לטענת המבקש, הופסק השירות המשפטי ונותרו חייבים לו שכר טרחה בהיקף של 62,000 ₪ או לכל הפחות סך של 51,973 ₪ ובגין חוב זה הוא הגיש נגדם תובענה בבית משפט קמא ועתר לקבלת סעד זמני בדרך של צו מניעה זמני. 2. המבקש הגיש לבית משפט קמא בקשה לסעד זמני במסגרתה ביקש כי יינתן צו מניעה זמני בקשר לכספי המשיבים או מי מהם המצויים בידי מנהלת העזבון, עו"ד דינה גרוס-ויגל, בעניין המנוחה רחל שפיצנסקי ז"ל (להלן: "הבקשה לסעד זמני"). 3. בבקשה לסעד הזמני טען המבקש, כי המשיבים מנסים להתנער מתשלום שכר הטרחה ולנוכח מצבם הכלכלי יש צורך ליתן צו מניעה זמני כדי שהמבקש לא יימצא בסופו של יום ללא יכולת להיפרע מעמם בגין חובם כלפיו. בקשת רשות ערעור 4. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא לפיה ניתן צו מניעה זמני שצומצם לסך של 25,000 ₪ בלבד, בעוד הוא עתר לסעד על מלוא סכום תביעתו. עיקר טענתו של המבקש הינה כי לנוכח ממצאי בית המשפט קמא, החלטתו בסופו של יום לצמצם את הסעד המבוקש לסך של 25,000 ₪, אינה עומדת בקנה אחד עם ממצאיו. לטענת המבקש, בית משפט קמא קבע כי סיכויי התביעה הם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. החלטת בית המשפט קמא 5. אני סבור כי המבקש קורא בהחלטת בית המשפט את אשר אין בה. מסקנות המבקש, כי מהחלטת בית המשפט קמא ניתן להבין כי סיכויי תביעתו הם בעלי במדרג הגבוה, וכי התמלאו כל התנאים למתן סעד זמני, אינם תואמים לטעמי את החלטת כב' השופטת סילש. 6. בית משפט קמא בהחלטה יסודית, מפורטת ומנומקת, בהתבסס על הממצאים שהיו בפניו ועל ההלכות המשפטיות הנכונות, החליט בסופו של דבר, לצמצם את צו המניעה הזמני לסך של 25,000 ₪ והחלטתו זו נמצאת בעיני כהחלטה ראויה וסבירה שאין בה כל פגם ובלאו הכי אין כל סיבה להתערב בה. 7. כאמור לעיל, בניגוד לטענות המבקש בבקשת רשות הערעור דנן, כי נקבע בהחלטה , שסיכויי תביעתו טובים, בית משפט קמא קבע קביעות שונות לחלוטין שקיבלו ביטויין באימרות כגון: א. "בשלב זה, ומעיון בתיק העיקרי, דומה כי עומדת למבקש זכות לכאורה, הגם שביחס לחלקה, זכות זו מצויה תחת עננה גדולה של חוסר וודאות". (עמ' 4 שורות 1 - 2). ב. "אני ערה לכך שקיימת מחלוקת מהותית באשר להיקף השירות שניתן לעניין הייצוג בתיק העזבון של המנוחה רחל שפינצנסקי ז"ל...". (עמ' 4 שורות 18 - 19). ג. "דומה כי בתיק זה אדרש, בין היתר, לבחינת סוגיית שכר הטרחה הראוי לו זכאי המבקש בגין אותם שירותים אשר ניתנו על ידו בפועל". (עמ' 4 שורות 25 - 26). ד. "באשר להליך מול בנק מזרחי, שמעתי בקשב רב טענות המשיבים באשר לקשר הלכאורי במתן השירות המשפטי על ידי המבקש... לעניין זה טען המבקש כי המשיבים הצהירו בפניו כי מלוא המסמכים מצויים בידיו וכי לא עומדת להם טענות של ממש כנגד התביעה. עסקינן במחלוקת עובדתית מהותית אשר אין המקום במסגרת בקשה זו להכריע בה". (עמ' 5 שורה 1 - 6). ה. "באשר להמרצת הפתיחה והדיון בטענת פרעתי בתיק ההוצאה לפועל, דומה כי אין חולק כי המבקש לא השלים את הטיפול המשפטי". (עמ' 5 שורה 8 - 9). ו. "מעל כל אלה ביקש המבקש להפנות את שימת הלב להסכמי שכר הטרחה עצמם אשר לשיטתו, מתוכם ניתן ללמוד על הסכמה מפורשת לתשלום השכר מתוך חלקה של המשיבה בעזבון, נספח א' לבקשה. בזהירות המתבקשת אציין כי רק חלק מהמסמכים מפנים לכאורה לגבייה מתוך העזבון" (עמ' 6 שורה 16 - 20). ז. "בנוסף באשר להיקף התביעה, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי המבקש עצמו, אינו מודע עדיין להיקף שיעור החלקה המדויק של המשיבה בנכסי העזבון, ומכאן גם לשיעור שכר הטרחה לו הוא זכאי". (עמ' 6 שורה 22 - 24). ח. "מעל כל אלו, כאמור, יהיה מקום לבחון את היקף זכאותו של המבקש לשכר הטרחה, שעה שחלקו כבר שולם לידיו ביחס לחלק האחר, יש ליתן את הדעת למועד בו הופסק מתן השירות, והטעמים לכך". (עמ' 6 שורה 26 - 28). (הערה: ההדגשות בקו ובהבלטה אינן במקור ומטרתן להדגיש - י.ש.) 8. בין היתר בהתבסס על כל אלו, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי עומדת למבקש זכות לכאורית לתביעתו - "הגם שעומדות שאלות מהותיות, להן אדרש לתת את הדעת במסגרת התיק העיקרי". (עמ' 7 שורה 2). 9. מדברים אלו, ברור מאליו, כי מסקנתו של המבקש לפיה בית משפט קבע כי קיימת לו זכות לכאורה וכי סיכויי תביעתו לזכות בתביעתו, טובים, אינה מדויקת ואינה עולה בקנה אחד עם הספקות והתהיות שעורר בית המשפט ושחלקן מצוטטות לעיל. בסופו של דבר, אכן קובע בית משפט קמא כי קיימת למבקש זכות לכאורה, אך ברור כי בית המשפט אינו קובע כי זכות זו מצויה במדרג הגבוה של סיכוי בהתייחס להערותיו, להארותיו ולספקותיו. 10. בית המשפט כאמור, בהחלטה ארוכה ומנומקת, נתן החלטתו כשהיא מבוססת ומעוגנת היטב גם על הוראות הדין וגם על הממצאים הראייתיים שהיו בפניו והגיע להחלטה אשר הגיע. ככלל, בתי המשפט שלערעור אינם נוהגים להתערב בהחלטות ביניים, אלא במקרים נדירים וחריגים, המצדיקים התערבות בהליך בבית משפט קמא בטרם הסתיים בו הדיון בפסק דין. ככלל, יש לאפשר לבית המשפט לנהל את ההליך ברציפות וביעילות, עד תומו, ולא לעכבו בדרך של הגשת בקשות רשות ערעור על החלטות ביניים (רע"א 5873/13 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (13.11.11)) מטעם זה נמנו בפסיקת בית משפט השיקולים שיצדיקו מתן רשות ערעור על החלטת ביניים (ראו, למשל, רע"א 6514/10 פלוני נ' ד"ר רוזנר (22.5.2011); רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (20.5.2012)). 11. עיון בבקשה שלפני מעלה, כי המבקש לא כלל בבקשת ולו נימוק אחד מדוע לדעתו ראוי ליתן לו רשות ערעור ולקיים דיון בסוגיה שהוא מעלה בקשר לשיקול הדעת המוקנה לבית משפט קמא שדן בבקשה לסעד זמני. בית המשפט שדן בסעד הזמני, שקל את מכלול השיקולים הנדרשים למתן החלטה בסעד זמני ובכלל זה את סיכויי התובענה, מאזן הנוחות, תום הלב וניקיון הכפיים של המבקש, ולאחר שבחן כל אחד מאלו ואיזן בין כולם, הגיע למסקנה ראויה ונכונה, בהתייחס לספקות ולתהיות שעורר מחד ומאידך, הרצון להבטיח את זכויות המבקש בטרם ניתן פסק דין לטובתו, תוך איזון זכותם של המשיבים בקשר לטענות ההגנה שהעלו. 11. סוף דבר, דין הבקשה להידחות. לא בלי היסוס החלטתי שלא להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה שכן איני סבור כי היה מקום להגיש בקשה זו בנסיבות העניין. כמו כן משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות למשיב. ייצוגשכר טרחהחוב