בקשת מעצר עד תום ההליכים המתבססת על סרטון מצלמות האבטחה של המועדון

בקשה מעצר עד תום ההליכים המתבססת על סרטון מצלמות האבטחה של המועדון, המתעד את התקיפה מצידו של משיב 2 ואת העימות האלים בין המשיבים למאבטחים. סרטון שצילם עד לאירוע, בו נשמע משיב 1 מאיים על איגור וסטס כי יירה בהם. הודעותיהם של המאבטחים ושל עדים נוספים לאירוע האיומים. דו"ח פעולה של רס"ר מאיר לוי, אשר מיד לאחר אירוע הירי הקים מחסום בצומת בית ליד, הבחין במשיבים אשר חלפו במקום, נסע בעקבותיהם ועצר אותם. דו"ח פעולה של רס"ר יאיר פרויליך, אשר הגיע לאיזור כפר יונה ביום 2.3.14 ותפס במקום את האקדח שנמצא קודם לכך ע"י עובר אורח, במסלול בריחתם של המשיבים. טביעת אצבע של משיב 1 על האקדח. תגובה חיובית אצל משיב 2 לבדיקת פרופרינט. חקירות המשיבים במשטרה, שם שמרו על זכות השתיקה, וחוו"ד המאשרת הימצאות שרידי ירי על ידי שני המשיבים לאחר שנתפסו ע"י המשטרה. טיעוני הצדדים 4. ב"כ המבקשת תארה את קרות האירוע תוך הפנייה לראיות הרלוונטיות וחלוקתו לשני חלקים. טענה כי המשיבים הגיעו למועדון ביום 28.2.14 והדגישה כי השניים בעלי מראה ייחודי. על גופו של משיב 1 קעקועים הנראים בצילום. למשיב 2 התייחסו עדי הראייה כבחור עם הרסטות. לגבי חלקו הראשון של האירוע, הפנתה לדו"חות פעולה וזכ"ד באשר לדיווח המיידי של המאבטחים וקב"ט המועדון, במסגרת שיחה שהתקבלה בשעה 00:47 במוקד. באותה שיחה ציינו את השם "כהנא", פרטו את האיומים המיוחסים וכן את האירוע עם המחסום. כן הפנתה להודעות המאבטחים איגור וסטס, להודעת מאיר חלפון אחראי האבטחה במועדון ולהודעות מאבטח נוסף וסדרן. טענה כי בהודעות מתוארת השתלשלות האירוע באריכות, מראה המשיבים ("קרח עם קעקועים" ואדם נוסף עם "ראסטות"), וכי אחד צעק לשני את השם "כהנא". הפנתה לסרטוני מצלמות האבטחה, בהם נראה האירוע ההתחלתי המתואר בכתב האישום. תארה את שנראה בסרטון. רואים את משיב 2 מכה באגרופיו את המאבטחים ואח"כ משתחרר מאחיזתם ויוצא לרחבה. הפנתה לנומרטור 003435 במצלמה 13, בו נראים המאבטחים ומשיב 1 מגיעים לאיזור החנייה ומשיב 1 מוריד ג'קט. בסרטון הבא נראה משיב 1 ללא ג'קט. הפנתה לסרטון ממצלמות האבטחה של "הגן הקסום" למצלמה 10 (המקדימה בכשעה). בנומרטור 1:31 נראה משיב 2 בורח מהמקום ולאחר מכן חוזר עם בחור נוסף. כן נראה הרכב נמלט מהזירה. הפנתה גם לסרטון שצולם ע"י חלפון, איש צוות האבטחה של המועדון (סרטון "האיומים"), ולדו"חות הצפייה בסרטון. בסרטון זה נראה ונשמע משיב 1 מאיים כי הם יחזרו לבצע במאבטחים אירוע ירי. את משיב 1 ניתן לזהות בסרטון עפ"י לבוש, קעקועים ומראה כללי, כפי שצויין בתיק החקירה, ותמונות המשיב. טענה כי כאשר הגיעה ניידת למקום נראו השניים בורחים מהזירה ברכב בצבע שמפנייה כסוף שמספרו מתחיל בספרות 79, והפנתה לדו"חות באשר לזיהוי מספר הרכב. באשר לאירוע הירי, ציינה כי החבלות אינן במחלוקת (מה שאושר ע"י ב"כ המשיבים). לגבי חלקו השני של האירוע, התקבל דיווח מיידי של אחראי האבטחה לאחד השוטרים המתועד בדיסק וכן דיווח מביה"ח באשר לנפגעים בזירת האירוע. ציינה כי אף אחד לא ראה את היורים. אולם, המאבטחים חשדו כי מדובר במשיבים לאור האיומים שהשמיעו כלפיהם כמה שעות קודם לכן. כמו כן, המאבטחים מסרו את תיאור הרכב, הונדה כסופה. לאור האמור, הוקם מחסום משטרתי והשוטר רס"ר לוי מאיר זיהה רכב התואם לתיאור ונסע אחריו. כשהנוסעים הבחינו ברכב המשטרתי, האיצו. השוטר כרז להם לעצור ולצאת מהרכב ואז הבחין כי הנוסע הוציא חפץ שלא ברור טיבו. לאחר המעצר כינה את החפץ "שופר". ציינה כי בתחילת האירוע הראשון לאחד המשיבים היה שופר, אשר התבקש להכניסו לרכב, מה שלטענתה קושר אותם לחלקו השני של האירוע. ציינה כי עצירת המשיבים ויציאתם מהרכב נעשתה לאחר שהשוטר ירה באויר. הפנתה לדו"ח הפעולה של רס"ר עידאת פורסאן לפיו, בחיפוש ברכב לא נמצא אקדח אולם נמצאו סכינים, אחד מהן סכין קומנדו, וכלים נוספים שכונו בדו"ח "כלי תקיפה". ציינה כי קיימים דו"חות תפיסה לגבי השופר וכל הכלים שנתפסו ברכב. ציינה את תגובת משיב 1 בדו"ח המעצר: "אנחנו מדברים רק עם אלוהים". טענה כי כמה ימים לאחר האירוע, אזרח מצא נשק במסלול בריחת המשיבים והפנתה למפות מסלול נסיעתם. הפנתה לדו"ח הפעולה של רס"ר פרויליך ולחוו"ד לפיה נמצא כי בכוחו של הנשק להמית. ציינה כי הנשק נבדק ונמצאה על המחסנית, שהייתה בתוך הנשק, טביעת אצבע של משיב 1. הפנתה לחוו"ד מיום 24.4.14 לגבי מתכת שנמצאה במקום, לפיה לא ניתן לשלול או לאשר כי מדובר בקליע. הפנתה לבדיקת הפרופרינט שבוצעה לשני המשיבים, כשנראתה תגובה חיובית על ידיו של משיב 2. הפנתה גם לחוו"ד מעבדת סימנים וחומרים לפיה נמצאו 21 חלקיקים על ידיו של משיב 1 ושני חלקיקים נמצאו על שיערות ראשו. כמו כן נמצא חלקיק אחד של שרידי ירי על ידי משיב 2. הדגישה כי כמות של 23 חלקיקים היא כמות גדולה מאד. בתגובה טען ב"כ משיב 1 כי השוטר בצע ירי כשעצר את הרכב. לכך הגיבה ב"כ המבקשת כי השוטר בצע את הירי במרחק מהרכב. טענה כי המשיבים נחקרו הן בגין אירוע הירי והן בגין הקטטה. מההודעות עלו חוסר שיתוף פעולה, התחמקויות ושמירה על זכות השתיקה. הם לא סיפקו הסבר לבדיקת הפרופרינט ולא לגבי התנהלותם באותו לילה אולם, הם סיפרו כי מתחילת הערב היו יחד, כך שאין ביכולתם לעלות טענה כי אחד מהם ירה והשני לא נכח במקום. 5. ב"כ משיב 1 טען כי הוא "יכול לצאת מנקודת הנחה שראיות לכאורה בשלב הטכני של הדברים, קיימות..." . לגבי חלקו הראשון של האירוע, טען כי משיב 1 הגיע לאירוע, הוכה, ניסה להפריד ולא הוא התוקף. הפנה למסמך המסומן ק.ז של ברהנו חנוך, תמליל מכשיר ההקלטה בו צולמו האיומים. הפנה לתמליל ממנו עולה כי אנשים באותה זירה אמרו: "די נו עזבו אותו תנו לו לשבת פה". לגבי חלקו השני של האירוע, טען כי הרכב נתפס בכביש 57, מבלי שניתן לדעת מהיכן הגיע. טען כי ישנו איכון טלפוני של המשיב משעה 2:20 בחדרה ואין איכונים נוספים. טען שיש שרידי ירי מועטים שאינם מצביעים אף לא על יריה אחת, לא כל שכן מספר יריות. טען כי היה מגע בין המשיב לבין שוטר "מזוהם", אשר ירה. טען כי אירוע הירי תועד בזמן אמת, בשעה 3:18, ואילו קיים מזכר לפיו שוטרת הזמינה ניידת ומסרה כי לא נתנו לה להיכנס. טען כי באותו הזמן התרחש אירוע אלים בתוך המועדון וכי היה בלגן במקום. כמו כן ציין כי מכתב האישום עולה שהיו שני משתתפים נוספים. הפנה לכך כי ידיו נמצאו נקיות בבדיקת הפרופרינט. טען כי בצילום האירוע השני לא נראו המאבטחים סטס ואיגור אלא רק אדם עומד ויורה. אמר כי לא חסרות בעיות למקום עקב התנהלותו. טען כי כל הראיות הקיימות הן חוו"ד בדבר המצאות שרידי הירי, בעלת המשקל הראייתי הנמוך, וט.א על מחסנית שנמצאה על הנשק שנמצא מספר ימים לאחר האירוע, סמוך לזירה. לטענתו, אין התאמה בין הנשק והתרמילים לזירה ולא למשיבים. העלה תזה כי הנשק הושם באירוע ומוביל לאחרים. הסביר את שמירת המשיב על זכות השתיקה על רקע אי רצונו להפליל אחרים. טען כי המשיב, לוחם בהנדסה קרבית, נעדר עבר פלילי שהאירוע אינו מתאים לאורחות חייו. הפנה למ"ת 49963-05-11 מדינת ישראל נגד יוסי אוחיון, תיק שנסיבותיו חמורות יותר, ועתר לבחון קבלת תסקיר בעניינו של המשיב. 6. ב"כ משיב 2 טענה לחולשה בראיות. לגבי האירוע הראשון, אישרה כי קיימות ראיות לכאורה, למרות שרוח כתב האישום חריפה יותר ממה שהיה בפועל. אולם, לא חלקה על כך שהיה דין ודברים בין המשיב למאבטחים. לגבי האירוע השני, טענה כי לא קיימות ראיות לכאורה. ציינה כי מדובר על תיק המבוסס על ראיות נסיבתיות. טענה כי האירוע הראשון אינו מעיד על כך שהמשיבים הם אלו שירו בחלק השני של האירוע, מפני שקיימים עוד מספר תרחישים אפשריים. לגבי האירוע הראשון, הפנתה לסרטון האבטחה וטענה להתנהגות פוגעת ואלימה מצד המאבטחים, אותם תארה כגדולים ובריונים. טענה כי הודעות המאבטחים מעוותות ומוגזמות ומייחסות למשיבים אלימות בעוצמה רבה יותר ממה שהתרחשה בפועל. הפנתה לסרטון האבטחה ולדו"ח הצפייה של ברהנו חנוך. בהמשך משיב 2 נראה בורח מהמקום, לדבריה, כדי להימנע מעימות, והפנתה להודעות המאבטחים. ציינה כי רצה להיכנס למועדון ללא ת.ז בגלל שכולם מכירים אותו מעבודתו הקודמת כמאבטח במועדון. הפנתה לדו"ח הצפייה של נועם חלפון במצלמת "הגן הקסום", וטענה כי המשיב חצה את כביש 4 רק בגלל שפחד. מישהו אחר החזירו למקום. טענה כי אין ראייה לאמירה המיוחסת למשיב "אני עוד לא גמרתי אתכם". לדבריה, לא הייתה למשיב סיבה לאיים מפני שלא נכח בשלב בו הוכה משיב 1 ולא ידע כי לאחר מכן התפתח דין ודברים בינו לבין המאבטחים. הפנתה להודעה הראשונה של המאבטח אולג וטענה כי רק בסוף ההודעה מסר, לראשונה, כי גם משיב 2 צעק "אני עוד לא סיימתי...". כינתה את ההודעה מגמתית ומעוותת וטענה כי לא ניתן לקבוע על סמך ההודעה כי אכן איים. לעניין האירוע השני, טענה שלא ניתן להוכיח כי המשיב היה במקום, שלא ניתן להוכיח כי החזיק נשק, שלא ניתן להוכיח כי ירה בנשק ושניתן לדעת בוודאות כי לא עמד ליד אדם שירה בנשק. הדגישה שלא ניתן לדעת כי רכב ההונדה שנראה נוסע לכיוון כפר יונה היה במקום ובזירת האירוע או הגיע מכיוון הכניסה של המועדון. טענה כי לאור האמור, לא ניתן לקבוע קיומן של ראיות נסיבתיות חד משמעיות וכי קיימת חולשה ראייתית. טענה כי רכב ההונדה לא נקלט במצלמות מגיע וחוזר למקום ואין עד ראייה המעיד על כך. הפנתה לדו"ח השוטר מאיר לוי וטענה כי כאשר השוטר קיבל דיווח על ירי חסם את צומת בית ליד, וככל הנראה ניתנה לו הוראה לחפש רכב הונדה. לגבי שרידי המתכת שנמצאו על המשיב, טענה כי יתכן ומקורם במוט מתכת ומזוזה שהיו ברשותו. היא קישרה את החפצים הנ"ל לדמות "משה רבנו" אותה אימץ המשיב. לעניין זה טענה כי המשיב אמנם כשיר לעמוד לדין אך סובל מבעיה. כן טענה כי המשיב עובד בנגרייה, עם כלים ממתכת, וכי במועד האירוע עבד עד שעה 18:00. טענה כי המשיב בא במגע עם השוטר מאיר לוי שירה בנשק סמוך למעצרם, ויתכן כי החלקיק שנמצא על המשיב מקורו בו. הדגישה כי הנשק נמצא כיומיים וחצי לאחר האירוע וכי אין אף ראייה הקושרת נשק זה לאירוע הירי במועדון. בקשר לחלקו הראשון של האירוע, טענה כי לא היה חריג. הפנתה להודעת מאיר חלפון מיום 3.3.14 לפיה "... כל המאיימים אף פעם לא חוזרים". לאור החולשה בראיות, עתרה לשלוח את המשיב לתסקיר שירות מבחן. ציינה את היותו לוחם גולני בעברו. סקירת הראיות האירוע הראשון - התקיפה והאיומים 7. המחלוקת אך לגבי עוצמת הראיות ומי תקף, האם המשיבים או המאבטחים. אין חולק שהמשיבים נטלו חלק באירוע. א. חלקו הגדול של האירוע תועד במצלמות האבטחה של המועדון (1,2,3), ממונה 00:23 עד 00:35. רס"ר חנוך ברהנו, תיעד את שנראה במצלמות (מזכר מיום 9.3.14). ציין כי השניים הגיעו כאשר, משיב 2 אוחז שופר ארוך, עם שני בחורים נוספים, לאזור הכניסה. לאחר שהוחלפו מילים עם המאבטחים, משיב 2 עזב וחזר כעבור מס' דקות ללא השופר. אז מתחיל דין ודברים עם המאבטחים, במהלכו נצפה משיב 2 דוחף את העומדים בכניסה ומגיע עד למעקה. הוא היכה את אחד המאבטחים והתפתחה מהומה, במהלכה נצפה משיב 1 עומד במרכז עם ידיים לצדדים ומשיב 2 נהדף ע"י מאבטח ממתחם הכניסה. משיב 1 נהדף לצד שמאל, עד שמשתחרר, עוזב את הכניסה והמאבטחים בעקבותיו. השניים האחרים אינם פעילים. דוח הצפיה אכן משקף את שנצפה. משיב 2 ניגש קדימה עם שפת גוף מאיימת, כולו מזרה אימה ומכה אחד מהמאבטחים. בהמשך, מאחורי גבו של משיב 1, היכה מאבטח נוסף. משיב 1 נהדף בניסיון לרתקו, כשלא ברור מה קורה באותו השלב, נצפית אחיזה בלבד. בהמשך הניף ידיו לעבר המאבטחים ותועד ע"י מאיר שרון חלפון, האחראי על האבטחה במועדון. ב. באותו סרטון נצפה משיב 1 מאיים ומצביע לעבר המאבטחים. הדברים תועדו בדוח תמליל של רס"ר חנוך ברהנו (מזכר מיום 9.3.14). הוא נשמע אומר "... אתה ואתה אתם מקבלים כל אחד חמש כדורים יא בני זונות...". "אני היום דופק בך ארבעה כדורים יא בן זונה ...". "אני בא להפריד אתה בא אלי ככה היום אתה תקבל לא משנה מה תעשה גם אם תתנצל יא מושפל יא בן שרמוטה, זוז עזבו אותי מפה". "... היום אתה מקבל כדורים לא משנה מה תעשה ..." "אל תגע ...". בחור אחר נשמע אומר "די נו תעזבו אותו תנו לו לשבת פה ..." "הוא לא רב איתכם הוא בא להפריד נו מה אתם רוצים". בסרטון מצלמות האבטחה אכן לא נצפה משיב 1 תוקף את המאבטחים אלא מנסה למנוע ממשיב 2 לעשות כן ונעמד בינו לבין המאבטחים עד שמרותק על ידם לצד שמאל. בצילומי האחראי על האבטחה, נראים המאבטחים הולכים לעברו במטרה להרחיקו מהמקום. ג. על שארע באותו השלב, העידו המאבטחים, האחראי על האבטחה, הסלקטור בכניסה, הסדרן בחניון והשוטר שהגיע סמוך אחרי. רס"ב אבישי בוסי ציין בדוח הפעולה שהאירוע נפתח בשעה 00:42. הוא הגיע למקום בשעה 01:03. שמע דיווח ראשוני והורה לאחראי על האבטחה להגיע לתחנה עם ההקלטות שביצע. האחראי על האבטחה, מאיר שרון חלפון, דיווח על האיומים, כאשר המאיים הציג עצמו, לדבריו, כ"שי מלכה מחדרה", כך בהודעתו הראשונה, מיום 28.2.14. בהודעה השניה, מיום 3.3.14, דיווח שכאשר הסלקטור אמר לו שיש שני בחורים בעייתיים בחוץ, שמתחילים בדחיפות וקללות על המאבטחים, הוא יצא וצילם את האיומים. אז גם אמר שהמאיים הזדהה כ"שי כהנא" ואיים על המאבטחים סטס ואולג. אמר שמי מהמבלים במועדון הראה לו בפייסבוק שקוראים לו "דותן כהנא" מחדרה. הוסיף גם, שהוא הוצא ע"י המאבטחים עד המחסום, הרימו באוויר וזרק לעבר המאבטחים. הסלקטור/המארח במועדון, גיא ירושלמי, תיאר בהודעה מיום 9.3.14 את משיב 2 כ"משה רבנו". אמר שתקע בשופר (ניתן לראותו עושה כן בסרטון האבטחה). אמר שמשיב 1 ניסה להכניס את החבורה למועדון, אך בגלל שלא היו להם תעודות זהות, הם לא הוכנסו (יצויין גם שגילם מבוגר משל האחרים שהגיעו למועדון אותו לילה). אז משיב 2, עפ"י תאורו, נשען בצורה תוקפנית על הגדר, שלח את שתי ידיו קדימה, בשאלה, מה זאת אומרת לא נכנסים. הוא התרחק ונכנס למועדון, בעוד המאבטחים נכנסו ביניהם. המאבטח, אולג, מסר הודעה ביום 10.3.14. תיאר את האלימות של משיב 2 ושל משיב 1, שהיד שלו היתה "כמו ברזל". אמר שנראה לו שהם היו תחת השפעה של איזה חומר. הוא היה זה שעקב אחרי משיב 2 עת ברח לכניסה של "הגן הקסום". אמר שלאחר מכן, כשחזר, ראה את משיב 1 מרים גדר 2 מ' "כמו נוצה" ורצה לזרוק עליהם, ללא הצלחה. הוא ראה אותם גם בחניה, הבחין שמדובר בהונדה. הספרות הראשונות של המספר 79. לקראת סוף ההודעה ציין שגם משיב 2, בזמן שברח לכביש והוא הלך אחריו, איים "אני עוד לא סיימתי". קיים סרטון נוסף מהמצלמות של "הגן הקסום" בו נראה אכן משיב 2 יוצא מהכניסה ל"גן הקסום", חוצה את הכביש ואת גדר הבטיחות לעברו השני. המאבטח נראה הולך בעקבותיו ומגיע לכניסה. בהמשך, בחלוף מספר דקות, נראה משיב 2 חוזר יחד עם אחר. דו"ח צפיה בעניין של נועם חלפון. בשעה 00:48 נראית הונדה אקורד בצבע כהה, יוצאת מכיוון החניה ופונה ימינה בכביש 4, לצפון. (סייע לה בזיהוי הרכב שוטר בשם אייל, מזכר מיום 13.3.14). בהודעה התייחס אולג לכך שבזמן המהומה, אחד מהאנשים שבא לראות מה קרה, אמר שמשיב 2, לפני 6 שנים, עבד כמאבטח במועדונים. הוא זכר שראה אותו לפעמים במסיבות טראנס. סטס תיאר בהודעתו מיום 5.3.14, כיצד משיב 2 התקרב בצורה מאיימת לסלקטור גיא. תיאר את האלימות מצד משיב 2 ואת משיב 1 חוסם את הדרך ולא מאפשר להם להגיע אליו. בהמשך, תיאר את האיומים, עליו ועל איגור. הם הרחיקו אותו לכניסה, שם הרים גדר. גם הוא התייחס לחוסנו הפיזי. בסוף האירוע ראה כיצד נכנסו לטויוטה, בצבע כסף או דומה לכסף, שתי ספרות ראשונות 79. ביום 9.3.14 הסביר לרס"ר חנוך ברהנו, שיותר נראה לו שמדובר בהונדה (מזכר מיום 10.3.14). איגור, בהודעה מיום 5.3.14, מסר תיאור דומה. כל שהם עשו, נסיונם להרחיק את השניים. תיאר את האיומים והרמת הגדר ע"י משיב 1. הוסיף שמשיב 1 צעק שהוא מחדרה "עבריינים מחדרה". משה ריחני, הסדרן בחנייה, מסר בהודעה מיום 10.3.14, על האיומים של משיב 1 ועל כך שמשיב 2 עזב את המקום איתו. אהרון דבאי, השומר השני בחניון, לא מסר הודעה אך אמר לרס"ר אסי שלומי, ששמע אדם שאומר "אני בן זונה אם אני לא חוזר לפה עם 9 מ"מ" (מזכר מיום 13.3.14). האירוע השני - אירוע הירי 8. לגבי אירוע הירי, נטען כי המשיבים לא נטלו בו חלק. אף אחד מהעדים לא ראה את היורה/יורים וכן לא את הרכב עמו הגיעו ועזבו. א. האחראי על האבטחה, מאיר שרון חלפון, מסר בהודעתו, מיום 28.2.14, שבסביבות השעה 03:18 עמד עם אנשים בעמדת ההמבורגר. לפתע שמע 5 יריות שהגיעו מהגבעה המערבית. הוא לא ראה מי ירה, לא ראה רכב מילוט. הוא ראה שני נערים שנפצעו ופונו לתוך המועדון. הוא ישר חשד ב"שי מלכה", קרי משיב 1, התקשר לרס"ב בוסי ודיווח לו. בהודעה השניה, מיום 3.3.14, בה מסר כזכור את השם כהנא, הבהיר שהתקשר לרס"ב בוסי בשעה 03:24. באותה הודעה גם אמר "... עשיתי אחד ועוד אחד כי כל המאיימים אף פעם לא חוזרים הוא חזר". הוא היה נכון לזהות את השניים, אך לא פנים מול פנים "אני לא צריך אויבים בחיים". כשרואים את משיב 2 בסרטון האבטחה, ניתן להבין מדוע. ב. אולג שמע במכשיר הקשר שיש ירי בחוץ. הוא לא ראה דבר. כעבור כ - 2 דקות, כשהגיעו השוטרים, הם מסרו להם את המספרים הראשונים של רכב המשיבים, כי שיערו שמדובר בבחור עם הקרחת ובבחור עם הראסטות. ג. סטס גם היה ליד שני הבחורים שנורו, אך לא ידע לומר מאיזה כיוון בוצע הירי. אחרי היריה הראשונה היה ירי נוסף, בחור שעמד לידו אמר "אוי" ואח"כ הבחור השני אמר ויריה נוספת פגעה בברזל המסגרת של הכניסה למקום. ד. אירוע הירי צולם במצלמות האבטחה של המועדון, במונה 03:23:35. דוח צפיה רס"ר חנוך ברהנו (מזכר מיום 9.3.14 בסוף). זירת הירי, עפ"י דוח פעולה של סמ"ר שי מוזס, לא אותרה על הגבעה, למרות שהיה מקום בו העשבים נראו מעוכים, והיתה קרחת של אדמה. תרמילים לא נמצאו. עם זאת, מנקודה זו "... נראה בבירור שביל אשר מוביל לחלק התחתון של הגבעה מהצד השני, דבר המעיד כי מישהו עבר במקום". ה. אין חולק לגבי פגיעת המתלוננים והחבלות שנחבלו. תיעוד קיים בתיק החקירה. גם הם דווחו על פיצוצים, בומים, יריות. תפיסת המשיבים 9. סוג הרכב, צבעו ושתי הספרות הראשונות נמסרו מייד לאחר אירוע הירי, מאחר והמאבטחים היו משוכנעים שמדובר באותם מעורבים שנטלו חלק באירוע הראשון. א. דו"ח הפעולה של רס"ר מאיר לוי, נפתח באירוע משעה 03:16, עובר לאירוע הירי, בתלונה של שוטרת שדווחה שלא רוצים להכניס אותה למועדון, מאחר ובתעודת השוטר לא רשום תאריך. בפועל אין כל התייחסות לאירוע זניח זה, ובצדק. הוא דיווח כי במהלך נסיעה על כביש 54, ממערב למזרח, בין שני הצמתים של כפר יונה, התקבל דיווח על הירי במועדון. הוא מייד הסתובב לכיוון צומת בית ליד וביצע חסימה לרכבים שהגיעו מכיוון דרום. הוא עצר מספר רכבים וכשניגש לחסום את הנתיב הימני לכיוון מזרח, הבחין בהונדה בצבע כסף, נוסע לכוון מזרח. מאחר ודווח להם על הונדה שברח מזירת האירוע, הוא רץ לעבר הניידת והחל לנסוע במהירות אחר ההונדה, למזרח. הרכב החשוד האיץ ונוצר מרווח ביניהם. הוא שמר על קשר עין עם אורות ההונדה, עד לצומת כפר יונה מזרח, שם האט את מהירות נסיעתו. כשהתקרבו לצומת בורגתא, ההונדה סטתה שמאלה לכניסה לבורגתא. אז כרז להם לכבות את הרכב ולהוציא ידיים מחוץ לחלון. הנוסע הוציא משהו ארוך. מכיוון שמדובר באירוע ירי, הוא חשש שמדובר בנשק שלף את אקדחו ודרך. הוא כרז לשניים לצאת, אך הם לא נשמעו להוראותיו. כשהנוסע החל לצאת עם החפץ, כרז לו לא לצאת ולזרוק את החפץ. מאחר והמשיך לצאת, ביצע ירי באוויר והורה לשניהם לשכב על הרצפה. הוא התקרב לרכב כדי לוודא שלא נשאר אדם נוסף. לאחר מספר דקות הגיעו עוד שוטרים וסייעו לו. הנוסע היה משיב 1, והנהג משיב 2. הרכב רשום על שם אמו של משיב 2, כפי הודעתה. ביום 11.3.14, סימן על גבי מפה את מסלול נסיעת השניים למזרח, מצומת בית ליד, שם זוהה הרכב. הסימון לא מתחיל לפני הצומת ולא מלמד על הכיוון ממנו הגיע. בזכ"ד מיום 16.3.14, כהשלמה לדוח הפעולה, ציין שאת ההונדה זיהה כדקה מביצוע החסימה בצומת. הוא הספיק לחסום את הנתיב לכוון צפון ולכוון מערב, וכשניגש לחסום את הנתיב לכוון מזרח, הבחין בהונדה. החפץ שאיתו רצה הנוסע לצאת מהרכב זוהה על ידו אחר כך כשופר ארוך. מהדו"ח ומההשלמה עולה לכאורה שההונדה ובה שני המשיבים, הגיע מדרום ופנה ימינה למזרח, שהרי את הנתיבים האלו, מכיוון דרום, כיוון בריחת הרכב, חסם, והם אלו שהיו רלוונטיים מבחינתו. ב. רס"ל נטלי כהן, תיעדה בדו"ח הפעולה מאותו יום את שארע לאחר מעצר המשיבים ע"י רס"ר מאיר לוי. כשהיא הגיעה היא הבחינה בשני החשודים שוכבים על הרצפה והם ליוו אחד מהם לתחנת שדות. רס"מ פורסאן עיאדאת, דיווח גם שכאשר הם הגיעו, 2 החשודים היו מחוץ לרכב. הם הובלו בהפרדה לתחנת שדות. הוא גם ציין את הסכין שנתפסה ברכב "ועוד כמה כלי תקיפה". ברכב לא נמצא הנשק. ג. שוטר מתמיד, חדיג'ה ראוד, סייע לרס"ר לוי, בחיפוש ברכב. נתפסו פטיש ברזל, אלה שחורה עם חוט אחיזה באורך חצי מטר, מוט ברזל באורך מטר וחצי עם ראש חד, סכין קומנדו וסכין פירות. כלים אלו נתפסו בתא הנהג. בתא המטען נתפס מוט ברזל מלופף במגבת (מזכר מיום 28.2.14). בתיק החקירה צילום של שני הסכינים. תפיסת הנשק 10. מאחר ולא נמצא נשק, נערכו סריקות בכיוון נסיעת רכב המשיבים, ללא הצלחה. נשק נתפס רק ביום 2.3.14. א. רס"ל יאיר פרויליך ציין בדו"ח הפעולה, מאותו יום, כי חבר למודיע, אהרון שלמה, שדיווח כי נתקע עם רכבו בכביש בית ליד לכיוון כפר יונה, כ - 300 מ' לפני הרמזור, שם ראה נשק בשקית, בצד הכביש. הוא הבחין באקדח "יריחו" דרוך, והפטיש לאחור. הוא פרק אותו בצורה מסודרת, תוך שמירה על ט"א. באקדח היתה מחסנית. כשהוצאה הבחין ב - 2 כדורים בתוך המחסנית ובכדור נוסף באקדח. בזכ"ד נוסף, מיום 12.3.14, ציין שהאקדח נמצא לפני הכניסה הראשונה של כפר יונה, ממערב למזרח, בצמוד לכניסה למוסך, בצד ימין הכביש "מאחורי גדר ההפרדה שבשולי הכביש על השטח הפתוח, ממש צמוד לגדר ההפרדה מהצד של השטח ולא הצד של הכביש". ב. בתיק החקירה מפה שנערכה ע"י הראל פולינסקי, בה צויין היכן נמצא האקדח, בכביש 57, לפני מקום עצירת רכב המשיבים, אחרי צומת בית ליד. ג. המודיע, שלמה אהרון, מסר בהודעתו, מיום 6.3.14, כי הבחין בשקית, עת הסתובב באזור שפת הכביש, לאחר שעצר במפרץ חניה, כ - 300 מ' מהרמזור הראשון של כפר יונה, מאחר ורכבו נתקע. ד. בתיק חוו"ד של רפ"ק רפי סיסו, מיום 9.3.14, בה צויין כי "כלי הנשק פועל ובכוחו להמית אדם". מדובר באקדח בקליבר 9 מ"מ. ה. שני קליעים, עפ"י דוח תפיסת מוצגים, נתפסו בזירה, ברחבת הבטון בכניסה למועדון וסומנו מוצג 1 ומוצג 2. בתיק החקירה לוח תצלומים שערך רס"ר נדב המר, המתעד בתצלומים 1 - 4 את מקום הימצאם. בהתאם לחוו"ד מומחה, רפ"ק רפי סיסו, מיום 5.3.14, "על פיסת המתכת שסומנה פ1, לא נמצאו סימנים על מנת לקבוע שהינה חלק קליע". בחו"ד מומחה (חומר נוסף) שלו, מיום 22.4.14, צויין "פיסת המתכת שסומנה פ2 יתכן והינה חלק מגרעין קליע בקוטר 9 מ"מ, ללא סימנים לצורך ביצוע בדיקות השוואה". קשירת המשיבים לנשק 11. הנשק, כאמור, לא נתפס ברכב, אלא רק ביום 2.3.14, במסלול נסיעתם, מצומת בית ליד לצומת בורגתא, מקום מעצרם. ועדיין, קיימות מספר ראיות פורנזיות, הקושרות את המשיבים, לכאורה, באופן נסיבתי, המחייב מענה. א. אין חולק כי נמצאה טביעת אצבע של משיב 1 על המחסנית שנתפסה בתוך האקדח. השוואה ראשונית - נחמן בן דוד. הגילוי - אושר ע"י מיכל בית יוסף. טביעות האצבע שפותחו, עפ"י דו"ח תיעוד פיתוח טביעות אצבע, היה מהדופן החיצוני של המחסנית. ב. רס"ר נדב המר, ביצע על שני המשיבים, ביום האירוע, 28.2.14, בדיקת שרידי ירי ובדיקת פרופרינט. בהתאם למזכר שערך, לגבי משיב 1, בבדיקת הפרופרינט - "לא היתה תגובה". לוח התצלומים, תצלום 6 - 8. לגבי משיב 2 - "היתה תגובה". תצלומים 9 - 12. ג. חוו"ד מומחה, של אלעד יזרעאלי, מיום 9.4.14, מתייחסת לשרידי הירי. במדגם מידיו של משיב 1 "מצאנו עשרים ואחד חלקיקים אותם ניתן לזהות כשרידי ירי ובמדגם משערו של חשוד זה ... מצאנו שני חלקיקים כאלה". במדגם מידיו של משיב 2 "מצאנו חלקיק אחד אותו ניתן לזהות כשריד ירי". קיימת התייחסות להרכב היסודות הכימיים של החלקיקים ונקבע כממצא "לא מוכרים לנו חלקיקים בעלי יסודות כאלה אשר אינם ממקור של פיצוץ פיקה". הימצאותם מצביעה על האפשרויות הבאות: "א. החשודים ירו בנשק חם ובתחמושת מהקבוצה הנ"ל. ב. החשודים היו בסמוך לאדם אחר, או לאנשים אחרים, בעת שאלה ירו בנשק חם ובתחמושת מהקבוצה הנ"ל. ג. החשודים באו במגע עם אדם או עם חפץ, כדוגמת כלי נשק, שהיו מזוהמים בשרידי ירי של תחמושת מהקבוצה הנ"ל, כל זאת, בזמן שקדם לאיסוף המדגמים מהם". עוד נרשם כי יש לייחס להימצאות שרידי ירי בודדים "ערך ראייתי מוגבל". צויין כי עקב אופיין של הבדיקות, לממצא שלילי קיימות שתי סיבות אפשריות: "א. ע"ג האזורים מהם נאסף המדגם לא היו כלל שרידי ירי. ב. ע"ג האזורים האלה היו שרידי ירי, אך הם לא נמצאו בבדיקה מסיבה כלשהי. לפיכך אין באפשרותי לקבוע האם היו מצויים ע"ג שערו ... שרידי ירי, או לא" והכל בהתייחס למשיב 2. בהערות פורט כי עקב עומס בדיקות הוחלט לא לבדוק את בגדי משיב 1 ואת המדגמים שנאספו מהמכונית. בגדי משיב 2 נשארו במעבדה להמשך בדיקה. לא ברור האם הגיעו תוצאות. לחווה"ד צורף דף מידע לגבי הבדיקות המלמד מה הם שרידי ירי, האופן בו נאסף המדגם, כאשר מדובר בחלקיקים זעירים מאוד, שלא ניתן לראותם בעין בלתי-מזויינת, והשפעת חלוף הזמן על נפילתם. צויין כי שרידי ירי "... שהם חלקיקים כבדים יחסית לגודלם, נוטים להישאר על היורה, או על אדם אחר המזוהם בהם, רק לפרק זמן קצר יחסית. על פי הניסיון המצטבר, הסיכוי המעשי למצוא שרידי ירי במדגם שנאסף מידיו של היורה למעלה משש שעות לאחר הירי הוא קטן. רחיצת הידיים או פעילות נמרצת בהן יזרזו מאוד את סילוק החלקיקים בהם". גרסאות המשיבים 12. ככלל ניתן לומר שלא שיתפו פעולה בהליכי החקירה. לגוף העניין, למעט התייחסות של משיב 1 באשר ל"כלי התקיפה" שנתפסו ברכב, לא היתה התייחסות. א. בדו"ח המעצר של משיב 1, רשם רס"ר מאיר לוי, בשעה 03:50, בכביש 57 צומת בורגתא למזרח, בתגובתו לחשד בירי "אנחנו מדברים רק עם אלוהים". בדו"ח מעצר ממוחשב של משיב 2, מהשעה 07:22, רשם רס"ר לוי את תגובתו "רק השם ינצח". באופן דומה הגיב גם בהודעותיו. ב. משיב 1, בהודעה הראשונה, מיום 28.2.14, אמר שטייל ברחבי הארץ עם משיב 2. הם היו בכביש 2 וכביש 4. בלילה לא זכר היכן היו. כשנשאל האם נכח במועדון ה"לולה"/ ה"בלאק" ליד "הגן הקסום", השיב "כל מה שנוגע להזייה שבגללה אני נמצא כאן נשארת כרגע בשתיקה... אבקש להתייעץ עם עו"ד ...". סיפר שהוא ומשיב 2 היו כל היום יחד. הוא הכחיש שירה יחד עם משיב 2 לעבר אנשים במועדון, אך אישר שמכיר את המועדון. אמר שהם שתו אלכוהול במהלך היום "לא משהו שפוגע בנהיגה...". כשהוצגו בפניו הכלים שנתפסו ברכב, אמר: "המוט ברזל העגול הכסוף זה סטנד של שמשיה של אבא של דולב, הפטיש זה פטיש בשביל לתקוע את הסטנד ... המוט ברונזה ... הוא מטה כמו של משה רבנו שבתוכו יש מזוזה בחלק העליון, האלה השחורה זה שופר קרן של ראם והסכין מטבח זה סכין מטבח, ריככתי את האשמות נגדי באינטליגנציה המעטה שנשארה לי". לגבי סכין הקומנדו, אמר שזה סכין של טיולים שהיה באוטו, שהוא לא יודע של מי. בהודעות הנוספות לא נתן מענה. כשהוצגו בפניו הסרטים הרלוונטיים מזירת האירוע, שמר על זכות השתיקה. ג. משיב 2 בשום שלב לא שיתף פעולה ולא ענה לעניין. ביקש תפילין. אמר שנעצר ברחבי ישראל. ששתה אלכוהול במידה ובמשורה. ששמע על המועדון בו מדובר אך לא היה בו באותו לילה. כן לא הסתובב עם משיב 1, אך אישר שנעצר איתו בהונדה. בהמשך הודעותיו שתק, לרבות כאשר הוצגו בפניו הסרטים הרלוונטיים. דיון והכרעה 13. ב"כ משיב 1 טענה לחולשה ראייתית, בתיק המבוסס על ראיות נסיבתיות. ב"כ משיב 2 אמר "אני יכול לצאת מנקודת הנחה שראיות לכאורה בשלב הטכני של הדברים קיימות והייתי רוצה לעבור לבדיקת חלופה ...". בפועל, על סמך המכלול, ניתן לקבוע קיומה של תשתית ראייתית לכאורית שיש בה פוטנציאל להרשעה. א. אשר לאירוע הראשון, גם בהעדר התייחסות מצד המשיבים, אין חולק שנטלו בו חלק. הם נצפים בסרטוני האבטחה של המועדון, משיב 1 נצפה ונשמע בסרטון שצילם האחראי על האבטחה מאיים, ומשיב 2 נצפה בסרטון של מצלמות "הגן הקסום" עוזב וחוזר. הם מגיעים למקום ב"ראש טוב", מרבים לצחוק, בעיקר משיב 1 עת משיב 2 רץ להחזיר את השופר, לאחר שקודם לכן עשה בו שימוש. מרגע שהבינו שאין בדעת הסלקטור להכניסם, בהעדר ת"ז, החלה מהומה. משיב 2 יצא קדימה כשתנועות הגוף שלו, גם ללא מלל, מאיימות. הוא אשר החל בתקיפה, בעקבותיה נעמד משיב 1 בינו לבין המאבטחים. זה לא מנע ממנו להמשיך ולתקוף מאחורי גבו. בשלב הזה יצא לעברו אחד מהמאבטחים ואחרים ריתקו את משיב 1. משיב 2 פנה לעבר הכניסה ל"גן הקסום" וחצה את כביש 4, כשהמאבטח הולך בעקבותיו עד לכניסה. משיב 1 החל לאיים והוקלט. בהמשך, הרים בכוח פיזי רב, גדר בטיחות, אך לבסוף לא השליכה על המאבטחים. ב. האיומים האלה הם הבסיס לחשד שהגם שהמאיימים בדרך כלל לא חוזרים, הם דווקא כן חזרו, על מנת לממש את האיום. מדברי המאבטח שהלך אחרי משיב 2, עולה, לכאורה, שאמר "אני עוד לא סיימתי". אין פלא שאחרים לא שמעו, כי רק הוא הלך בעקבותיו עד לכניסה למועדון. לעומתו, האיומים של משיב 1 ברורים לחלוטין, בדעתו לירות בשני המאבטחים עליהם הצביע. מדברי מי מהנוכחים באותו אירוע ניתן לדלות פרטים נוספים: משיב 1 הציג את עצמם כ"עבריינים מחדרה", שניהם אכן מחדרה. נשמע מי שאמר שהוא בן זונה אם לא חוזר עם אקדח 9 מ"מ. קליבר האקדח שנתפס בנתיב נסיעתם, לאחר אירוע הירי, אכן 9 מ"מ. כך, מעבר לאיום המפורש. ג. בסרטון מצלמות "הגן הקסום" בשעה 00:48, נראתה הונדה אקורד בצבע כהה, יוצאת ופונה ימינה בכביש 4, לצפון. בשעה 01:10:13 אוכן הטלפון של משיב 1 בפארק תעשיות עמק חפר, לכאורה לצפון. בשעה 01:33:50 ועד 02:20:54 אוכן, ב - 4 הזדמנויות, באנטנה של הוועד למען החייל בגבעת אולגה, אזור חדרה, סמוך למקום מגוריו. אירוע הירי, עפ"י מצלמות האבטחה של המועדון, בשעה 03:23:35, מה שבהחלט מתיישב, לכאורה, עם הגעה מחדרה והתמקמות באזור המועדון. אכן, איש לא ראה את היורים ולא את רכב המילוט ואין גם טענה שנקלט בשלב זה במצלמות "הגן הקסום". יש עדויות שנשמע קול ירי מאזור הגבעה המערבית, לשם גם הפנה אחד מהנפגעים את מבטו בטרם נפגע, ונמצאו שני חלקים שזוהו ע"י התופס כקליעים, אך עפ"י חווה"ד רק לגבי אחד מהם יתכן והינו חלק מגרעין קליע בקוטר 9 מ"מ. אך, אין חולק שהיו נפגעים כתוצאה מאותו אירוע, נפגעים מרחוק, ללא מגע ישיר עם התוקף, מה שמלמד בהכרח על ירי. כן זוהה אזור בו היתה מעיכה בעשב ושביל שהוביל לחלקה השני של הגבעה, אך לא נמצאו תרמילים. החסימה בצומת בית ליד בוצעה סמוך אחרי 03:37, כשברכב הונדה אקורד, שמספרה מתחיל בספרות 79, נעצרו המשיבים, אשר היו מעורבים באירוע הראשון ואיימו, בפרט משיב 1, שבדעתו לחזור ולירות בשניים מהמאבטחים. אחד מהשניים היה בחוץ בזמן הירי. ד. הנשק, אקדח 9 מ"מ, אמנם לא נמצא מיד, אך נמצא 3 ימים אחרי במסלול נסיעתם, בכביש 4 לצפון, לאחר שפנו מזרחה. לאור המיקום בו נתפס, מעבר לגדר ההפרדה לכיוון השטח הפתוח, ניתן להבין מדוע לא אותר קודם. על ידיו של משיב 2 היתה תגובה חיובית לפרופינט ועל ידיו ושערו של משיב 1 נמצאו 23 חלקיקים אותם ניתן לזהות כשרידי ירי. על משיב 2 נמצא חלקיק אחד בלבד. לא ברור מתי ניטלו הדגימות, כאשר ידוע שרס"ר לוי, שעצר אותם, נאלץ לירות באוויר, הורה להם לצאת מהרכב ולשכב על הקרקע וכך עשו. פעולות נמרצות המשפיעות על סילוק אותם חלקיקים. אין ראיות למגע קרוב שלו איתם, כאשר אחרים הגיעו בשלב בו היו על הקרקע ועצרו אותם, בהפרדה. אך הוא מילא את דו"ח המעצר וגם עשה חיפוש ברכב, כך שיכל לזהם את הרכב, לרבות את החשודים. ה. ועדיין, הצטברות כל אותן ראיות מחייבת אותם למתן הסבר, היכן היו ומה עשו כל אותה עת, למן האירוע הראשון ועד מעצרם. השניים בחרו במשותף להפקיד עצמם בידי שמיים ובהמשך לשמור על זכות השתיקה, גם לאחר שהראיות המפלילות הוצגו בפניהם. מה שכן, משיב 1 הצהיר שכל היום היו יחד. מכאן שניתן לייחס להם את הביצוע בצוותא חדא. בשתיקתם מחזקים הם את הראיות הקיימות נגדם. 14. נטען לגיל צעיר, לעבר נקי, להיות משיב 1 לוחם בהנדסה קרבית ומשיב 2 לוחם בגולני, שהשתתף באירועים קשים, שהינו אדם עדין נפש, ונתבקש תסקיר. על פניו, עדינות נפש, אינה מתיישבת עם התנהגותו והאלימות הלכאורית בה נקט באירוע הראשון. בריחתו מעבר לכביש 4 נעשית כאשר נותר בודד עם מאבטח שהולך בעקבותיו. המסוכנות נלמדת מהתנהלותם האלימה באירוע הראשון, אך בעיקר מהעובדה שחזרו, לכאורה, לממש את האיומים, לאחר שנסעו לחדרה, קרוב לוודאי כדי להביא את האקדח, ולא הצטננו עד אשר לא ירו, לכאורה, בפועל. שימוש בנשק ללא הבחנה, עקב סכסוך שטותי, לעבר רחבת מועדון בה נמצאים אותה עת מספר צעירים שיצאו מהמועדון, במטרה לנקום במאבטחים שלא אפשרו את כניסתם מלכתחילה וגרמו להרחקתם, מלמדת על מסוכנות רבה. מסוכנות אותה לא הפריכו בשומרם על זכות השתיקה. 15. בנסיבות אלה, על פניו לא ניתן ליתן בהם אמון ולא יהיה בחלופה כדי להפיג את המסוכנות הנשקפת ממעשיהם, מה שמייתר את הצורך בעריכת תסקיר. ראה בעניין זה דברים שנאמרו בבש"פ 3577/14 פלוני נ' מדינת ישראל. "... בכל מקרה יש לבחון באופן פרטני את אפשרות שחרורו של נאשם לחלופת מעצר, כמצוות המחוקק, אף בעבירות חמורות. אלא שמקום בו בית המשפט מעריך את המסוכנות ברמה גבוהה עד אשר צופה הוא כי לא תהיה כל אפשרות להגשים את תכלית המעצר בדרך של שחרור לחלופת מעצר, רשאי בית המשפט שלא להורות על עריכת תסקיר מעצר". אשר על כן, מורה על מעצר המשיבים עד תום ההליכים בת"פ 30928-03-14. בקשת מעצרמצלמת אבטחהאבטחהמעצרמעצר עד תום ההליכים