ניהול עסק ללא רישיון בגין הפעלת מסעדה בתל אביב - המגישה גם אלכוהול ומבצעת שירות משלוחים עד 3 קטנועים (להלן: "העסק")- ללא רישיון עסק (תיק מס' 7296/10). בית משפט קמא (כבוד השופטת ל.בן שמן) ציין שבבסיס ההסדר, בין היתר, מצב הרישוי לפיו קיים סירוב הנדסה לעסקים בלבד וכי ניתנו אישורים על ידי כיבוי אש, משטרה ומשרד הבריאות. בית משפט קמא אימץ את הסדר הטיעון והטיל על המערערת 1 קנס בסך 4,500 ₪ ועל המערער 2 קנס בסך 2,500 ₪. בנוסף הוצא צו סגירה לעסק, שמועד כניסתו לתוקף נדחה ב-9 חודשים (להלן: "הצו השיפוטי"), דהיינו עד יום 28/2/2012. ביום 3/1/2013 הורשעו המערערים, על יסוד הודאתם, בעבירות של אי קיום צו בית המשפט ועיסוק בעסק ללא רישיון, בכך שמיום 15/3/2012, המשיכו והפעילו את העסק, ללא רישיון, ולמרות הצו השיפוטי המורה על סגירתו. בגזר הדין, עמד בית משפט קמא על חומרת העבירה. בהתייחסו לקנס, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם נע בין סך של 35,000 ₪ לסך של 90,000 ₪, לכל אחד מהמערערים. המחלוקת טענתם העיקרית של המערערים היא כי העונש שהטיל עליהם בית משפט קמא חורג לחומרה, באופן קיצוני, מרמת הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה. על פי הטענה, בית משפט קמא לא התחשב בגזר הדין בכך שמדובר בעסק ותיק הפועל מזה שנים רבות וכן בפעולות שנקטו המערערים, לאורך כל התקופה, ללא לאות, לצורך קבלת הרישיון. לדברי הסנגור, כיום נמצא פתרון לבעיה התכנונית, שמנעה את קבלת ההיתר והמערערים פועלים בהתאם לפתרון זה. ביחס להתחייבות, טען ב"כ המערערים כי שגה בית משפט קמא בכך שהטיל את ההתחייבות באופן מיידי שכן אף ב"כ המשיבה לא ביקש זאת, והשאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט. המשיבה עתרה להותיר על כנם את כל רכיבי גזר הדין , על מנת לשדר לציבור מסר מרתיע, לפיו אי כיבוד צו שיפוטי עלול להוביל לקנס משמעותי ומכביד. לטענת המשיבה, המערערים לא הפנימו את החלטת בית משפט קמא, וכראיה - עד היום העסק ממשיך לפעול, ללא רישיון, ותוך הפרת הצו השיפוטי. המשיבה חלקה אף על טענת המערערים בדבר התקדמות משמעותית בהליכי קבלת הרישיון. דיון והכרעה בית משפט קמא, בגזר דין יסודי, מפורט ומנומק, פירט את מכלול שיקולי הענישה בעניינם של המערערים, ובעיקר, התמשכות העבירה של עיסוק בעסק ללא רישיון משך כמעט כשנתיים וחצי; הפרת הצו השיפוטי, כ-15 ימים, ועד מועד גזר הדין- כשנה ושבעה חודשים; העובדה שטרם ניתן רישיון לעסק; המניע לעבירות - מניע כלכלי מובהק; עברם הפלילי של המערערים, הכולל הרשעה בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון והתמשכות ביצוע העבירות, למרות היד הקלה שנקטו כלפיהם בתי המשפט בהליכים קודמים. לעניין המניע הכלכלי לעבירות - בצדק רב ציין בית משפט קמא שרצון המערערים לעסוק לביתם טבעי ומובן. מה שלא ניתן לקבל, בשום פנים הוא העדפת העניין הכלכלי על פני שמירת החוק. בנסיבות כאלה, יש הצדקה מלאה למיקוד הענישה ברכיב הכלכלי. אף להימנעות בית משפט קמא מהטלת מאסר מותנה על המערער 2 יש ליתן ביטוי לחומרה ברכיב הקנס. לעניין הודאת המערערים - אמנם המערערים הודו ויש ליתן לכך משקל לקולא עם זאת, לטעם זה יש ליתן משקל מוגבל בלבד שכן להודיית המערערים, כפי שציין בצדק בית משפט קמא, היבט של חסכון בזמן בלבד. לא ניתן לראות בה ביטוי להפנמה, וזאת לאור הימשכות העבירות, עובר למתן גזר הדין ואף במועד הדיון בערעור. בית משפט קמא התייחס בגזר הדין אף לטענת המערערים שכיום נמצא פתרון לבעיה התכנונית - טענה שנטענה אף בפניי - וקבע כי מדובר בטענה בעלמא. העובדה הברורה שנותרה היא, שנכון למועד גזר הדין - ואף במועד הדיון בערעור - הוסיף בית העסק ופעל ללא רישיון עסק, ותוך הפרת צו בית משפט, משך תקופה ארוכה (לעניין זה ראו רע"פ 10571/08 מדינת ישראל נ' מלכיאל (2/3/2011)). 9. בחנתי את רמת הענישה המקובלת בעבירות בהן הורשעו המערערים - הן את הפסיקה אליה הפנה הסנגור והן פסיקה רלבנטית נוספת. כך, למשל, בעפ"א 7422-12-08 שוחט נ' עיריית פתח תקוה (4/11/2009) אישר בית המשפט המחוזי עונש שכלל רכיב של קנס בסך 35,000 ₪, בגין אי קיום צו בית משפט ועיסוק בעסק ללא רישיון. בת"פ 40766/08 עיריית רמלה נ' ביטון (13/9/2009) גזר בית המשפט על נאשמת, בין היתר, קנס בסך 30,000 ₪ בגין הפרת צו שיפוטי ואי סגירת עסק משך כ-6 שנים. בת"פ (תל אביב) 11414/11 מדינת ישראל נ' סופר שוק אבי יפו בע"מ (3/10/2013) גזר בית משפט קמא, בין היתר, קנס בסך 30,000 ₪ על נאשם בגין הפעלת עסק ללא רישיון ואי קיום צו שיפוטי, לעסק בשטח 173 מ"ר. בע"פ 2230-09-08 (3/4/2008) גורן נ' מדינת ישראל (13/9/2009) אישר בית המשפט המחוזי עונש של 45 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וקנס בסך 20,000 ₪ על מערער שהורשע בעבירות של אי קיום צו שיפוטי ועיסוק בעסק ללא רישיון בכך שהפעיל מוסך בשטח של כ-250 מ"ר, ללא רישיון ותוך הפרת צו שיפוטי, משך כשנתיים. בע"פ 50554-03-11 אלפא נ' עיריית מעלות תרשיחא (23/6/2011) אישר בית המשפט המחוזי עונש שכלל רכיב של קנס בסך 8,000 ₪ בגין עבירות של אי קיום צו שיפוטי וניהול עסק ללא רישיון. בחע"מ 1664/09 מדינת ישראל נ' בכר (6/9/2010) גזר בית המשפט, בין היתר, קנס בסך 7,000 ₪ בגין עבירה של אי קיום צו שיפוטי. 10. בחינת רמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה, מובילה למסקנות הבאות: ראשית, כפי שציינתי בעפ"א 66307-10-13 ואקנין נ' עיריית תל אביב (23/1/2014), "רמת הענישה המקובלת מקלה יחסית, ולהשקפתי, אין בה כדי לבטא באופן הולם את חומרת העבירות בהן הורשעו המערערים, ובמיוחד העבירה של הפרת צו בית משפט. זאת, לאור העקרון שעל העונש ליתן, בין היתר, ביטוי הולם לפגיעה בערך החברתי המוגן העומד בבסיס העבירה - ולמעשה בבסיס קיומה של כל חברה מתוקנת - כיבוד שלטון החוק. אם בתי המשפט לא יתנו ביטוי עונשי הולם לעצמת הפגיעה בערך שלטון החוק, עלול הדבר לפגוע, לאורך זמן, אף בקיומה של חברה מתוקנת" (סעיף 9 לפסק הדין). שנית, על רקע הענישה המקובלת, כמתואר לעיל, העונש שנגזר על המערערים נוטה, במידת מה, לחומרה. 11. הן משיקולי ענישה קונקרטיים, והן משיקולי מדיניות ענישה בעבירות מסוג זה, שפורטו בהרחבה לעיל, יש מקום לענישה מחמירה בעניינם של המערערים. עם זאת, הלכה היא, כי בבוא בית המשפט להעלות את רף הענישה, עליו להתחשב אף בעקרון אחידות הענישה (ראו ע"פ 6544/07 גראמנת נ' מדינת ישראל (12/11/2007)). 12. מטעם זה בלבד, ועל מנת שהעלאת רף הענישה, בתוך מתחם העונש ההולם, תיעשה באופן הדרגתי, ותוך מתן משקל לכלל אחידות הענישה, החלטתי להפחית, במידת מה, את גובה הקנס. אלמלא זאת, ולמרות שהעונש חמור, ספק רב אם מידת הסטיה לחומרה הייתה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור. רכיב ההתחייבות 13. משניתן צו לסגירת העסק - ובודאי לאחר הפרתו משך כשנה ו-7 חודשים - יש טעם בהחלטת בית משפט קמא להורות על כניסת ההתחייבות לתוקף באופן מיידי. על המערערים לפעול לקיום הצו מרגע כניסתו לתוקף ועליהם לדעת שאם לא יעשו כן הם חשופים לסנקציות כלכליות קשות. אמנם התביעה הותירה שאלת עיתוי כניסתה לתוקף של ההתחייבות המערערת לשיקול דעת בית המשפט, וככלל בית המשפט לא ישים עצמו רשע יותר מהתביעה, אך בסופו של דבר, מלאכת גזירת הדין נתונה לעולם לשיקול דעתו של בית המשפט. בנסיבות המתוארות - ובמיוחד בשים לב למשך ההפרה - לא מצאתי שנפלה כל טעות בהחלטת בית משפט קמא בעניין עיתוי כניסתה לתוקף של ההתחייבות, באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור. סוף דבר 14. לאור כל האמור, הערעור מתקבל חלקית, ככל שהוא נוגע לרכיב הקנס, באופן שעל כל אחד מהמערערים לשלם קנס בסך 45,000 ₪. יתרת הקנס תשולם בתוך 30 ימים מהיום. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. רשות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.עסק ללא רישיוןמשלוחמשקאות משכרים / אלכוהולתל אביב