עתירה מנהלית לפסול את הצעתה במכרז פומבי לבניית מעון יום, ולהכריז על העותרת כזוכה במכרז, וכן לאסור על המשיבה לחתום על הסכם לביצוע העבודות עם המשיבה 3 ולאסור על משיבה 3 לבצע את העבודות. יחד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים, בה התבקש בית המשפט, בין היתר, להורות למשיבה 2 להמציא לידי המבקשת את מלוא הפרוטוקולים, ההחלטות והמסמכים הקשורים למכרז, שלא הגיעו לידיה למרות בקשותיה, קודם להגשת העתירה. 2. לאחר שמיעת טענות הצדדים בבקשה לצו ביניים, ניתנה אפשרות לצדדים להשלים טיעונים, על מנת שפסק הדין שינתן יכלול את העתירה כולה. 3. העובדות הצריכות לענין 3.1 ביום 30.6.13 פרסמה המועצה מכרז פומבי 3/13 לביצוע עבודות בניית מעון יום בכפר חורפיש. 3.2 למכרז הוגשו 3 הצעות - הצעת העותרת, הצעת המשיבה 3, וכן הצעתו של קבלן נוסף. 3.3 תנאי המכרז א. בהתאם לתנאי המכרז, כל הצעה היתה צריכה להיות מוגשת בדיו בכתב הכמויות וכן על גבי דיסקט מצורף. הוסבר כי הדיסקט דרוש על מנת שתוכנת המשיבים 1,2, תוכל להשוות את ההצעות השונות. וזהו נוסח הסעיף 3 שבמסמכי המכרז - " על המציע לרשום הכתב הכמויות ובמקום המיועד לכך את המחירים של היחידות (ללא מ.ע.מ.) מול כל סעיף וסעיף, לחשב את סך כל הסעיף, לסכם סה"כ של כל סעיף ולסכם סה"כ של כל פרק, את סה"כ הכולל של כל פרק יש להעביר לדף הריכוז בעמודה המיועדת לכך, את סך הכולל של ההצעה יש לרשום בכתב ההצעה, את המ.ע.מ יש לצרף אך ורק בדף הריכוז הסופי ובמקום המיועד בדף הריכוז כמו כן ימלא את הצעתו על גבי דיסקט המצורף, ולהחזירו עם ההצעה. " ב. לגבי שגיאה אריטמתית נקבע - "אם בעת בקורת כתב הכמויות וסיכום המחירים של הסעיפים והפרקים נמצאת שגיאה במכפלת מחירי היחידות בכמויות, או שגיאה בסיכום של הסעיפים או הסיכום הכללי בכתב הכמויות יתחייב המזמין אך ורק במחירי היחידות ויתקן בהתאם את סכומי הסעיפים ואת הסיכום הכללי בכתב הכמויות וסיכום מתוקן בלבד יחשב כסיכום ההצעה של המציע". ג. ערבות - כל מציע נדרש לצרף ערבות בנקאית צמודה למדד המחירים לצרכן, לא מותנית, לקיום תנאי המכרז, בסכום של 5% מערך ההצעה הכוללת מ.ע.מ , לתקופה של 90 יום מהמועד האחרון להגשת הצעות המכרז. לא יובאו לדיון הצעות ללא צירוף ערבות בנקאית כנדרש. ד. העתקים - ס' 14 לתנאי המכרז קבע כי מגיש הצעה יגיש הצעתו בשני העתקים. 3.4 התנהלות ועדת המכרזים - א. ביום 7.8.13 פתחה ועדת המכרזים את תיבת המכרזים, ומצאה בה 4 מעטפות - 3 הצעות ואומדן. עם פתיחת המעטפות התברר, בהתאם לכתבי הכמויות אשר הוגשו בכתב יד, כי הצעת המשיבה 3 היא הזולה ביותר. ב.טרם הכרזה על הזוכה במכרז, העבירה הוועדה לבדיקתו של המפקח מטעם המועצה, גם את ההצעות אשר הוגשו על גבי הדיסקט, ובסיום בדיקתו התברר כי קיים פער של כחצי מיליון ₪ בין הצעת משיבה 3 שבדיסקט לבין הצעתה בכתב יד : הצעת העותרת הצעת המשיבה הצעת מציע נוסף אומדן בכתב יד 11,111,331 ₪ 10,499,673 ₪ 11,151,130 ₪ 11,805,224.7 ₪ בדיסקט 11,111,331 ₪ 10,985,500 ₪ 11,151,130 ₪ ג. עולה כי הוגשה חוות דעת יועץ משפטי של משיבה 2 שכנראה בקש לפסול את הצעת המשיבה. חוות דעתו לא גולתה ולא נחשפה. ד. בישיבת הוועדה מיום 7.10.13 צויין על ידי היועץ המשפטי של המשיבה 1 כי היתה דרישה להגיש גם עותק מודפס של הדיסקט (העותק המודפס הוא העותק השני הנדרש ממציע) והוא לא הוגש, וכן כי יש הבדל עצום בין ההצעה הידנית לבין ההצעה בדיסקט. יו"ר הועדה, מר ראיף סעאדה הציע להזמין את המשיבה 3 לשימוע. ה. בשימוע שנערך ביום 10.10.13, הציג יו"ר הועדה בפני נציג המשיבה 3, מר שפע ,כי לא צרף תדפיס של ההצעה בדיסקט, וכן כי יש פער גדול בין ההצעה בכתב יד לבין ההצעה בדיסקט. על כך השיב מר שפע כי מה שקובע אלו מחירי היחידה. נטען על ידי נציגי משיבה 3 כי לא הצליחו לפתוח את הדיסקט, ולכן לא יכלו להשוות בין המחירים שבשתי ההצעות. יו"ר ועדת המכרזים שאל את המשיבה 3 אם היא מוכנה לבצע את ההצעה לפי הסכום הנקוב בהצעה בכתב יד, דהיינו הסכום הנמוך. נציג משיבה 3, מר שפע, חזר ואמר כי המחיר המחייב "על פי חוק, הוא מחיר היחידה" אך הסכים "לוותר", ולהעמיד את הצעתו על סך 10,499,673 ₪ בהתאם להצעה שבכתב יד. יו"ר ועדת המכרזים המליץ לחברים להכריז על המשיבה 3 כזוכה, במיוחד לאחר שהסכימה להצעה הזולה, ואז גם מתאים סכום הערבות שהגישו. חברי הוועדה החליטו פה אחד לקבל את הצעת המשיבה 3 ולהכריז עליה כזוכה במכרז. ו. ביום 14.10.13 הוגש לידי יו"ר ועדת המכרזים מכתב מטעם המשיבה 3, בו היא מאשרת את הצעתה בכתב יד ומוותרת על ההפרש בין ההצעות. ז .ביום 17.10.13 חתם ראש המועצה המקומית על צו התחלת עבודה, שתחילתו ביום 24.10.13. ח. ביום 20.10.13 נחתם חוזה בין המועצה לבין המשיבה 3 לצורך ביצוע הפרוייקט, בסכום ההצעה בכתב יד. ט.ביום 21.10.13 נמסרה ביד למשיבה הודעת המועצה על זכייתה במכרז. בו ביום נשלחו בדואר רגיל הודעות לשאר המציעות אשר לא זכו במכרז. 3.5 העדר שקיפות כלפי העותרת - א. ביום 20.10.13 שלחה העותרת באמצעות בא כוחה מכתב למשיבה 1 שנמסר ביד. העותרת מציינת שנודע לה כי הנושא הופנה לחוות דעת היועץ המשפטי שכן נתגלו פגמים בהצעת המשיבה 3. העותרת בקשה לקבל העתקי פרוטוקולים ואת החלטות ועדת המכרזים, אך נדחתה. ב. העותרת חזרה ובקשה במכתב לקבל ללא דיחוי את כל המסמכים הרלוונטים מישיבות ועדת המכרזים לרבות פרוטוקול ישיבת השימוע. נטען כי ניתנו הבטחות טלפוניות שהדרישה תמולא, אך עד למועד הגשת העתירה ,6.11.13, לא מולאה הדרישה להציג מסמכים. ג. באותו מכתב בקשה העותרת לדעת מיהו הזוכה במכרז, שכן לא נמסרה כל הודעה על זכייה. 4. טענות הצדדים 4.1 טענות העותרת - נטען כי להצעת המשיבה 3 צורף העתק אחד בלבד בנייר, בניגוד לדרישות המכרז, ויש בכך סטיה מתנאי הסף של המרכז. נטען כי המשיבה 3 הגישה הצעה בכתב שזולה באופן משמעותי מההצעה בדיסקט, ועל ידי כך השאירה לעצמה את אפשרות התמרון בין שתי ההצעות, כפי שאכן נעשה בפועל. נטען כי ההצעה בכתב יד של המשיבה 3 נבדלת מהצעתה בדיסקט לא רק בטעויות אריתמטיות, אלא יש 4 מקרים בהם מחיר היחידה הנקוב בשתי ההצעות - שונה. נטען כי הועדה התמהמה במשך חודשיים תמימים (7.8.13-7.10.13) מבלי לקבל כל החלטה, ומשלב מסויים בו נערך השימוע הזדרזה לבצע דברים במהירות מחשידה, אגב חתימת הסכם עם המשיבה 3 וחתימה על צו התחלת עבודה, וזאת מבלי שהודע למשיבה 3 ולמציעים האחרים מי זכה במכרז. נטען כי ועדת המכרזים סרבה לחשוף בפני העותרת את נתוני הפרוטוקול, החלטות מסמכי הועדה, את זהות הזוכה, ואת חוות דעת היועץ המשפטי. נטען כי הועדה חרגה מסמכותה כאשר הזמינה את המשיבה 3 לשימוע ופעלה בניגוד לס' 20 לתקנות חובת מכרזים התשנ"ג 1993 , שכן התיקון לא נעשה על ידי יושב ראש ועדת המכרזים במהלך בדיקת המכרזים, אלא על ידי המשיבה 3 במהלך השימוע. עוד נטען כי נוהל משא ומתן אסור עם המשיבה 3 במסווה של שימוע, שכן התאפשר לשמיבה 3 לבחור אחת משתי הצעותיה. נטען כי חשבון חלקי שהגישה המשיבה 3 לעיריה מראה כי למרות שהצהירה כי ההצעה המחייבת אותה היא זו הרשומה בכתב יד, הסכום שדרשה הוא כפי שצויין בהצעה היקרה יותר בדיסקט נטען כי התנהלות המשיבות הינה בחוסר תום לב, ובניגוד לעקרונות דיני מכרזים. 4.2 טענות המשיבות 1,2, - נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי צירוף מלוא מסמכי המכרז של העותרת ובעיקר ההצעה בכתב יד. הוסבר כי בדיקתו של המפקח העלתה כי אין כל הבדל בין ההצעה אשר הוגשה בכתב יד לבין זו שהוגשה על גבי הדיסקט, למעט טעות חישוב אשר הובילה להצעה נמוכה יותר בזו שהוגשה בכתב יד. המשיבות סבורות כי מחירי כל הפריטים בשתי ההצעות היו זהים לחלוטין, כאמור למעט טעות חישוב. נטען כי טעויות החישוב אינן הופכות את ההצעה להצעה שאיננה בהירה. נטען כי לא כל סטייה של הצעה מדרישות המכרז היא פגם אשר מביא לפסילת ההצעה, ויש להבדיל בין פגם טכני בתום לב, לפגם למהותי. אומנם, על פי הפסיקה יש להעדיף גישה קפדנית המצמצמת את שיקול הדעת במקרי ספק, אך אין להמעיט בחשיבות הציבורית לנהוג ביעילות ובחסכון כספי ציבור ע"י השגת מירב היתרונות למזמין באמצעות שיטת המכרזים. נטען כי הזמנת הזוכה לשימוע נעשתה כדין ובמסגרת סמכות הועדה, מתוך שיקולים ענייניים ומתוך רצון לחסוך סכום כסף גדול לקופת המועצה, כפי שנעשה בפועל. נטען כי ועדת המכרזים הכשירה את הפגמים הטכניים. עוד נטען כי עד להכרזה מיהו הזוכה אין מקום ליתן למי מהצדדים פרטים אודות המכרז . 4.3 טענות המשיבה 3 - א. נטען כי המשיבה 3 התנהלה בתום לב, וזכתה במכרז כדין, ללא פגם כלשהו, ואף היטיבה עם המועצה המקומית והביאה לחסכון בכספי ציבור. נטען כי הטעויות בחישוב היו צפויות אף לפי תנאי המכרז, וברור כי נעשו בתום לב, שהרי כתוצאה מטעות זו "הפסידה" הזוכה כחצי מיליון ₪. נטען כי המשיבה הגישה את הצעתה למכרז בשני עותקים - העתק בכתב יד והעתק בדיסקט. נטען כי פרטי ההצעה הועלו על Disk On Key שלא הצליחו לפתוח אותו, ולכן לא יכלו להשוות את פרטי ההצעה בכתב יד עם ההצעה ב"דיסקט". נטען כי הטעויות הן אריתמטיות ומצויות במתחם הסבירות, ולכן רשאית ועדת המכרזים לתקן את הטעויות ביוזמתה. נטען כי ועדת המכרזים עשתה את מלאכתה כדין, ביושר, בשוויון וללא משוא פנים בין המציעים, כאשר ביקשה לחסוך בכספי המועצה, וכן שכנעה את המשיבה להסכים לסכום הנמוך ביותר לפי ההצעה בכתב יד. בנוסף לאמור לעיל נטען כי שני הסכומים - הן לפי ההצעה בכתב יד והן לפי ההצעה המודפסת - נמוכים מסכומי ההצעות האחרות. כתב הערבות של המשיבה תואם את ההצעה בכתב יד, שהתקבלה בסופו של דבר, ולכן לא נפל בו כל פגם. נטען כי המשיבה החלה בביצוע העבודות בפרוייקט, כבר ביצעה עבודה בהיקף של כ-500,000 ₪, ונזקקה לסיוע בעבודות נלוות שעלותן מסתכמת ב-80,000 ₪. 5. דיון אקדים ואציין כי נפלו פגמים רבים באופן בחירת המשיבה 3 כזוכה במכרז, ויש לבטל זכייה זו. הפגמים מתייחסים לאופן הגשת ההצעה, להתאמת הערבות, ולהתנהלות ועדת המכרזים. 5.1 הגשת הצעה בשני העתקים - המשיבה 3 בקשה לפרש את הדרישה לשני העתקים כדרישה להצעה בכתב יד, והעתק השני הוא בדיסקט. מסתבר כי כל שאר המציעים, לרבות היועץ המשפטי של ועדת המכרזים וגם יו"ר ועדת המכרזים עצמו, הבינו כי מדובר בצורך להגיש הצעה בכתב יד, וכן תדפיס של ההצעה המופיעה בדיסקט, שכינו אותה "הצעה מודפסת" וזאת בנוסף לדיסקט שיוגש. ניתן לאמר שקיימת אי בהירות בתנאי המכרז בענין זה. שכן ס' 3 דורש הצעה ממולאת בכתב יד +דיסקט. ואילו ס' 14 דורש כי ההצעה תוגש בשני העתקים., כך, ללא פירוט נוסף. בשל חוסר הוודאות בענין זה בנוסח תנאי המכרז, אמנע מלקבוע כי יש בעובדה שמשיבה 3 לא צרפה את תדפיס הדיסקט משום פגם. 5.2 הגשת שתי הצעות שונות על ידי המשיבה 3 - א. עברתי על דפי ההצעה בכתב יד של המשיבה 3 (להלן "ההצעה בכתב יד") למול ההצעה המודפסת מתוך הדיסקט שהגישה (להלן "ההצעה המודפסת"). המחיר ליחידה שונה בין שתי ההצעות במספר פריטים - לדוגמא : 2.10.03.0220, 27.02.0060,.08.02.0030,.08.06.0010, 10.03.0210 . שוני במחירי יחידה בין שתי ההצעות איננו מהווה טעות אריתמטית או טעות טכנית. מדובר בענין מהותי. כמו כן יש בהיבט האריתמטי מספר רב של שגיאות, באופן שההכפלה הנכונה היא בכל המקרים (למעט פריט 08.07.0030 בהצעה המודפסת) בהצעה המודפסת. המגמה הכללית הממוצעת של השגיאות האריתמטיות בהצעה בכתב יד - היא בכוון ההפחתה, על אף שנקודתית (בסכומים זעירים) ההכפלה לעיתים גבוהה יותר מאשר ההצעה המודפסת. מסיבה זו יוצאת בסה"כ ההצעה בכתב יד בסכום נמוך יותר של כחצי מיליון ₪, וזו תוצאה של טעויות רבות. אך תשומת לב לכך שיש פרקים רבים בהם ההצעה בכתב יד גבוהה יותר מההצעה המודפסת כמו - עבודות עפר, מערכות חשמל, עבודות פיתוח, עבודות בטון יצוק וכו'. אין המדובר בשגיאה אריתמטית אחת או שתיים. נספח ב' להשלמת טיעוני העתירה מונה לפחות 29 טעויות כאלה. כאמור, 28 טעויות אריתמטיות הן בהצעה בכתב יד, ובחלק מהפריטים הטעויות ממש בוטות : כמו למשל פריט 40.02.0020 בהצעה בכתב יד 36,000ש"ח ואילו החישוב הנכון המופיע בהצעה המודפסת הוא 300,000 ₪. או פריט 40.07.0970 שהוא בהצעה בכתב יד 15,200 ₪ ואילו החישוב הנכון בהצעה המודפסת הוא 152,000 ₪. או למשל פריט 08.05.0020 שבהצעה בכתב יד הוא 1200 ₪ ואילו בחישוב הנכון בהצעה המודפסת הוא 12,000 ₪, או פריט 02.02.0001 שבהצעה בכתב יד הוא 1000 ₪ ואילו החישוב הנכון בהצעה המודפסת הוא 10,000 ₪. מדובר בחוסר התאמה בין שתי הצעות המשיבה 3 שהוא מפתיע ברשלנותו. הגשת ההצעה למכרז הינה ברמה כל כך ירודה - האומרת דרשני. קשה להאמין ששיבוש כל כך גס בין שתי ההצעות איננו מכוון, כשהטעויות האריטמטיות מופיעות גם במקרים של מכפלות בסיסיות ופשוטות. וראה בענין זה דבריו של המחבר דקל בספרו "מכרזים" (2004) עמ' 536 - "הצטברות של פגמים טכניים עלולה להפוך לפגם מהותי, המחייב את פסילת ההצעה או המכרז". ב. ראשית אציין כי אין כל הצדקה להגשת הצעה פגומה לועדת המכרזים. ראו לענין זה עומר דקל בספרו "מכרזים" (2004), בעמ' 536: "לכאורה, אין סיבה שהצעה המוגשת למכרז תהייה פגומה. בהתחשב בכך שמציעים אחרים טרחו והקפידו על כך שהצעתם תתאם במלואה את כלל דרישות המכרז והצליחו במשימה זו, מדוע תינתן הקלה למציע שלא עלה בידו לעמוד במשימה לא קשה זו? ייתכן כי הפגם שנפל בהצעה מהווה סימן לבאות, והכישלון שבהגשת הצעה כשרה יימשך בכישלון ההתקשרות בכללותה." אם המשיבה 3 איננה ערוכה לביצוע חשבונות פשוטים ותיאום בין שני מסמכים, כיצד תבצע עבודת ענק לוגיסטית (מעבר לעבודת הבניה), במכרז של 11 מיליון ₪, וכיצד תגיש חשבונות לתשלום ? ג. אך מעבר לכך. הצעת המשיבה 3 איננה ברורה מתוך ההצעה עצמה. היא הגישה הצעה לביצוע עבודת המכרז בשני סכומים שונים כשהפער ביניהם הוא סכום של כחצי מיליון ₪. ברור שנפלה טעות בהגשת ההצעה, אך לא ברור מההצעה עצמה, מהו התיקון המתבקש . הצעה שאין בה את יסוד הוודאות הינה הצעה פסולה המשבשת את יסוד השוויון והתחרות והיא פותחת פתח ל"תמרון" ובסיס לסכסוכים משפטיים (ראו: עע"מ 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בנין בע"מ נ' מדינת ישראל ע"י מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נח(6) 170,175 (2004); עע"ם 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, (22.10.2003) , זאת בין אם חוסר הוודאות בהצעה הוא מכוון ובין אם מקורו בטעות בתום לב (בג"ץ 462/79 שרביב בע"מ נ' ראש עיריית נהריה, פ"ד לד(1) 467,470 (1979)). וראו לענין זה בעעם 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב (6.8.2012): "במישור העקרוני, ההלכה הפסוקה קובעת שהצעה הכוללת הנחה שאיננה ודאית או ברורה - דינה להיפסל. כך, בעניין שרביב נפסלה הצעה מכיוון שלא היה ברור האם ההנחה היא קבועה או צמודה למדד (בג"ץ 462/79 שרביב נ' ראש עיריית נהריה, פ"ד לד(1) 467 (1979)). בדומה לכך, בעניין עיד נפסלה הצעתו של זוכה אשר רשם פעמיים את המילים "הנחה 5%", מבלי שהתברר האם כוונתו להנחה של 10% בסך הכל (עע"מ 6063/05 עיד נ' מועצה מקומית כפר קרע (7.2.2007) ). שלושה טעמים עומדים ביסוד ההקפדה על הצורך בבהירות: ראשית, אין לדרוש מבעל המכרז להתקשר בהתקשרות חוזית הטומנת בחובה יסוד של חוסר ודאות. שנית, חוסר הוודאות משבש את סדרי התחרות ומשמיט את הבסיס להשוואה בין המציעים. שלישית, הצעה כאמור מעניקה לבעל ההצעה "טווח תמרון" אשר פוגע בשוויון ומהווה ניהול אסור של משא ומתן לאחר פתיחת המכרז." במקרה כזה אין המציע רשאי לתקן את הצעתו. שינוי הצעה לאחר מועד נעילת המכרז, מהווה חריג מעקרון השוויון ופוגע במשתתפי האחרים במכרז, שאינם זכאים לשפר את הצעתם. וראו גם אמיר לוי בספרו "דיני המכרזים בישראל" (2012), בעמ' 317: "על המציע להעמיד בהצעתו הצעה ברורה וחד-משמעית על מנת שוועדת המכרזים תוכל לבחון אותה בהתאם לאמות המידה שנקבעו במכרז, כך שהוודאות בהליך ההתקשרות כולו תהיה ברורה ומוחלטת. מציע אשר מגיש הצעות חלופיות מציב בפני עורך המכרז את הברירה לבחור בחלופה המתאימה לו. כאשר המכרז אינו מתייחס לאפשרות להציע הצעות חלופיות, אמור המציע להגיש הצעה אחת בהתאם להוראות המכרז. הגשת הצעה הכוללת הצעות חלופיות אינה ברורה וודאית והיא עלולה לפגוע בשוויון בין המשתתפים. למעשה, המציע פועל בניגוד לכלל שלפיו כל מציע יגיש הצעה אחת." 5.3. תיקון הטעות ? א. תנאי המכרז אפשרו לועדת המכרזים במועד בקורת כתב הכמויות לתקן שגיאה במכפלת מחירי היחידות בכמויות, או שגיאה בסיכום של הסעיפים או הסיכום הכללי בכתב הכמויות. במקרה כזה נקבע בתנאי המכרז כי מזמין העבודה יתחשב במחירי היחידות ויתקן בהתאם את סכומי הסעיפים ואת הסיכום הכללי בכתב הכמויות, וסיכום מתוקן יחשב כסיכום ההצעה של המציע. תנאי זה גם תואם את הקבוע בס' 20(ג) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993, קובע: "נתגלו בהצעות טעויות סופר או טעויות חשבוניות, רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לתקנן; התיקון ייעשה במהלך בדיקת ההצעות בידי הועדה ויירשם בפרוטוקול; הודעה על התיקון תימסר למציע." ב. אך לא זה מה שנעשה על ידי ועדת המכרזים או על ידי יושב ראש ועדת המכרזים . ועדת המכרזים מצאה לנכון לזמן את המשיבה 3 לשימוע, על מנת לקבל הבהרות, ובכך נתנה לו יתרון בלתי הוגן כלפי המציעים האחרים. וכל כך למה ? אם היתה ועדת המכרזים מתקנת את הטעויות האריתמטיות, היתה מגיעה לסכום ההצעה המודפסת או בקרוב מאוד לו. שכן, סכומי המכפלה (של מחיר יחידה במספר היחידות) בהצעה המודפסת היו הסכומים הנכונים. אלא שהמשיבה 3 הגישה ערבות בנקאית התואמת להצעה נמוכה, ולא לסכום המופיע בהצעה מודפסת. מכאן, שאם אכן היתה ועדת המכרזים הולכת בדרך של תיקון שגיאות אריתמטיות, היתה צריכה לפסול את הצעת המשיבה 3 בגין ערבות שאיננה מספקת. תחת זאת, זימנה ועדת המכרזים את המשיבה 3 לשימוע. אומנם, דיני המכרזים מכירים בהליך של קבלת הבהרות מציע לגבי הצעתו, אך מבלי להקנות לו יתרון בלתי הוגן בשל כך. ראו לענין זה עעם 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב (6.8.2012): "דיני המכרזים מכירים אמנם בכך שעורך המכרז רשאי לפנות למציע ולקבל ממנו הבהרות לגבי הצעתו (ראו תקנה 37(ה) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), תש"ע - 2010. כן השוו: תקנה 21(ג) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993; תקנה 19 לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987; תקנה 17(ז) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), תשנ"ג-1993), אך זאת רק אם ניתן להסיר את אי הוודאות שבה לוקה ההצעה מבלי להעניק יתרון בלתי הוגן לאותו המציע ומבלי לפגוע בעקרון השוויון כלפי המציעים האחרים. לעומת זאת הודגש בפסיקה כי אין לאפשר הליך של הבהרות אם חוסר הוודאות עשוי להעניק למציע "מרחב תימרון" עד כי במסווה של פרשנות והבהרות יתאפשר לו למעשה לתקן ולשנות את הצעתו באופן מהותי. זאת משום שבכך הופך אותו הליך מקיום מותר של בירורים וקבלת הבהרות למשא ומתן אסור, המתקיים עם אחד המציעים טרם הכרזת הזוכה במכרז, תוך פגיעה בכללים של שוויון ושל תחרות הוגנת שהינם כאמור לב ליבו של ההליך המכרזי" כל פניה המקנה למציע פתח לשינוי הצעתו יש לראותה, אפוא, כניהול משא-ומתן אסור (ראו פסק דין עעם 3190/02 קל בנין המוזכר לעיל). 5.6 משא ומתן עם המשיבה 3 - משנתבקש נציג המשיבה 3 להבהיר את השוני בין שתי ההצעות שהגיש, ציין במפורש, ולא פעם אחת, כי מחירי היחידה הם הקובעים. מכאן, שבחישוב אריתמטי נכון ,גם לתפישתו, הסכום שהתכוון להציע, הוא סכום ההצעה המודפסת. אך בשלב זה, כנראה הוסבר לו המיצר בו הוא נתון, שכן הערבות שהגיש לא תאמה הצעה זו, והוא "נתן הנחה" למשיבה 1, או כדבריו - "אנו מוכנים לוותר על הפרש זה". סעיף 18א' לתוספת הרביעית (הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות) לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950, קובע כי "לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז", וסעיף 19(א) קובע כי "הוועדה רשאית להזמין בעל הצעה, כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם לתוספת זו". על קו הגבול בין שני אלו כותב גל הררי בספרפו "ההצעה במכרז" (2013) עמ' 27 - "קו התיחום המפריד בין משא ומתן אסור לבין בקשה לגיטימית לקבלת הבהרה להצעה, הוא קו שאינו תמיד חד וברור. אף ההבחנה שבין תיקון מהותי בהצעה - ולפיכך אסור - לבין הבהרה טכנית מותרת, אינה תמיד ברורה מאליה. הכלל המנחה את בתי המשפט בהבחנה בין שני המקרים נעוץ בשאלה אם יש בפנייה למציע כדי להעניק לו טווח תמרון פסול. פנייה לקבלת הבהרה להצעה מותרת רק כאשר כתוצאה ממנה לא נפתחת בפני המציע אפשרות לשנות את הצעתו". כפי שכבר צויין, במקרה זה למעשה נוהל משא ומתן עם המשיבה 3 ,שבתחילתו טען נציג המשיבה 3 כי מחירי היחידה הם הקובעים (דהיינו ההצעה שמהווה מכפיל נכון שלהם, שהיא ההצעה המודפסת) אך לאחר מכן הסכים "לוותר" ולבצע את העבודה בסכום הנמוך יותר, באופן שהערבות הגיש אכן תתאים לסכום שהציע. התנהלות מסוג זה היא התנהלות אסורה בהליכי מכרז. ועדת המכרזים דרשה ממשיבה 3 לחתום על מסמך שהיא עומדת מאחרי הבטחתה כי אכן הצעתה היא בסכום הנמוך מבין השניים. אלא שצודק ב"כ העותרת, שהפנה לחשבון החלקי שכבר הוגש למשיבה 1 על ידי המשיבה 3, שם בעבור ביצוע הפריט 40.02.0221 (כדי מחצית מספר היחידות מתוך כתב הכמויות) דורשת המשיבה 3 תשלום לפי ההצעה המודפסת (150,000 ₪) ולא לפי ההצעה בכתב יד, אליה התחייבה (שם הסכום בעבור מחצית היחידות הוא 18,000 ₪). משיבה 3 מפרטת בתגובתה כי החשבון החלקי מוגש על בסיס מחיר יחידה (דהיינו הצמדות להצעה המודפסת) ותפקידו של המפקח לקזז את "ההנחה" כך שבסוף כל העבודות, הסכום שישולם לה יהיה רק כדי ההצעה בכתב יד, כאשר בשלבים הראשונים היא למעשה שומרת לעצמה את הזכות להגיש חשבון לפי ההצעה המודפסת הגבוהה יותר. אופן התנהלות זה מלמד עד כמה מסובך, מורכב, קשה למעקב, ולמעשה נזיל הוא הטיעון של משיבה 3 כי היא תבצע את העבודה בסכום הנמוך יותר. 5.7 התנהלות ועדת המכרזים - אפשר להמשיך ולפרט את הפגמים שנפלו בהתנהלות הבחירה של הזוכה במכרז זה. די בכך שהסכם לביצוע העבודות נחתם עם המשיבה 3 טרם מתן הודעה על הזוכה במכרז, שנחתם צו התחלת עבודה לפני שהודע לצדדים על הזוכה, ולפני שנחתם הסכם עם המשיבה 3. עוד יותר מתמיהה העובדה כי רק לאחר שנחתם הסכם עם המשיבה 3 הודע לה במסירת מכתב ידנית על זכייתה, כשלשאר המציעים נשלח באותו יום ממש מכתב בדואר רגיל, שגם לא הגיע. לא לחינם מנעה ועדת המכרזים מהעותרת שקיפות לגבי המסמכים השונים שנתבקשו. 6. לסיכום 6.1 הצעתה של משיבה 3 - פסולה, ואין להתייחס אליה במסגרת המכרז. 6.2 על משיבה 3 להפסיק על אתר את עבודות הביצוע במסגרת המכרז. 6.3 המשיבים טענו כי העותרת לא צרפה את הצעתה לעתירה. העותרת תקנה את עתירתה באופן שהוסיפה את הצעתה המודפסת במכרז. לא צורפה ההצעה בכתב יד. אם אכן מסמכי העותרת עומדים בתנאי המכרז, תקבע ועדת המכרזים את העותרת כזוכה במכרז נשוא הדיון. 6.4 המשיבים ישאו בהוצאות העותרת בסכום של 30,000 ₪ שמחציתו תשולם על ידי משיבים 1,2, ומחציתו על ידי המשיבה 3. התשלום בתוך 30 יום מהיום. מכרזבניהמעון יוםעתירה מנהלית