אי קיום צו בית משפט וניהול עסק ללא רישיון הערעור מכוון כלפי כל רכיבי גזר הדין. 2. ביום 31/10/2014 הורה בית משפט זה (כבוד השופט ד"ר ע. מודריק, סגן הנשיא), בין היתר, על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד הכרעה בערעור. העובדות 3. ואלה העובדות הרלבנטיות לצורך הכרעה בערעור: א. ביום 26/2/2009 הורשע המערער, ביחד עם אחר (להלן: "האחר"), בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, בכך שהפעילו עסק למכירת פירות וירקות (להלן: "העסק"), ללא רישיון, החל מחודש נובמבר 2011 (ת"פ 4927/08). בית משפט קמא (כבוד השופטת י.רוטנברג) ציין, בין היתר, כי הבקשה לרישיון הוגשה ביום 4/12/2008 וכי לעסק "אין סירובים" והתקבלו אישורים מכיבוי אש ומאיכות הסביבה. לאור האמור, גזר בית המשפט על המערער קנס בסך 1,500 ₪ וניתן צו סגירה לעסק, שייכנס לתוקף ביום 26/2/2010 (להלן: "הצו השיפוטי"). ב. ביום 19/1/2011, לאחר שהעסק נמצא פעיל, ללא רישיון, החל מיום 9/3/2010, הורשע המערער, יחד עם האחר, בעבירות של ניהול עסק ללא רישיון ואי קיום צו שיפוטי (תיק מס' 02/10/0003783). בית משפט קמא (כבוד השופטת נ.ברוורמן) ציין את חומרת העבירות בהן הורשע המערער. בשים לב למצבם הכלכלי הקשה של המערער והאחר, הקל בית משפט קמא עם המערער והאחר ברכיבי הקנסות, תוך ציון כי אין מנוס אלא להשית עליהם מאסרים מותנים, על מנת להרתיעם. לאור זאת, הטיל בית משפט קמא על המערער קנס בסך 7,000 ₪, התחייבות בסך 10,000 ₪ ו-3 חודשי מאסר מותנים. ג. ביום 3/1/2013 - לאחר שביום 30/10/2011 המשיך ועסק בניהול העסק, ללא רישיון - הורשע המערער, בשנית, בעבירות של אי קיום צו שיפוטי וניהול עסק ללא רישיון. בית משפט קמא עמד על חומרת העבירות וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 ימי מאסר ל-6 חודשי מאסר וכן קנס שנע בין 40,000 ₪ ל-120,000 ₪. על גזר הדין, שרכיביו פורטו בסעיף 1 לעיל, נסוב הערעור. המחלוקת 4. לטענת המערער, גזר הדין חורג בצורה משמעותית לחומרה מרמת הענישה המקובלת בעבירות בהן הורשע המערער. על פי הטענה, הפרת הצו נעשתה ממצוקת המערער, ומחוסר ברירה. הסנגור הוסיף כי ריצוי מאסר על ידי המערער, אף בדרך של עבודות שירות, יוביל להרעת מצבה הכלכלי, הקשה ממילא, של משפחת המערער. 5. המשיבה עתרה להותיר את גזר הדין, על כל רכיביו, על כנו. לטענת המשיבה, מדובר בגזר דין ראוי בנסיבות עניינו של המערער. דיון והכרעה 6. להלן יידונו רכיבי גזר הדין כסדרם. רכיב הקנס 7. בית משפט קמא, בגזר דין מפורט ומנומק, פירט את מכלול שיקולי הענישה בעניינו של המערער. 8. לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות בעניינו של המערער ואת טיעוני הצדדים, סבורני שבית משפט קמא שקל נכונה את כל שיקולי הענישה, ואף נתן להם משקל ראוי. המערער הפר את הצו השיפוטי, משך כ-4 שנים עד מועד גזר הדין, ואף עד מועד הדיון בערעור, וזאת על אף שהורשע בעבר בעבירות אלה וחרף מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו (לעניין התמשכות העבירה לאחר מועד הגשת כתב האישום ראו רע"פ 10571/08 מדינת ישראל נ' מלכיאל (2/3/2011)). צודק בית משפט קמא כי אין להשלים עם דברי הסנגור לפיהם למערער לא הייתה ברירה, אלא להפר את הצו השיפוטי ולהמשיך לנהל את העסק. כפי שציין בית משפט קמא "ברירה קיימת גם קיימת. הנאשם (המערער-י"ל) בחר שלא למלא אחר שנצטווה לו. טעמיו היו כספיים". (פסקה 4 לגזר הדין). בתי המשפט התחשבו, פעם אחר פעם, במצבו הכלכלי של המערער, והקלו בעונשו, אך המערער המשיך להתעלם מהצו השיפוטי, באופן שאין מקום, כיום, להקל בעונשו מטעם זה. צדק בית משפט קמא בקביעתו כי "כל הקלה נוצלה בידי הנאשם (המערער- י"ל) כמנוף להמשך ביצוען של העבירות. כל התחשבות נתפשה בעיניו כמדרך נוח לקנייתה של תקופת חיים נוספת לבית עסק אשר אגב פעולתו שלא כדין מניב למפעילו הכנסות..." (סעיף 3 לגזר הדין). בנסיבות אלה, לא ניתן לומר שהקנס שגזר בית משפט קמא על המערער אינו הולם את אשמו. 9. בחנתי את הרמת הענישה המקובלת בעבירות בהן הורשע המערער - הן את הפסיקה אליה הפנה הסנגור והן פסיקה רלבנטית נוספת. כך למשל, בע"פ 70917/05 ג'בארה נ' מדינת ישראל (4/10/2006) התקבל חלקית ערעור על גזר הדין שהגיש מערער בעקבות הרשעתו באי קיום צו שיפוטי בכך שהמשיך והפעיל מאפיה, ללא רישיון, משך כ-3 שנים לאחר שהוצא צו סגירה למאפיה. בית משפט השלום גזר על המערער, בין היתר, קנס בסך 100,000 ₪ וחודש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. אין כל אינדיקציה בגזר הדין להרשעות קודמות, להבדיל מעניינו של המערער בפניי, שלחובתו הרשעה קודמת בעבירה של אי קיום צו בית משפט. בית המשפט המחוזי התערב ברכיב הקנס, והעמידו על סך של 50,000 ₪. בעפ"א 47416-12-10 אלעוקבי נ' עיריית לוד (24/1/2011) התקבל חלקית ערעור על גזר דין, לאחר שהמערער הורשע בעבירות של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים - בכך שהמשיך והפעיל מוסך ללא רישיון ולאחר שהוצא צו סגירה למוסך. המערער נדון ל-7 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 40,000 ₪. בית המשפט עמד על חומרת העבירות, ועל כך שמדובר בתיק השלישי שעניינו ניהול המוסך ללא היתר והפרת צווים שיפוטיים. בית המשפט המחוזי התערב ברכיב המאסר והעמידו על 5 חודשים, לריצוי בדרך של עבודות שירות, וזאת בשים לב לציפיה שנוצרה אצל המערער, כתוצאה מהפנייתו לממונה על עבודות השירות והימצאותו מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות. בחע"מ 40772/08 עיריית רמלה נ' עזרן (18/10/2009) גזר בית המשפט, בין היתר, קנס בסך 40,000 ₪ על נאשם שהפר צו שיפוטי והמשיך להפעיל עסק, ללא רישיון, משך למעלה מ-4.5 שנים. בע"פ 80074/99 ג'רבי נ' מדינת ישראל (9/3/2000) אישר בית המשפט המחוזי עונש של קנס בסך 10,000 ₪ ו-4 חודשי מאסר מותנים, שנגזרו על מערער בגין ניהול עסק ללא רישיון ואי קיום צו שיפוטי. בת"פ (תל אביב) 11414/11 מדינת ישראל נ' סופר שוק אבי יפו בע"מ (3/10/2013) גזר בית משפט קמא, בין היתר, קנס בסך 30,000 ₪ על נאשם בגין הפעלת עסק ללא רישיון ואי קיום צו שיפוטי, לעסק בשטח 173 מ"ר. בעמ"ק 1841/01 מדינת ישראל נ' קליפר (17/7/2002) גזר בית המשפט, בין היתר, קנס בסך 7,500 ₪, על נאשמים שהורשעו, בין היתר, בעבירות של אי קיום צו שיפוטי וניהול עסק ללא רישיון. 10. בחינת רמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה, מובילה למסקנות הבאות: ראשית, במרבית פסקי הדין מדובר בנסיבות קלות מאשר בענייננו, ובמיוחד, ביחס לעברו של המערער, הכולל הרשעה קודמת בעבירה של אי קיום צו שיפוטי, באופן שיש מקום להחמיר בעניינו של המערער. שנית, רמת הענישה המקובלת מקלה יחסית, ולהשקפתי, אין בה כדי לבטא באופן הולם את חומרת העבירות בהן הורשע המערער, ובמיוחד העבירה של הפרת צו בית משפט. זאת, לאור העקרון שעל העונש ליתן, בין היתר, ביטוי הולם לפגיעה בערך החברתי המוגן העומד בבסיס העבירה - ולמעשה בבסיס קיומה של כל חברה מתוקנת - כיבוד שלטון החוק, ולעצמת הפגיעה בו. אם בתי המשפט לא יתנו ביטוי עונשי הולם לעצמת הפגיעה בערך שלטון החוק, עלול הדבר לפגוע, לאורך זמן, אף בקיומה של חברה מתוקנת. שלישית, על רקע הענישה המקובלת, כמתואר לעיל, רכיב הקנס בעונש שנגזר על המערער נוטה, במידת מה, לחומרה. 11. מקובלת עלי גישת בית משפט קמא כי בעניינו של המערער יש מקום לענישה מחמירה - הן משיקולי ענישה קונקרטיים והן משיקולי מדיניות ענישה בעבירות מסוג זה, הכל המפורט לעיל. עם זאת, מקום שבית משפט מחליט להעלות את רף הענישה, על הדבר להיעשות בהדרגה, בזהירות ותוך התחשבות בעקרון אחידות הענישה (לעניין זה ראו ע"פ 6544/07 גראמנת נ' מדינת ישראל (12/11/2007)). מטעם זה בלבד, מצאתי מקום, להקל, במידת מה, עם המערער ולהורות על הפחתה מסוימת גובה הקנס שהוטל עליו. בקביעת גובה הקנס נתתי דעתי, בין היתר, לרמת הענישה המקובלת, כמפורט לעיל, ותוך מתן משקל לנסיבות החומרה הנוספות בעניינו של המערער, ובעיקר, עברו הפלילי ומשך ההפרה. רכיב ההתחייבות 12. ביחס להתחייבות, עתר המערער הן להפחתת ההתחייבות והן לדחיית כניסתה לתוקף. בחינת החלטת בית משפט קמא - הן לעניין גובה ההתחייבות והן לעניין עיתוי כניסתה לתוקף - מלמדת שלא נפל בה כל פגם המצדיק התערבות ערכאת הערעור. משניתן צו שיפוטי לסגירת העסק - ובודאי כאשר נכון למועד הדיון, ממשיך המערער להפר את הצו משך למעלה מ- 4 שנים - החלטת בית משפט קמא נכונה ומוצדקת. הפעלת 3 חודשי מאסר מותנים והטלת 6 חודשי מאסר מותנים 13. כידוע, מאסר מותנה הוא מאסר בפועל שמועד ריצויו נדחה. הכלל הוא הפעלת המאסר המותנה והארכתו היא חריג. לאור זאת, הרי שהפעלת המאסר המותנה מהווה, למעשה, חלק מהעונש שהוטל על המערער בגין ההפרה הראשונה של הצו השיפוטי. משבחר המערער להמשיך ולהפר את הצו, מקובלת עלי החלטת בית משפט קמא להפעיל את המאסר המותנה, ולא מצאתי מקום להתערב בה. טענת המערער כי בשל מצבו הכלכלי יש להמנע משליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח היא בלשון המעטה ניסיון לאחוז במקל בשני הקצוות. מתוך רצון להתחשב במצבו הכלכלי של המערער, ומאידך ליתן ביטוי לשיקול ההרתעה - הסתפק בית משפט קמא (כבוד השופטת נ. ברוורמן - גזר דין מיום 25/5/2011 בתיק מס' 2/10/0003783) בהטלת מאסר מותנה, לצד קנס מתון. למרות ההתחשבות בית המשפט והיות ומאסר מותנה תלוי ועומד נגדו, המשיך המערער להתעלם מהצו השיפוטי. מצב כלכלי קשה היא נסיבה שיש לשקול לקולא, במקרים מתאימים, על מנת להמנע מפגיעה בלתי הולמת בנאשם, ועל מנת לאפשר לו לשקם דרכיו. מקום שנאשם - כמו המערער - ממשיך, בעזות מצח לעבור על החוק ולהתעלם מצו שיפוטי, לאחר שניתנה לו הזדמנות לתקן דרכיו, אין מקום להתחשבות נוספת. בנסיבות אלה, לא זו בלבד שצדק בית משפט קמא בהפעלת המאסר המותנה, אלא שחסד עשה עם המערער בכך שהסתפק בריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות בלבד. אף משך המאסר המותנה שהושת על המערער, מידתי והולם בנסיבות העניין. סוף דבר 14. לאור כל האמור, הערעור מתקבל חלקית, באופן שהקנס יופחת לסך של 70,000 ₪. הקנס ישולם בהתאם לתשלומים שנקבעו בגזר הדין. יתר חלקי גזר הדין יוותרו על כנם. בהתאם להחלטת בית משפט קמא מיום 27/10/2013, ירצה המערער את עונש המאסר בעבודות שירות, בתחנת המשטרה ברחוב לוינסקי 95 בתל אביב - יפו. המערער יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 2/2/2014 בשעה 08:00 ביחידה הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר ברמלה. רשות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים מהיום. אי קיום צו בית משפטעסק ללא רישיוןצווים