עבירת אחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה

עבירה של אחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה וכן עבירה של איומים. על כך הוא הועמד לדין בבית משפט לנוער בחדרה וביום 27/11/08, נגזרו עליו עונשים אלה: מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים, אם יעבור עבירה של אחזקת סכין או עבירת אלימות מסוג פשע או עבירה של איומים; קנס בסך 600 ₪; מבחן למשך שנה; התחייבות להימנע מעבירה בסך 4,000 ₪ וכן השגחת אדם. פעם נוספת ביצע המערער עבירה ביום 9/5/07, כאשר החזיק נכס חשוד כגנוב. על כך הוא הועמד לדין בבימ"ש השלום בחדרה (ת"פ 629/07) ובגזה"ד מיום 10/4/08 הוטלו עליו עונשים אלה: מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים; קנס בסך 400 ₪; התחייבות להימנע מעבירה בסך 3,000 ₪; פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים; פסילת רישיון על תנאי; ופסילת רישיון על תנאי. לתיק זה גם צורף תיק תעבורה מאותו היום. בתיק הנוכחי מדובר בעבירה של אחזקת אגרופן שלא כדין, שנעברה ביום 17/11/10, בה הורשע המערער על פי הודייתו ונגזרו עליו העונשים דלעיל. ברביעית, היה המערער מעורב בפלילים, כאשר ביצע ביום 1/11/12 עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 335 + 333(א) (1) לחוק העונשין לאחר שבתאריך הנ"ל הוא היכה את המתלונן באמצעות מוט ברזל, וכאשר ניסה המערער להכות את המתלונן פעם נוספת, באמצעות אותו מוט, התגונן המתלונן מפני אותה פגיעה, והמוט פגע בידו, ונגרם לו שבר באותה יד. על כך הועמד המערער לדין בבימ"ש המחוזי חיפה (ת"פ 13780-11-12) ולפי גזה"ד מיום 18/11/13, הוטלו עליו עונשים אלה: 6 חודשי מאסר בפועל, לרצותם במצטבר לעונש הנוכחי; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, אם יעבור עבירת אלימות שהיא עוון, וכן 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, אם יורשע בעבירת אלימות שהיא פשע. כמו כן חויב המערער לשלם למתלונן (שהוא קטין) פיצויים בסך 14,000 ₪. 3. בהליך בערכאה הראשונה התבקשו תחילה שתי דחיות ע"י ב"כ המערער. לישיבה שלישית הוא לא התייצב, ובסופו של דבר ביום 16/4/12, הודה המערער במיוחס לו בכתב האישום והורשע בעבירה הנ"ל. כב' השופטת ארגמן הפנתה את המערער אל שירות המבחן למבוגרים, כדי לקבל תסקיר לגביו, וכן, כך החליטה, "מבלי שהדבר יהווה אינדיקציה באשר לענישה אשר אשית על הנאשם, אני גם מעבירה את עניינו לממונה על עבודות השירות על מנת לקבל חוות דעת אודות כשרותו ומסוגלותו לרצות מאסר בעבודות שירות". לבית משפט קמא הוגשו שני תסקירים לגבי המערער. בתסקיר מיום 23/9/12 העריכה קצינת המבחן כי מדובר בצעיר המצוי בסיכון. הפעלת התנאי ושליחתו למאסר בקרב אסירים בוגרים עלולים להביא לנסיגה במצבו ולהשתרשות והעמקת דפוסים עברייניים והתנהגות שולית ופורצת חוק. קצינת המבחן המליצה כי המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות. בתסקיר הנוסף מיום 7/3/13, מוסבר כי במהלך הדחייה במשפטו של המערער, נעצר המערער והועמד לדין בביהמ"ש המחוזי בחיפה. עקב כך התרשמה קצינת המבחן כי הוא "חווה זעזוע מעובדת מעצרו הממושך, עובדה שלהערכתנו, סייעה לו להבין את חומרת מצבו ואת הסיכון להתדרדרות בה (הוא) נתון...". קצינת המבחן שבה על הערכתה הקודמת לפיה שליחתו של המערער למאסר "בקרב אסירים בוגרים עלול להביא לנסיגה במצבו ולהשרשת דפוסים עבריינים והעמקת התנהגותו השולית ופורצת חוק". קצינת המבחן המליצה שהמאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות אשר "תאפשר למג'יד להשתלב בהליך הטיפולי בשרותנו ולהמשיך לפעול למען שינוי אורחות חייו ואף תסייע לו בביסוס הרגלי עבודה במסגרת ברורה וסמכותית". 4. ביהמ"ש קמא החליט כאמור ביום 16/4/12 להפנות את המערער גם אל הממונה על עבודות שירות. בדיון שלאחר מכן, מיום 11/3/13, הסביר ב"כ המערער כי המערער לא התייצב אצל הממונה בגלל המעצר בו הוא היה מצוי. בנסיבות אלה, ציינה כב' השופטת ארגמן כי "אין בכוונתי להפנות את הנאשם לממונה כיום, שכן בנסיבות היום אין לי ספק שההחלטה תהיה שהוא אינו מסוגל לרצות מאסר בעבודות שירות עקב התנאים שהושתו עליו בתיק אחר, אולם לפנים משורת הדין", כך כתבה, "אתן הזדמנות אחרונה [למערער] על מנת שיבצע אם ימצא לנכון את המהלך", של ההתייצבות בפני הממונה. המשך הדיון נקבע ליום 19/5/13. בתאריך 19/5/13, הודיע ב"כ המערער כי המערער לא התייצב בפני הממונה מפני שהיה חולה ואף הציג על כך מסמך רפואי. הדיון נדחה לאור זה ליום 24/6/13. בישיבה ביום 24/6/13 התברר כי גם הפעם לא הייתה התייצבות של המערער בפני הממונה, שוב בגלל תנאי המעצר. כב' השופטת ארגמן החליטה להפנות את המערער אל הממונה "בפעם האחרונה" והדגישה שוב כי אין בכך כדי להוות אינדיקציה באשר לענישה שתוטל עליו. היא ציינה עוד כי חלפה תקופה של יותר משנה מאז הופנה המערער אל הממונה ולפיכך "מדובר בדחייה אחרונה ולא אתן יותר דחיות מסיבה כזו או אחרת לעניין קבלת חוות הדעת" מאת הממונה. הישיבה הבאה נקבעה ליום 30/9/13. גם בישיבה זאת התברר כי המערער לא התייצב אצל הממונה, אך הפעם לא היה הדבר באשמתו, שכן הוא לא הוזמן ע"י הממונה בגלל משגה שנפל בעבודת המזכירות, אשר לא המציאה אל הממונה את פרוטוקול הדיון האחרון בביהמ"ש. ב"כ המערער הסביר כי פנה מיוזמתו טלפונית אל הממונה והממונה מסר לו כי לא התקבל אצלו פרוטוקול של ביהמ"ש ולא ידוע לממונה על מועד הדיון. לכן ביקש ב"כ המערער להורות על זימונו של המערער פעם נוספת אל הממונה "נוכח התקלה שאירעה, ככל הנראה ע"י מזכירות ביהמ"ש". לכך התנגד ב"כ המשיבה אשר הפנה להחלטה הקודמת של ביהמ"ש על כך שלא תהיינה דחיות נוספות באשר להתייצבות המערער אצל הממונה. כב' השופטת ארגמן נתנה לאחר מכן החלטה מפורטת בה מוסבר מצב הדברים לגבי אי התייצבות המערער בפני הממונה. את טענותיו של הסנגור כלפי מזכירות ביהמ"ש על כך שהיא לא העבירה את ההחלטה הקודמת אל הממונה, הגדירה כב' השופטת כ"גובלים בחוצפה, שכן היה ברור לו שעליו לעשות הכל על מנת שהנאשם יתייצב אצל הממונה, כולל בירורים, ופעולה מול מזכירות ביהמ"ש או מול ביהמ"ש על מנת לדאוג לכך שהכל יעשה על מנת שהנאשם יתייצב אצל הממונה". עוד הסבירה כב' השופטת ארגמן כי מדובר בנסיבות חריגות, לאחר שהובהר שלא יינתנו יותר כל דחיות, "ואילו ב"כ הנאשם מצא לנכון להתעלם מאמירה זו של ביהמ"ש, ולא רק שהוא מתעלם, הוא גם מפנה את טענותיו כלפי המזכירות וכלפי ביהמ"ש עצמו. אני סבורה", כתבה כב' השופטת ארגמן בהחלטתה, "שניתנו לנאשם ע"י בימ"ש זה הזדמנויות חוזרות ונשנות, מעל הסביר, במיוחד בכל מה שקשור לקבלת חוות הדעת של הממונה, ועל כן אני דוחה את הבקשה להפנות את הנאשם שוב לממונה על עבודות השירות, כך שהצדדים יטענו היום לעונש". 5. טיעוני הצדדים לעונש מפורטים בעמודים 15-17 לפרוטוקול בימ"ש קמא. ב"כ המשיבה הגיש את גיליון ההרשעות הקודמות ת/1; הפנה למאסר המותנה שחל בענייננו; הדגיש את חומרת העבירה וציין כי במקרה הנוכחי "כאשר יש לחובתו [של המערער] הרשעה בעבירה זהה ובמאסר מותנה, התביעה תבקש לשלוח אותו אל מאחורי סורג ובריח ולהחיל את התנאי במצטבר". עוד הדגיש ב"כ המשיבה כי בכל הקשור למערער "קיים סיכון להישנות העבירות, שכן אפילו שירות המבחן מעלה ספק באשר ליכולתו של הנאשם לזהות את חומרת מצבו". לטענת ב"כ המשיבה הדפוסים העבריינים כבר מושרשים במערער ולכן ביקש כי ייגזר עליו מאסר בפועל ברף העליון של המתחם וכי העונש המותנה יופעל במצטבר. (ע' 16). ב"כ המערער הפנה להודייתו של המערער, לתוכן התסקירים ולהמלצת שירות המבחן להעמיד את המערער למבחן תוך גזירת עונש של מאסר מותנה וכן עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. ב"כ המערער הודה כי אכן "מדובר בעבירה חמורה" אך ביקש כי ביהמ"ש יאמץ את המלצת קצין המבחן ויאריך את המאסר המותנה. 6. בגזר הדין מיום 30/9/13 מפרטת כב' השופטת ארגמן את נסיבות המקרה ואת כל שאר הנתונים הצריכים לעניין, וציינה כי "הנאשם למרות הדחיות וההזדמנויות שנתן [לו] ביהמ"ש, לא התייצב אצל הממונה על עבודות השירות, ובנסיבות שבפניי לא מצאתי לנכון להפנותו שוב לממונה על עבודות השירות, שכן יש בהתנהלותו התרסה ממש כלפי ביהמ"ש וניצול ממשי של העובדה שעד היום ביהמ"ש נעתר לבקשות כאלה ואחרות הקשורות לפנייה לממונה על עבודות השירות". (ע' 18). באשר לעבירה עצמה, צוין כי "לא בכדי התייחסה הפסיקה, ובעיקר בית המשפט העליון לעבירות של אחזקת סכין כולל אחזקת אגרופן כתת תרבות שיש לעקרה מן השורש, וזאת בעיקר לאור ריבוי עבירות האלימות שמבצעים בעיקר צעירים תוך שימוש בסכין או באגרופן". עוד הודגש בגזה"ד כי "יש ליתן משקל לאינטרס הציבורי, דהיינו לעקר את תופעת האלימות בעיקר של צעירים, מן השורש, בדרך של השתת עונשים משמעותיים שיתנו ביטוי לחומרת העבירות, דהיינו מאסר מאחורי סורג ובריח". בהמשך גזה"ד, הפנתה כב' השופטת ארגמן להרשעותיו הקודמות של המערער אשר לא הפנים את חומרת העבירה ו"ביצע את העבירה נשוא התיק שבפניי בנסיבות כפי שקבעתי שהן נסיבות הנושאות חומרה יתרה", בהתחשב במקום ביצוע העבירה ובמועדה. בהתחשב בתיק הנוסף בו הועמד לדין המערער בבימ"ש המחוזי חיפה, ציינה כב' השופטת ארגמן כי "גם על פי האמור בתסקיר עולה תמונה של נאשם אשר ניהל אורח חיים עברייני" והשתכנעה כי אין במערער "כל כוונה אמיתית לשינוי אורח חיים והפנמת הבעייתיות בהתנהגותו, שהרי במהלך הקשר עם שירות המבחן.... כשהוא מודע לחומרת מצבו, היה [המערער] מעורב בעבירות חמורות עד כדי הגשת אישום בבימ"ש מחוזי". כב' השופטת ארגמן לא קיבלה את המלצת שירות המבחן בדבר הטלת מאסר בפועל לתקופה שאפשר לרצותו בעבודות שירות והגיעה למסקנה כי "הנאשם במו התנהגותו מצביע על כך שהוא אינו מעוניין להשתקם בכל אופן אינו מעוניין להשתקם מעבר לאמירות שאין מאחוריהן דבר, ועל כן אין לביהמ"ש מנוס אלא להעדיף את האינטרס הציבורי וליתן עדיפות לעקרון הגמול בדרך של הפעלת המאסר על תנאי והשתת מאסר בפועל במצטבר, בצד ענישה הצופה פני עתיד". לאור זה נגזרו על המערער העונשים המפורטים לעיל. 7. בכל הקשור להתייצבותו של המערער בפני הממונה, נראה לנו כי היה זה נכון יותר לו הייתה הערכאה הראשונה מאפשרת למערער פעם נוספת, אף ביום 30/9/13, לאחר שכבר הוחלט שלא תהיינה דחיות נוספות, להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות, שכן משהתברר שמקור התקלה הוא בעבודת מזכירות ביהמ"ש, לא היה צריך לזקוף זאת, תוך ייחוס חומרה יתרה, לחובת המערער או למחדלו של בא כוחו, בכך של דאג לעקוב אחר הנעשה, כך שהתקלה תמוזער וההתייצבות בפני הממונה תתבצע בכל זאת, עוד לפני הישיבה שנקבעה ליום 30/9/13. אנו אף מוכנים להניח כי הממונה היה נותן לגבי המערער חוות דעת כי אין מניעה כי המערער ירצה את מאסרו בעבודות שירות, למקרה שייגזר עליו מאסר לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים. יחד עם זה, למרות זאת, איננו סבורים שיש להתערב בגזר הדין שנתנה הערכאה הראשונה. 8. בצדק ציינה כב' השופטת ארגמן כי אין בהפניית המערער אל הממונה כדי להוות אינדיקציה באשר לעונש אשר יוטל על המערער, בבוא העת, בגזר הדין. לו היה מדובר בנאשם שלא נרשמו לחובתו הרשעות קודמות, ניתן היה לחשוב על עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. אך לאור עברו הפלילי של המערער, אשר הורשע בעבר בעבירה של אחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, והוא חזר לסורו, ועבר שוב את אותה עבירה, למרות עונש מאסר מותנה של 6 חודשים, שהוא בר הפעלה במקרה דנן, אין מקום להטלת עונש לריצוי בעבודות שירות, במיוחד לא בנסיבות הנוכחיות לאחר ההרשעה והענישה בתיק הנ"ל בבית המשפט המחוזי בחיפה. אין גם כל סיבה לסטות מן הכלל הקבוע בסעיף 58 לחוק העונשין ולהפעיל את עונש המאסר המותנה שלא במצטבר. 9. עמדתנו היא כי הענישה שהוטלה על המערער בבימ"ש קמא הולמת את הנדרש ואינה חורגת לחומרה במידה המצדיקה את התערבותנו. אנו מחליטים על כן, לדחות את הערעור. משפט פליליסכיןאגרופןהחזקת סכין