טען כי עיקר החוב ממנו מבקש להיפרע אינו עונה להגדרת "חובות עבר" שכן עילות התביעה ברובן נובעות דווקא מסיום העסקתו, היינו לאחר מועד הקפאת ההליכים (8.8.2012). בהתאם למכתב שצירף, אותו הוא מכנה "מכתב פיטורים", הודע לו על פיטוריו רק ביום 23.8.2012. מכאן, שניתן לקיים הדיון בתביעה כסדרו. לחילופין, נתבקש, להקפיא הדיון בתביעה זו על מנת לאפשר לתובע לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשת ארכה להגשת תביעת חוב ובהמשך לבקש כי התביעה תוחזר לבית הדין שכן לו הסמכות הייחודית לדון בקיומם או אי קיומם של יחסי עבודה. 5. על כך הגיב הנאמן ובעיקר טען (בסעיף 3 לתגובה), כי: "על פי פסק הדין, רכשה פורטיסימו את פניציה כשהיא מופטרת מכל "חובות עבר", קרי- חובות שנוצרו או שעילתם בתקופה שעד למועד אישור הסדר הנושים (1.11.2012). חובות אלו כוללים מרכיבי שכר עבודה, פיצויים, הודעה מוקדמת וכדומה, ואלו משולמים ע"י הנאמן, והוא זה שבודק את תביעות החוב שהגישו עובדים בגין התקופה שעד ליום 01.11.2012". כן נטען כי התובע לא הגיש תביעת חוב לנאמן, במועד ובכלל, כי ממילא הסמכות הבלעדית לדון בתובענה זו הינה לבית המשפט של פר"ק ו/או לנאמן, כי דרכו היחידה של התובע היום הינה הגשת תביעת חוב לנאמן לצד בקשת ארכה להארכת המועד להגשת התביעה וכי דיון בתביעה רגילה במנותק מהסדר הנושים מהווה פגיעה בשאר נושי החברה וצדדים נוספים. 6. כיוון שקיים היה פער בין הגדרת התקופה המתייחסת ל"חובות עבר" מהם לא ניתן להפרע על פי הסדר הנושים שבהודעתו הראשונה של הנאמן, לפיה "חובות העבר" הינם עד למועד צו הקפאת ההליכים (8.8.2012) ובין הגדרה זו בתגובת הנאמן (מסמך שני שהוגש לתיק על ידו), ולפיה "חובות עבר" משתרעים עד למועד הקובע, נתבקשה על ידי בית הדין הבהרתו את הנושא. זאת, במיוחד לנוכח העובדה כי מועד סיום העסקת התובע הינו לכאורה מאוחר למועד מתן צו הקפאת ההליכים ועל פניו, על בסיס עמדת הנאמן בהודעה הראשונה שהוגשה, אינו נכלל בגדר התקופה אליה מייחסים בהסדר "חובות עבר". 7. במסמך שלישי שהגיש הנאמן, הובהרה הסוגיה תוך התייחסות הפעם לחוב הנטען מהמועד שלאחר מתן צו הקפאת ההליכים וכך הוסבר (בסעיף 1 ו-2): " 'חובות עבר' מועדם קודם למועד צו הקפאת ההליכים (8.8.12). בגין חובות אלו (לרבות חוב בגין שכ"ע, פיצויי פיטורין וכו'), היה על התובע להגיש תביעת חוב ככל הנושים והעובדים.... 'תקופת הקפאת ההליכים' הנה מיום 8.8.2012 ועד ליום 1.11.2012 (המועד בו אושר הסדר הנושים ע"י ביהמ"ש). בתקופה זו, עבד התובע בחברה (כך לטענתו) 15 יום בלבד...שכר בגין תקופה זו שולם לכל העובדים על ידי הנאמן. ככל שלתובע טענה בגין תקופת העסקה זו, עליו לפנות לנאמן ובמידה ותשובתו לא תספק אותו, עליו לפנות לבית המשפט של פר"ק" (ההדגשה אינה במקור). כן צוין כי הן "חובות עבר" והן חובות בגין תקופת הקפאת ההליכים משולמים מקופת ההסדר על ידי הנאמן בעוד הנתבעת, בבעלותה החדשה, נקיה מחובות אלו ומופטרת מהם. 8. על כך השיב התובע, תוך שהוא חוזר על טענותיו, כי חלק הארי של הזכויות אותן תובע נולדו עם פיטוריו ולאחר מועד הקפאת ההליכים ומכאן שלא מדובר ב"חובות עבר", כי סווג הנתבעת את חובותיו מותיר אותו קירח מכאן ומכאן. דיון והכרעה 9. לאחר עיון בהסדר הנושים ומשנתקבל הסברו השלישי במספר של הנאמן, נחה דעתנו כי דין התביעה להימחק, משמצאנו כי על אף שחלק מעילות התביעה אינן בגדר "חובות עבר" על פי ההגדרה שבהסדר הנושים, הרי שהסדר הנושים מתייחס לכלל האירועים שקרו עובר ל"מועד הקובע". מכאן שהנתבעת, לאחר מועד זה, הפכה לפטורה גם מחיוביה שבתקופת הקפאת ההליכים (ראו: רע"א 8797/08 אי.אס.אי ייעוץ והכוונה בע"מ נ' שרון פאוור (יתח) ועוד 13 אח'. להלן: "פסק דין אי. אס.אי ייעוץ והכוונה בע"מ". ניתן ביום 2.10.2013, סעיף 23 לפסק הדין). סעיף החוק הרלוונטי הינו סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות"), הקובע כך: "(א) הוצעו פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של החברה, של נושה או של בעל מניה, או של מפרק אם החברה היא בפירוק, להורות על כינוס אסיפות של אותם נושים או בעלי מניות, לפי הענין, בהתאם להוראות סעיף קטן (א1) ובדרך שיורה בית המשפט. ... (ט) אם בכל אסיפת סוג שכונסה לפי סעיף קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, ובית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר, הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי הענין, ואם היא בפירוק - את המפרק וכל משתתף". וכן: "יג. (א) על אף הוראות סעיף 350(ט), פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה יחייבו את החברה ואת כל הנושים או את בעלי המניות או הסוג שבהם, ואם היא בפירוק - את המפרק וכל משתתף, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור באותו סעיף בכל אסיפות הסוג, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:... (ט1) בית המשפט שאישר פשרה או הסדר לפי סעיף קטן (ט) או לפי סעיף 350 יג מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות הפשרה או ההסדר לאחר אישורם או בנוגע ליישומם. 10. ההנחה, על בסיס טענות הצדדים כפי שהן עולות מהמסמכים שלפנינו, היא כי הצדדים אינם חלוקים באשר לתקופת העסקתו של התובע ובאשר לכך שהתובע סיים עבודתו במהלך תקופת הקפאת ההליכים, היינו לפני "המועד הקובע" (1.11.2012) וכן, כי בכל הנוגע לתביעות שעילתן עובר ליום 8.8.2012, התובע לא הגיש "תביעת חוב" במועד. לשם כך, אף נתבקש על ידו כאמור באופן חלופי לאפשר לו להקפיא ההליך כאן לצורך הגשת בקשת ארכה לבית המשפט המחוזי להגשת תביעת חוב. טענותיו הענייניות של התובע הינן כי הסדר הנושים אינו חל על חוב בו התחייבה הנתבעת ממועד שלאחר מתן צו הקפאת ההליכים ובחסימת דרכו מלדון בתביעות אלו כאן, יוותר למעשה ללא מענה. 11. ובכן, עיון בפרק ההגדרות שבהסדר הנושים מעלה כך: "חובות עבר" מוגדרים: "כל חובות החברה מכל מין וסוג שהוא, שעילתם עד למועד הקפאת ההליכים, ביום 8.8.2012;...". בנוסף לחובות העבר, מוגדרת "תקופת הקפאת ההליכים": "התקופה שממועד ההקפאה (8.8.2012) ועד למועד הקובע (ועד בכלל). "הוצאות תקופת הקפאת ההליכים": "כל חובות, התחייבויות והוצאות החברה ו/או הנאמן מכל מין וסוג שהוא, שנוצרו בתקופת הקפאת ההליכים ובגינה ושעילתם ממועד הקפאת ההליכים, ביום 8.8.2012 ועד למועד הקובע; לרבות בגין כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה מהחברה ו/או מהנאמן, ודאית או מותנית, קיימת או עתידית, כספית או אחרת, קצובה או בלתי קצובה, בין אם הוגשה תביעת חוב בגינן ובין אם לאו, לרבות תביעות חוזיות, נזיקיות, הרמת מסך ו/או תורת האורגנים, עשיית עושר שלא במשפט, תובענה יצוגית או בכל עילת תביעה אחרת". 12. סעיף 2 להסדר הנושים עוסק בהפטר מחובות העבר וקובע כי "הסדר נושים זה ממצה את זכויות הנושים כלפי החברה (לרבות מנהליה, עובדיה וכו') בגין חובות עבר. סעיף 3 קובע בין השאר "הנושים לא יוכלו להפרע מהחברה (לרבות מנהליה, עובדיה וכו'), ולא יוכלו להגיש נגדה תובענה כלשהי בגין חובות עבר". סעיף 9 להסדר מפרט את המקורות "לפירעון הוצאות ההקפאה ולתשלום הסדר הנושים" וסעיף 22 להסדר הנושים קובע: "הסדר נושים זה ממצה את זכויותיהם של כלל הנושים בגין חובות העבר, לרבות כנגד החברה, עובדיה, מנהליה וכו'. מובהר, כי על פי הסכם ההשקעה, החברה מועברת למשקיע כשהיא פטורה מכל חוב עבר והוצאות הקפאת ההליכים..." ובסעיף 23: "הסכם ההשקעה, והתנאים המפורטים בו, הנו חלק בלתי נפרד מהסדר הנושים". ב"פרק העובדים" של הסדר הנושים מוגדרים "עובדים" כמי שהועסקו בחברה עד ליום 8.8.12 אולם בפרק "תשלום בגין הודעה מוקדמת" מצוין כי זכאים לתשלום זה עובדים שאינם ממשיכים לעבוד בחברה, לרבות אלו "שעבודתם תופסק עד ליום 31.12.2012", זאת בגין עבודתם "בחברה ו/או בשרות הנאמן כחלק מהחוב המגיע להם מהחברה ו/או הנאמן...". (ההדגשות אינן במקור). 13. הסדר נושים זה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, מחייב גם את התובע כנושה הנתבעת ואפילו לא נטל חלק בהסדר הנושים, זאת משנלמד מתוכנו של ההסדר כי הינו נותן מענה גם באשר לתביעות כנגד הנתבעת עד ליום 1.11.2012. על בסיס זאת ומשנוכחנו כי הסדר הנושים מסדיר ועוסק בין השאר בחובות לעובדים אשר המשיכו לעבוד גם לאחר מתן צו הקפאת ההליכים וכי בכל מקרה מופטרת החברה החל מהמועד הקובע גם מחובות אלו, וכמו גם לנוכח האמור בהודעתו האחרונה של הנאמן ולפיה ככל שלתובע טענה כספית בגין התקופה שבמהלכה עבד והיא מאוחרת למתן צו הקפאת ההליכים, עליו לפנות אליו, הרי שנחה דעתנו כי התובע מנוע מלתבוע את זכויותיו בבית הדין כנגד הנתבעת, אלא עליו לפעול בהתאם להוראות הנאמן. 14. לפיכך, באשר לעילות התביעה אשר נוצרו עובר ליום 8.8.2012, על התובע להגיש תביעת חוב לצד בקשת ארכה וזאת לבית משפט המחוזי בנצרת אשר אישר את הסדר הנושים. באשר לתביעות שעילותיהן נוצרו לאחר המועד לעיל, פתוחה בפני התובע הדרך לפנות אל הנאמן. 15. סוף דבר - דין הבקשה שלפנינו להתקבל, ובהתאם למבוקש התביעה נמחקת. 16. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 17. לכל אחד מן הצדדים הזכות לערער על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום ממועד קבלתו. הגדרות משפטיותחוב