ביום 22.10.13 התקיימו הבחירות לראשות המועצה המקומית ירכא, על פי הוראות חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן - החוק). על המשרה התחרו שלושה ובהם מר ארז חביש (להלן - המערער) ומר והיב חביש המשיב מס' 3 (להלן - המשיב)). המשיב גבר על המערער בהפרש של 109 קולות, ועל כך מלין המערער. לטענתו, נפלו פגמים בניהול הבחירות ובמהלכן, המצדיקים את ביטולן ועריכתן מחדש. 2. על פי תוצאות הבחירות כפי שפורסמו בילקוט הפרסומים מס' 6696 מיום 17.11.13, זכה המשיב ב- 3792 קולות, והמערער זכה ב - 3683 קולות. היינו, ההפרש הוא כאמור, 109 קולות. 3. לטענת המערער, יש לפסול את הבחירות ואת תוצאותיהן, משום שהבחירות לקו ב-2 פגמים מהותיים: האחד: בכך שמצביעים רבים בחרו שלא להצביע בחשאיות מאחורי הפרגוד, אלא עשו זאת תוך הזדהות ובהפגנתיות בתוך חדר הקלפי, אל מול כל הנוכחים, אף הצטלמו, במטרה להוכיח כי קיימו את הבטחתם, להצביע עבור המועמד המתאים, בהתאם להתחייבות שנטלו על עצמם, כלפי אותו מועמד, חמולתו ורשימתו. השני, בכך שמצביעים רבים שהיו זכאים להצביע בעזרת מלווה, מחמת מוגבלותם, גם הם לא הגיעו כלל אל מאחורי הפרגוד, והסתפקו בכך ששליחם, המלווה, עשה זאת במקומם. לטענת המערער, יש לפסול את קולות המצביעים האמורים, שהצבעתם לקתה באחד הפגמים דלעיל, ומדובר בכמות ניכרת, כך שהפסילה עשויה להביא לשינוי תוצאות הבחירות. 4. המשיב מס' 3 טוען כי אף אם היו אי אלו מקרים של פגם מן הפגמים האמורים במהלך הבחירות, היקף התופעה היה מצומצם, כך שלא היה בכך כדי להביא לשינוי תוצאות הבחירות. כמו כן, טוען המשיב, כי אלו אשר הצביעו בפומבי, אם בכלל היו כאלה, נמנים דווקא על תומכיו של המערער, כך שאם קולותיהם ייפסלו, יגדל עוד יותר הפער בבחירה לטובת המשיב, כך שממילא לא תשתנה התוצאה. בתחילה נשמעה טענה, כי כל בוחר החפץ בכך זכאי "לוותר" על חשאיות הצבעתו וסודיות בחירתו, ואין למנוע ממנו להביא זאת לידיעת כל אדם אחר, אף אם הוא עושה זאת בתוך חדר הקלפי וכחלק מתהליך ההצבעה. אך, בסופו של דבר, מוסכם גם על המשיבים, כי התופעה, כשלעצמה, פסולה בתכלית. 5. בסופו של דיון ולאחר שמיעת עדויותיהם של מזכירי וועדות הקלפי, כולם אינם נמנים על בוחרי ירכא ויש לראות את עדותם כמכרעת בהיותם גורמים ניטראליים בבחירות ובתוצאותיהן, הודיעו המערערים כי הם חוזרים בהם מן הערעור, והערעור נדחה. יחד עם זה, ראיתי לנכון להתייחס בקצרה לנושא שעמד במחלוקת , "הצבעה גלויה", שעל אפשרות קיומה למדתי מן הערעור הנוכחי, והיא לא הייתה מוכרת לי קודם לכן, מן המקרים השונים בערעורי הבחירות בהם דנתי, ומפסיקתם של אחרים, בעבר. 6. את הוראות חוק הבחירות יש לקיים בהקפדה יתרה, על מנת לשמור על טוהר הבחירות, וחשאיותן, כדי שתוצאתן תשקף, אכן, את רצון הבוחר, הזכאי להחליט למי מבין המועמדים ייתן את קולו, באופן חופשי, על פי מצפונו. רצונו של הבוחר אינו "רצונו המופשט .. אלא ... רצונו כפי שהוא בא לידי ביטוי במסגרות ובסדרים שנקבעו בחוק הבחירות ... [על פי] הסדריו של המחוקק, הבאים להבטיח גם טוהר, הגינות ויעילות בסדרי הבחירות" ר' ב"ש 67/84, חדד נ' פז, פ"ד ל"ט(1) 667 (1985) וכן ר' בר"מ 2610/09 עמרם אפרים נ' ועדת הבחירות למועצה מקומית אזורית גלבוע, מיום 18.5.09). על החשיבות של חשאיות הבחירות אין לחלוק. בג"צ 753/87 בורשטיין נ' שר הפנים, פ"ד מ"ב(4), 462; בג"צ 379/1/93 משלב נ' שר הפנים, פ"ד מ"ז(4) 126. ההסדרים שקבע המחוקק נוגעים להיבטים השונים של הבחירות והם מתייחסים הן לתקופה שלפני יום הבחירות, והן לתקופה שלאחריו. בהמשך אתייחס לקבוע בסעיפים 74 ו-76 של החוק, שעניינו הטלת הגבלה על היקף תעמולת הבחירות ביום הבחירות. באשר ליום הבחירות עצמו, נקבע בסעיף 61(א) של החוק, תהליך ההצבעה עצמו: "וכך מצביעים: בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו נותן הבוחר פתק הצבעה לתוך מעטפה שניתנה לו על ידי ועדת הקלפי, ואת המעטפה הוא מטיל לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי." 7. הוראת החוק ברורה: לשם הצבעה כחוק ובהתאמה לסדרים שנקבעו יש לקיים, בין היתר, את הדרישות האלה: [א] הגעה של הבוחר אל תוך תא ההצבעה המוסתר מעיני הזולת (מה שמכונה - אל מאחורי הפרגוד). [ב] הטלת הפתק אל תוך המעטפה כאשר הבוחר עדיין נמצא בתא המוסתר. לאחר ביצוע פעולה זו, יוצא הבוחר מן התא ומשלשל את המעטפה כשהפתק בתוכה, אל תוך תיבת הקלפי לעיני ועדת הקלפי. שני חלקים להצבעה: [א] חלק חשאי, הכולל, בהקשרנו, את השהות בתא המוסתר, נטילת הפתק, והכנסתו בעוד הבוחר נמצא בתא, אל תוך המעטפה. [ב] חלק גלוי הכולל, בהקשר לענייננו, את הטלת המעטפה כשהפתק בתוכה אל תוך תיבת הקלפי לאחר היציאה מן התא המוסתר ו"לעיני ועדת הקלפי". 8. הבוחר הוא אדם חופשי. בכפוף למגבלות החוק והדין, והן לא מעטות, הוא יכול לעשות כרצונו כל עוד הוא נמצא מחוץ לחדר הקלפי. הוא רשאי להצהיר בגלוי במי הוא תומך, ובעבור מי הוא יצביע. הוא יכול להצטייד מראש בפתק מתאים העונה על דרישות החוק, עוד לפני הבחירות, ולהראות למי שיחפוץ כי זהו הפתק שהוא עתיד לשלשל אל המעטפה בעת הצבעתו. אולם, בהיותו מעבר לפרגוד הוא חופשי שלא לקיים את הבטחותיו והצהרותיו (ולהתחייבותו בנידון זה, אין כל תוקף). הוא חופשי לפעול על פי מצפונו. חירות זו של הבוחר היא בנשמת אפן של הבחירות. הבחירה היא שלו, אך טוהר הבחירות הוא של הציבור. הבוחר אינו יכול לוותר על חירות זאת, שכן הדבר יעוות את התהליך עצמו ועשוי לגרום לשיבוש רצונם האמיתי של בוחרים אחרים אשר מעדיפים להצביע על פי מצפונם. כאשר כולם מצביעים באופן מוסתר, יכול כל מצביע להגיד אחרי הבחירות מה שירצה, למי שירצה, על בחירתו. ויכול הוא גם לשתוק. כאשר קבוצת מצביעים מצביעה בגלוי, פירוש הדבר שכל מי שלא עשה כן יכול שיהיה נתון ללחץ ויזוהה, כמי ש"בגד" באותה קבוצה או כי הוא מתנגד לה. זאת אין לאפשר. 9. ההצבעה הגלויה היא, אפוא, פגם מהותי בהליך הבחירות. אין להשלים עם פגם זה, אין להתיר את קיומו, יש למונעו. לא מדובר בפרטיות של הבוחר, מדובר כאן על טוהר הבחירות. הבוחר אינו זכאי "לוותר" על חשאיות זו בכל הקשור למהלך הבחירה ודרך ביצועה, שכן אין לאפשר לו לפגוע בטוהר הבחירות או לשבשן. לא מדובר כאן על "פרטיות" ההצבעה. מדובר על "חשאיות" הבחירה ועל טוהר הבחירות. 10. הגוף האחראי על כך שטוהר הבחירות יישמר בחדר הקלפי, הוא וועדת הקלפי: "יושב ראש ועדת הקלפי יהיה אחראי להסדרת הכניסה של הבוחרים אל מקום הקלפי לשם הצבעה וכן לסדר במקום הקלפי." (סעיף 58 של החוק). עליה להקפיד על קיום הוראות חוק הבחירות. עליה להבהיר להדריך את הבוחר כי עליו לשלשל את הפתק אל תוך המעטפה בעודו נמצא בתא המוסתר. במקרים חריגים, צריכים לעמוד לרשותה "שוטרים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר" בשעות ההצבעה. כאשר מצביע משבש את הסדר על ידי ניסיון של הצבעה גלויה במפגיע, ומתעקש לא לחזור מיד אל התא המוסתר כדי לקיים את תהליך ההצבעה כדין, יש בלית ברירה ובמקרה חריג לסלקו מן הקלפי לאחר שנוטלים מידו חזרה את המעטפה שקיבל. יחד עם זה, תוך ראיית החשיבות של הזכות להצביע, יש לאפשר לו לחזור ולהמשיך כיאות בהליך ההצבעה לאחר שיובן כי הוא אינו מתכוון לחזור ולהפר את הסדר בחדר הקלפי. בחדר הקלפי צריכה לשרור אווירה שקטה ומכובדת חופשית מלחצים. אין לקיים בו ביום הבחירות תעמולת בחירות (ר' סעיף 74 וסעיף 76 של החוק), ואין להשמיע בו הצהרות על הבחירה ועל הנבחרים. הצבעה גלויה וצילומה או הפצתה ברבים ביום הבחירות נראית בעיני כתעמולת בחירות אסורה. 11. נטען כי בבחירות בירכא הייתה תופעה נרחבת של הצבעה גלויה, ואף הובאו תמונות בהם נראה בוחר מסוים כמי שמצביע בגלוי ואף בהפגנתיות בחדר הקלפי. אך מן העדויות וכן מן הרישום בקלפי מס' 9 עולה דווקא כי הניסיון לעשות כן נגדע באיבו, אם כי אני מוכן לקבל שהיה מקרה אחד כזה, ולכל היותר שניים. לעומת זאת, לו היה מדובר בתופעה נרחבת, אין די להבנתי בספירה מתמטית של כמות המצביעים בגלוי, לכך יש להוסיף את האפקט המצטבר של התופעה על אחרים, שרצונם ובחירתם הושפעו מן התופעה, ואין לדעת את הכמות ואת עומק ההשפעה. אולם, כך או אחרת, הפגם, אם הוא קיים בבחירות בישוב מסוים בכמה וכמה קלפיות, כתופעה, הוא כה חמור, עד כי הוא עשוי להצדיק במקרה המתאים את ביטול הבחירות, גם שעה שהפרש הקולות בין המועמדים הוא ניכר. 12. לסיכום: ההצבעה בבחירות חייבת להיות חשאית. על חשאיות הבחירה בעת הבחירה לא יכול המצביע לוותר, ואין להשלים עם הצבעה גלויה בשום אופן. במקרה הנוכחי, הוכח כי היה ניסיון להשתמש באמצעי פסול זה, בבחירות, אך לא השתכנעתי כי הייתה בבחירות האמורות בישוב ירכא תופעה נרחבת כזאת, מעבר לניסיון הבודד שנגדע. לאור האמור, הערעור נדחה.מועצות מקומיותשאלות משפטיות