובר בחוות דעת שניתנה לבית הדין בשאלת הקשר הסיבתי ותו לא, לכן לא היה מקום שהוועדה תתייחס לאותה חוות דעת. באשר לחוות הדעת של פרופ' כספי טוען ב"כ המשיב כי הוועדה התייחסה אליה, אולם ממילא משמדובר בחוות דעת מטעם המשיב לא מדובר בפגם משפטי אם הוועדה לא התייחסה לכל מה שנכתב בה. לאור זאת מבקש ב"כ המשיב לדחות את הערעור. 4. הוועדה נשוא הערעור התכנסה לאחר שהמשיב הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון שקבעה ביום 23.1.13 שלמשיב נכויות זמניות בשיעור של 100% מיום 12.6.10 ועד יום 16.8.10 וכן 50% מיום 17.8.1 ועד יום 16.11.10. כמו כן, קבעה הוועדה למשיב דרגת נכות יציבה בשיעור של 40% בגין סעיף ליקוי 9(1)(ג)(III) בניכוי מצב קודם של 20% בגין סעיף ליקוי 3(ג) מותאם. סה"כ נקבעו למשיב בועדה מדרג ראשון 20% נכות רפואית יציבה החל מיום 17.11.10. 5. הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 18.4.13, שמעה את המשיב ובא כוחו וכתבה בפרק סיכום ומסקנות:- "הוועדה מקבלת את הערר וקובעת כי מבדיקותיו טרם האוטם, נרשמו מספר פעמים כי הנבדק ללא תלונות למרות הממצאים ולמרות גורמי הסיכון כגון בבדיקה מ-27.2.09 ובבדיקה מ-27.2.09 וכן לפי הסיפור הקליני. לציין אומנם היו גורמי סיכון מרובים אולםעד ליום האוטם אין עדות לנזק בשריר הלב. לסיכום הוועדה קובעת נכות בשיעור 40% לפי סעיף 9(1)(ג)(III) כפי שנקבע בועדה מדרג I ואולם אינה מנכה מנכות זו לאור האמור מעלה כמו כן הוועדה משאירה על כנה את הנכויות הזמניות כפי שנקבעו בועדה מדרג I. הוועדה קבעה כי נכותו הלבבית אינה מגבילה אותו בעבודתו ואכן לדבריו חזר וממשיך לעבוד, ולכן הוועדה אינה מפעילה את תקנה 15 במלואה". 6. פרופ' אברהם כספי כתב בחוות דעתו מיום 21.1.13 בפרק הדיון:- "מר שמאי עבר אוטם קדמי בשריר הלב בתאריך 18.5.2010 - אוטם אשר הוכר כתאונת עבודה.טרם האוטם סבל מר שמאי מתעוקת חזה במאמץ יציבה וללא אוטם או נזק בשריר הלב. האוטם אותו עבר במאי 2010 גרם לנזק משמעותי בשריר הלב ולמעשה גרם לצורך בניתוח המעקפים אצל מר שמאי. סביר להניח כי במידה ולא היה עובר אוטם חריף בשריר הלב והיה עובר צנתור להרחבת העורקים שלא בזמן אוטם חריף היתה קיימת אפשרות להרחבת שני העורקים החולים אצל מר שמאי ללא צורך בניתוח מעקפים אותו עבר בחודש יוני 2010. בעקבות הנזק בשריר הלב וניתוח המעקפים אותו עבר בסמוך לאוטם החריף בשריר הלב מר שמאי היום סימפטומטי הן מבחינת תעוקת חזה והן מבחינת קוצר נשימה במאמץ קל - בינוני." 7. פרופ' מרקוביץ' כתב בחוות דעתו מיום 21.5.12 בפרק 8.5א: "אנחנו יודעים שהתובע סבל ממחלה של שניים מתוך שלושת העורקים הכליליים הראשיים (או ענפיהם) קודם לאירוע בעבודה." אולם חוות דעתו ניתנה לבקשת בית הדין בשאלת הקשר הסיבתי בין אירוע בעבודה לבין אירוע הלב ובסיכום כתב בסעיף 9.3 לחוות דעתו "לאחר שקילה של כל הגורמים, נראה לי שהשפעת האירוע בעבודה אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים בגרימת האוטם." 8. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שהוועדה לא היתה צריכה להתייחס לחוות דעתו של פרופ' מרקוביץ' מאחר שחוות דעת זו זניתנה לבקשת בית הדין בשאלת הקשר הסיבתי, אין בה כדי ללמד על מצבו הרפואי של המשיב. חוות דעת שניתנת ע"י מומחה מטעם בית הדין, בודקת את הקשר הסביתי בין האירוע לבין מחלת המבוטח. אין לחוות דעת זו כל משקל בקשר לקביעת דרגת הנכות שזה תפקיד הוועדה הרפואית. באשר לחוות הדעת של פרופ' כספי, למרות העובדה שמדובר בחוות דעת מטעם המשיב, מן הראוי שהוועדה תתייחס לחוות הדעת ותסביר האם יש בחוות דעת זו כדי לשנות את החלטתה. 9. למען הסר ספק על הוועדה לפעול על פי ההלכה שנקבעה בעב"ל 85/06 המוסד לביטוח לאומי נגד הררי, בה נקבע:- "אין לנכות מצב קודם בגין גורמי סיכון לאוטם לאור האמור. עובדת קיום ממצא של טרשת עורקים כלילית היא כשלעצמה אינה בגדר סיבה לניכוי מצב קודם. ניכוי מצב קודם אפשרי אך ורק במקרה שבו קיים מצב קודם לגבי אותו איבר בגינו סבורה הוועדה שמגיעה נכות בגין הפגיעה בעבודה". 10. סופו של דבר - הערעור מתקבל באופן חלקי במובן זה שעניינו של המשיב מוחזר אל הוועדה הרפואית על מנת שתסביר האם יש בחוות דעתו של פרופ' כספי מיום 21.1.13 שכתב בין היתר: "טרם האוטם סבל מר שמאי מתעוקת חזה במאמץ יציבה וללא אוטם או נזק בשריר הלב", כדי לשנות את החלטתה. המשיב וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 11. אין צו להוצאות. 12. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שהתמנה לכל ע"י הנשיא. סעיפי ליקוינכות