נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] השתכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"), סעיף 64ב' (א)(3) לפקודה, סעיף 39א' לפקודה ותקנה 169א' לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961. בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 20/07/12, נהג המערער ברכב ונסע ברחוב המגנים שבחיפה. המערער עוכב לביקורת משטרתית שבמהלכה נבדק ריכוז האלכוהול בגופו ונמצא כי הוא נוהג כבגופו מצוי ריכוז של 425 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אויר נשוף. המערער זומן לדיון בבית משפט לתעבורה ליום 18/11/12, אם כי לא ברור אם הישיבה התקיימה. מכל מקום, לא מצאתי בפרוטוקול החלטה המתייחסת למועד זה. מהפרוטוקול עולה כי המערער הגיש ביום 26/05/13 בעצמו, הודעה לבית המשפט על שחרור עו"ד אילן טרויאנובסקי מהמשך ייצוגו, בית משפט לתעבורה החליט ביום 27/05/13, שעל המזכירות לרשום בפניה את תוכן ההודעה והוסיף וכתב במפורש כי: "מועד הדיון הקבוע ביום 03/06/13, שעה 09:30 בתוקף". המערער לא התייצב במועד הקבוע ליום 03/06/13 ועל כן, דן אותו בית משפט לתעבורה בהיעדר לעונשים הבאים: קנס בסך 2500 ₪, 36 חודשי פסילה בניכוי חודש פסילה מנהלית ו- 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים. המערער הגיש ביום 17/06/13, בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ובה טען כי באותו יום ובאותה שעה שבו נקבע הדיון בעניין שבפני, היה קבוע לו דיון בהליך אזרחי בבימ"ש השלום בקריות. ביום 18/06/13, הורה בית משפט לתעבורה למערער לצרף פרוטוקול הדיון שהתנהל בעניינו בהליך אזרחי. המערער הגיש ביום 13/08/13, בקשה אליה צירף את הפרוטוקול בהליך האזרחי, אך ממנו עולה כי המערער נעדר גם מהדיון בהליך זה. בנסיבות אלה, החליט בית משפט לתעבורה לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין בהיעדר. הערעור בפניי מופנה כנגד החלטת בית משפט לתעבורה לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר וכן את פסק הדין גופא וביקש לתת לו את יומו בבית המשפט. מכאן, הערעור שבפניי. המערער טוען כי בית משפט לתעבורה טעה משדחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. לטענתו, המערער התייצב לדיון שהיה קבוע ואז התברר לו כי ניתן כבר פסק דין בהיעדרו והוא הונחה על ידי המזכירות להגיש בקשה מתאימה לביטול פסק הדין וכך עשה. בפניי, טען המערער כי היו קבועים לו שני דיונים, הדיון בתיק נשוא הערעור וגם דיון בהליך אזרחי בבית משפט השלום בקריות. לטענת המערער, הוא התייצב בשני בתי המשפט, אם כי באיחור ולכן נרשם בפרוטוקול בית המשפט הקריות כי הדיון התקיים בהיעדרו וכאשר הגיע לבית המשפט לתעבורה גילה ומצא כי גם דיון זה התקיים בהיעדרו. בא כוח המערער טען גם כי המערער ניהל עסק בשם: "טופולסקי מטבחים" - עסק שהסתבך בחובות ונקלע לקשיים וכעת נמצא בהליכי פירוק. בא כוח המערער הפנה לפסיקת בית המשפט וביקש לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר ואת ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטולו. לדעת המערער, יש לראות בהתנהלות המערער כסיבה מוצדקת להיעדרות מן הדיון וכי בפועל הוא הגיע לדיון, אם כי באיחור. עוד הוסיף המערער וטען כי השארת פסק הדין על כנו עלול לגרום לו עיוות דין של ממש. המערער העלה טענות ביחס לבדיקת הינשוף והפעולות שננקטו על ידי החוקרים במסגרת בדיקת רמת ריכוז אלכוהול בגופו. בא כוח המערער טען עוד כי במבחני הביצוע של טופס בדיקת המאפיינים התוצאות היו חיוביות, שם ציין השוטר פורמן שההופעה של המערער הייתה מסודרת, ההתרשמות ממנו כשיכור הייתה בינונית וחלק אחר של הבדיקות צלחו, אם כי חלק אחר נכשלו. בא כוח המערער ציין כי השוטר פורמן העביר את המערער לבירור רמת אלכוהול בגופו בשעה 23:07, לשם נטילת דגימה. בא כוח המערער הפנה לעדות השוטר שוקרון שציין כי הבדיקה הייתה בשעה 22:00 ולא ב- 23:00. עדויות אלו סותרות ומחייבות בירור עובדתי. בדוח העיכוב, רשם השוטר פורמן, שהעיכוב היה בשעה 22:24, שעה שמתייחסת לדוח שנערך בקשר לשיחה הראשונית שהתקיימה עם המערער. המערער טען כי בתי המשפט כבר קבעו ממצאים ביחס לאמינותו של העד פורמן ועל כן, יש בפסיקה זו כדי להשליך על אמינותו ועל הצורך בבירור העובדות הנטענות על ידו, כך שבמידה ולא תינתן למערער את ההזדמנות לעשות כן, יש בכך כדי ליצור עיוות דין של ממש. בא כוח המערער הגיש לבית המשפט הכרעת דין שניתנה בתיק תת"ע 4960-01-12, [(על ידי השופט בנג'ו ביום 01/07/13), כשהוא מפנה לעמוד 33 לשורות 14-17 וכן להכרעת הדין בתיק תת"ע 8648-12-11, (אשר ניתנה ביום 15/10/12 על ידי השופט שמואל יציב)]. מכל הטענות לעיל, ביקש המערער לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר, לרבות ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטולו. המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. לטענתה, משהוגש הערעור היא פנתה ללשכת התביעות על מנת לקבל את המסמכים המקוריים, אך הדבר לא צלח ולכן הודפסו המסמכים שנסרקו ומסיבה זו חלק לא מהותי מפלטי הבדיקה לא ברור, אך החלק המהותי ברור במידה מספקת. לדעת המשיבה, אין כל חשיבות לעובדה שבית משפט אחר קבע ממצאים ביחס לחוסר אמינותו של השוטר פורמן, כי הרי הרשעתו של המערער מתבססת על תוצאות בדיקה מדעית שלגבי אמינותה, אין מחלוקת. בגופו של המערער נמצא ריכוז של 425 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף, כך שיש בראיה זו כדי לבסס במידה מספקת כדרוש בהליך פלילי את הרשעתו של המערער ולהסיר מהלב כל חשש ממשי לעיוות דין. טענות המערער ביחס לאי התייצבותו היו סותרות ובית משפט לתעבורה לא דחה את הבקשה על אתר, אלא ביקש מהמערער להמציא לו את הפרוטוקול בהליך האזרחי ומשהתברר לו כי גם לדיון זה המערער לא התייצב, לא מצא בטענת המערער סיבה מוצדקת להיעדרותו. המשיבה סבורה כי דין הערעור להידחות. לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט לתעבורה לפיה נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, בפסק הדין גופא, בהודעת הערעור, בכתב האישום ובתגובתו, במסמכים המתייחסים לזימון המערער לדיון ליום 03/06/12, בטופס השימוע הנוגע לפסילת רישיון הנהיגה ולאיסור השימוש ברכב, בדוח העיכוב, דוח המאפיינים, בדוח בדיקת השכרות באמצעות מכשיר הינשוף, תוצאות בדיקת הינשוף, דוח הפעולה ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור. כידוע, על מי שמבקש ביטול פסק דין שניתן בהיעדר להראות קיומה של עילה אחת משתי עילות. האחת, מתן הסבר סביר להיעדרות מן הדיון והשנייה, להראות קיומו של חשש ממשי לעיוות דין. המערער זומן לדיון שהיה קבוע ליום 03/06/13 ומעיון באישור המסירה, עולה כי הזימון נמסר לידי "הנמען הרשום", קרי לידי המערער. על כן, ברי כי המערער זומן כדין ומשלא התייצב, היה עליו להראות קיומה של סיבה מוצדקת להיעדרותו. המערער טען כי הוא הגיע לבית המשפט לתעבורה באיחור עקב דיון אחר שהתקיים בעניינו בהליך אזרחי. בית משפט לתעבורה ביקש מהמערער להמציא את פרוטוקול הדיון שבהליך האזרחי, ומשהתברר כי גם לדיון זה המערער לא התייצב, הרי צדק בית משפט לתעבורה משלא ראה בכך סיבה מוצדקת להיעדרות. מכל מקום, עיון בטענות המערער מעלה כי אין בפיו טענה ולו קלושה שיש בה כדי לתת הסבר להיעדרותו מן הדיון וקל וחומר, הסבר סביר. משלא מצאתי כי עלה בידי המערער להראות קיומה של עילה מוצדקת להיעדרות, פניתי לבחינת הטענה לקיומו של חשש ממשי לעיוות דין ונחה דעתי כי אין בטענה זו כל ממש. המערער עוכב בשעה 22:44 לבדיקת רמת ריכוז אלכוהול בגופו ושוחרר בשעה 00:10 - ראו דו"ח עיכוב. בתגובתו לכתב האישום, מסר כי הוא שתה שני בקבוקי בירה במושבה הגרמנית, על כך חזר ואישר את הדברים בדוח העיכוב וכן בדו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, (להלן - "דוח האכיפה") ושעל פיו הטיפול במערער עד לשלב הזה הסתיים בשעה 22:49. מדו"ח האכיפה עולה כי נמצאה אינדיקציה לשכרות המערער. נדף מפיו ריח קל של אלכוהול, במבחן העמידה הוא התנדנד, וגם במבחן ההליכה על קו התנדנד. בשימוע אמר המערער כי - "מגיע לי כל מה שתתנו לי" ולעניין הרכב הוא הוסיף בשימוע ואמר כי " הרכב משמש את כל המשפחה לפחות תשאיר את הרכב שישמש את אשתי.". בדוח התחקור שנערך בשעה 23:50 לאחר שנאמר למערער כי נמצא בגופו ריכוז של 425 מ"ג אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף על פי בדיקה מס' 1186, הגיב באומרו כי הוא שתה 3 כוסות בירה ואכל שניצלונים כחצי שעה לפני שעוכב. פלט המכשיר שהוגש לעיוני בחלקו לא היה קריא, אם כי ניתן למצוא את פלט הבדיקה שמתייחס לתוצאת בדיקת ריכוז אלכוהול בגופו של המערער, קרי, ריכוז של 425 מיקרוגרם אלכוהול. כמו כן, הוצג פלט בדיקת כיול המכשיר היומי. כאמור המערער שוחרר בשעה 00:10 והרכב נגרר בהוראת פקד גיא לוי. מכל האמור לעיל, ניתן לומר כי לא היה בידיי המערער כדי להניח תשתית ולו לכאורה שיש בה כדי לבסס את העילה לקיומו של חשש ממשי לעיוות דין. מהראיות שסקרתי עולה כי נגד המערער קיימות ראיות רבות וטובות לשם ביסוס הטענות העובדתיות הנטענות נגדו. בנסיבות אלו, דין הערעור להידחות. על כן, אני מחליט לדחות את הערעור. כאמור, לא עיכבתי את ביצוע העונש ומכאן שעל המערער לקיים את גזר הדין של בית משפט לתעבורה כשמניין הזמן מיום מתן פסק דין זה. משפט תעבורהשכרותפקודת התעבורה