באשר לסוג הסם - חשיש - אין להקל עם נאשם משום שעסק בסם זה גם בנושא זה מפנה המדינה לפסיקה, האומרת כי "המאבק בהפצת הסמים כולל גם הפצתם של סמים קלים יחסית". עוד מפנה המדינה לאמירתנו (הכוונה למותב זה) בהזדמנות אחרת, ולפיה "כאשר מדובר בקילוגרמים של סם, גם אם מדובר בסם "קל", לא תיתכן ענישה שאין בה מאסר בפועל שירוצה במתקן כליאה ולא בעבודות שירות". באשר לענישה - המדינה מפנה לכך, כי מדובר בכל סוגי עבירות הסם. הנאשם מכר וסיפק סם לאנשים שונים בעשרות הזדמנויות. הפסיקה הדגישה את הצורך להטלת עונשי מאסר ארוכים על סוחרי סמים ושגה בית-משפט קמא כאשר לא הלך בדרך זו. המדינה מפנה לפסיקה רבת-שנים, ולפיה "מחובתם של בתי-משפט לתת ידם בהדברת נגע זה על-ידי הטלת עונשי מאסר משמעותיים ביותר ... עם התגברותה של הפשיעה בתחום זה ... וכל עוד לא הודברה מכה זו, עלינו להעמיד בראש שיקולי הענישה על עבירות אלה שיקולי תגמול והרתעה, למען ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד" (ע"פ 332/87). אמירות מסוג זה שזורות לאורכה ולרוחבה של הפסיקה, וכאמור הטענה היא, כי לא היה מקום במקרה זה שלא לאמץ את ההלכה המושרשת מימים ימימה.שאלות משפטיותסמים