עתירה כנגד החלטת ועדת המכרזים להמליץ לראש המועצה להכריז על הצעה זוכה במכרז

עתירה כנגד החלטת ועדת המכרזים להמליץ לראש המועצה להכריז על הצעת המשיבה כהצעה זוכה במכרז פומבי מספר 17/2013 - שירותי הסעות תלמידים ועובדי הוראה ("המכרז"). בגדר העתירה התבקש צו ביניים, והדיון בבקשה, שהיה גם דיון מוקדם בעתירה, התקיים ביום 16.9.13. בגדר הדיון הסכימו באי כוח בעלי הדין שפסק הדין בעתירה יינתן על יסוד כתבי הטענות והנטען בדיון, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לדחות את העתירה. עניינו של המכרז שפרסמה המועצה הוא מתן שירותי הסעות לתלמידים ועובדי הוראה בשנת הלימודים תשע"ד. לפי סעיף 2.6 לתנאי המכרז נדרשו המציעים להגיש ערבות בנקאית בסכום השווה ל-5% מסכום ההצעה (לא כולל מע"מ) שתוקפה יהיה לתקופה של תשעים יום מהמועד האחרון להגשת הצעות במכרז, שהיה 1.8.13. עוד נקבע בסעיף 2.6 כי לעניין הערבות ""סכום ההצעה" משמעו - התשלום היומי בכל אחד מהמסלולים להם הוגשה ההצעה X 220 יום". ועדת המכרזים התכנסה ביום 15.8.13, ובדיון נכחו גם נציגי המציעים במכרז. במהלך הדיון נפתחה תיבת המכרזים, ופרוטוקול הדיון (נספח ב' לתשובת המועצה) תיעד את תוכן מעטפות ההצעה שהגישו משתתפי המכרז. בתום הדיון החליטה ועדת המכרזים להעביר את ההצעות לבדיקה חשבונאית ולחוות דעת היועץ המשפטי, וביום 23.8.13 מסר היועץ המשפטי את חוות דעתו לוועדת המכרזים (נספח ג' לתשובת המועצה) ולפיה הצעתה של המשיבה היא ההצעה היחידה העונה על דרישות המכרז מבחינת סכום ותקופת תוקף הערבות. על יסוד חוות דעת זו החליטה ועדת המכרזים כי הצעת המשיבה היא ההצעה הזוכה במכרז, והיא המליצה לראש המועצה לקבל את ההצעה ולהתקשר עם המשיבה בהסכם לביצוע ההסעות (פרוטוקול הדיון, נספח ד' לתשובת המועצה). העותרת טוענת כי בניגוד להחלטת ועדת המכרזים ולחוות דעתו של היועץ המשפטי גם הערבות שצירפה המשיבה להצעתה הייתה פגומה, ועל פי ההלכה הפסוקה צריך היה לפסול גם את הצעת המשיבה, ומכאן גם עתירתה להורות על פסילת המכרז ופרסום מכרז חדש. בקשר לכך טוענת העותרת (בסעיף 22 לכתב העתירה) כי סכום הערבות שצירפה המשיבה להצעתה אינו תואם את הנדרש בסעיף 2.6 של תנאי המכרז, שהוא 5% מסכום ההצעה ללא מע"מ. לטענת העותרת, חישוב על יסוד הגדרת "סכום ההצעה" בסעיף 2.6 האמור מעלה כי סכום הערבות שצירפה המשיבה קטן ב-72 ₪ מן הסכום הנדרש, וגם תקופת תוקף הערבות אינה תואמת את דרישות המכרז, שכן תוקפה הוא עד 1.11.13 ולא עד יום 29.10.13 כנדרש על פי סעיף 2.6, כלומר יש הפרש של שלושה ימים. העותרת טוענת כי על פי ההלכה הפסוקה כל פגם בערבות בנקאית, בין אם הוא מיטיב עם בעל המכרז ובין אם הוא מרע עמו, הוא פגם מהותי היורד לשורש ההליך המכרזי ומחייב לכן את פסילת ההצעה. לכן, כאשר הסכום שננקב בערבות שצורפה להצעת המשיבה אינו תואם את הנדרש (היינו 5% מסכום ההצעה) וכאשר תקופת תוקפו של כתב הערבות אף היא אינה תואמת את הנדרש בסעיף 2.6, יש לקבוע כי הצעתה של המשיבה פסולה, ועקב פסילת כל ההצעות האחרות יש להורות על פסילתו של המכרז בכללותו. המועצה והמשיבה טוענות כי הפגמים, ככל שאכן ישנם כאלה, בערבות שצירפה המשיבה להצעתה הם זניחים, קלי ערך ובלתי משמעותיים ואינם מפרים את עקרון השוויון בין משתתפי המכרז, ולכן אין בהם כדי להביא לתוצאה של פסילת הצעת המשיבה וקבלת העתירה. דיון הצעת העותרת במכרז נפסלה מכיוון שהערבות שהגישה נמצאה בלתי מתאימה הן מבחינת סכום הערבות והן מבחינת תאריך תוקפה (נספח ו/11 לתשובת המועצה). הסכום הנקוב בערבות שצורף להצעת העותרת היה נמוך במידה משמעותית מן הנדרש ותוקף הערבות היה כחודשיים מעבר לתוקף הדרוש. אלא שכאמור, העותרת אינה מלינה על פסילת הצעתה אלא על כך שוועדת המכרזים לא ראתה לפסול גם את הצעת המשיבה, למרות הפגמים שנפלו בערבות שצורפה להצעתה. אי לכך מתעוררת השאלה אם יכולה העותרת לעתור לפסילת הצעתה של המשיבה כאשר היא עצמה אינה יכולה לזכות במכרז. העותרת, וכמותה גם המועצה והמשיבה, לא התייחסו לעניין זה בכתבי טענותיהן, אולם בעת הדיון טען בא כוח העותרת כי משנפסלה הצעת העותרת על יסוד פגם בערבות, אין מניעה כי היא תעתור לפסילת הצעת המשיבה על יסוד פגם דומה. אכן, הלכה ברוח זו נפסקה בע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ פ"ד מח(3) 749 (1994) ומשלא נטען על ידי המועצה והמשיבה דבר בעניין זה, נראה לי לקבל את עמדת בא כוח העותרת ולשקול את טענותיה לגופה של העתירה. טענותיה של העותרת בדבר חשיבותה של הערבות הבנקאית בדיני המכרזים אינן משוללות יסוד, וכפי שהיא טוענת קיימת פסיקה עקבית התומכת בהשקפה שמטעמים של שוויון בין משתתפים יש להקפיד בקלה כבחמורה בכל הנוגע להתאמת הערבות לתנאי המכרז ולפסול הצעה שהערבות שהוגשה עמה אינה תואמת את הנדרש (ראו, בין רבים, עע"ם 6090/05 מ.ג.ע.ר - מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ, (27.2.2006); עע"ם 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ ( 16.1.2007)). בצד זאת ניתן למצוא בפסיקה הכרה בכך שייתכנו מקרים, חריגים ונדירים, שבהם ישקול בית משפט את מכלול נסיבות העניין, ואם ניתן להסיק שעקרון השוויון לא ייפגע, לא תיפסל הצעה אך מחמת אי התאמה קלת ערך ובלתי משמעותית בכתב הערבות (ראו עע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.1.10) וכן בג"ץ 134/72 "רמיר" חברה קבלנית בע"מ נ' עירית פתח-תקוה, פ"ד כו(2) 183 (1972) ודברי המחבר ע' דקל המצוטטים שם). לפי טענותיה של העותרת עצמה מדובר בענייננו באי התאמה של סכום הערבות כדי 72 ₪, המהווה עשירית האחוז (פרומיל) מסכום הערבות הנדרש לפי ההגדרה שבסעיף 2.6 של תנאי המכרז, ואילו תקופת תוקף הערבות היא שלושה ימים מעבר לנדרש על פי תנאי המכרז. במצב דברים זה, לא ניתן לדעתי לקבוע שאי ההתאמה בערבות שהגישה המשיבה עם הצעתה מעניקה לה יתרון כלשהו או מפרה את עקרון השוויון במידה שתצדיק את ביטולו של המכרז. אכן, אם הייתה ועדת המכרזים מחליטה לפסול גם את הצעתה של המשיבה מחמת הפגמים בכתב הערבות שהגישה, לא היה מקום להתערב בכך על רקע ההלכות המובאות לעיל. מנגד, כאשר ועדת המכרזים החליטה לראות את הפגמים בערבות כקלי ערך - יש לבחון את החלטתה גם על רקע עיקרון אחר שנקבע בפסיקה והוא שביטולו של מכרז ייעשה לעתים רחוקות ורק כאשר אין מוצא אחר (ע"א 6283/94 מנורה - איזו אהרון בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1)21 (1995)). על כן, ומשלא נראה שהפגמים בערבות שהגישה המשיבה הקנו לה יתרון כלשהו על פני שאר המשתתפים במכרז או שבקבלת הצעת המשיבה הופר עקרון השוויון, אני סבור שיש להעדיף את קיומו של המכרז על פני ביטולו, ובהתאם לכך יש לדחות את העתירה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. מכרזראש מועצה