נישואים מחדש של אלמן/ה לאחר תאונת דרכים - השפעה על פיצויים

כיצד משפיעים נישואים מחדש של אלמן/ה לאחר מוות בן זוג בתאונת דרכים על חישוב גובה הפיצויים למשפחה ? נישואים של אלמן/ה לאחר תאונת דרכים - תביעת תלויים: בחישוב הפיצוי בתביעת התלויים מביאים בחשבון לדוגמא, גם את נישואיו לאחר של בן הזוג שנותר בחיים. דהיינו, מקום בו חל שינוי במצבו של בן הזוג שנותר בחיים - יש להביא בחשבון שינוי זה. מקום בו רמת התמיכה שאבדה בגין מות המנוח "פוצתה" עם נישואיו של בן הזוג שנותר בחיים לאחר - חדל הפיצוי בגין התלות. מקום בו בן הזוג לו נשא/ה האלמן/ה (בן הזוג שנותר בחיים) תומך בו תמיכה גבוהה יותר מזו שתמך בו המנוח - אין מקזזים את "ההתעשרות" מהפיצוי המחושב עד למועד הנישואין מחדש, אך חדלים לפצותו מאותו מועד ואילך. לעומת זאת, מקום בו תמיכתו של בן הזוג ה"חדש" נמוכה יותר - מפצים את האלמן/ה ("בן הזוג שנותר בחיים") בגין ההפרש. ר' ע"א 7244/97 חכמי פנינה ואח' נ. רותם חברה לביטוח בע"מ. בהלכת צרור הביע המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין את הדעה כי יש מקום לביטול תביעת התלויים ולהותיר על כנה את תביעת העזבון בלבד, אך הותיר מלאכה זו למחוקק. יש להניח כי אין כוונה לצמצם את זכות התביעה של העזבון. מקריאת הלכת צרור עולה כי ביהמ"ש המחוזי חישב את הפיצוי המגיע לאלמנה ולקטינים תוך שהביא בחשבון את הכנסותיו של בן זוגה של האלמנה עמו החלה להתגורר לאחר קרות התאונה בגינה נהרג בעלה המנוח. בית המשפט המחוזי הביא בחשבון את השתכרותו של בן זוגה לחיים של האלמנה על אף שלא נישאו וזאת מששוכנע כי קיימו משק בית משותף. החיים עם בן הזוג החדש השפיעו על חישוב תביעת התלות של האלמנה בלבד תוך שביהמ"ש המחוזי קובע במפורש כי זכאותה של בתו של הנפטר לפיצוי בגין הפסד תמיכתו אינה מושפעת מנישואי האם כפי שנקבע בע"א 209/65 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ. גולדה רייף ואח'. נישואים של האלמן/ה לאחר תאונת דרכים - תביעת עזבון: בכל הנוגע לחישוב הפיצוי בגין השנים האבודות, ביהמ"ש המחוזי, ככל הנראה, לא הביא בחשבון את השינוי שחל עם כניסתו של בן הזוג החדש למעגל ההכנסה וההוצאה המשפחתית והתעלם ממנו. בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי תוך מתן הנחיות כיצד יש לחשב את הפיצוי מקום בו קיימת התאמה בין היורשים לתלויים. מקריאת פסק דינו של בית המשפט העליון עולה באופן ברור כי בית המשפט לא חלק על עמדת בית המשפט המחוזי בעניין זה ונראה כי גם הצדדים עצמם לא חלקו על כך. פסה"ד בפרשת צרור הינו פסה"ד היחידי (שעלה בידי לאתרו) בו נדונה בביהמ"ש העליון תביעה בגין שנים אבודות מקום בו חל שינוי במעמדו האישי של בן הזוג שנותר בחיים (משה). משכך, לדעתי, בתביעה בעילה בגין שנים אבודות (להבדיל מתביעת תלויים), אין רלבנטיות לשאלה מה אירע לאחר מותו של הנפגע בגין האירוע. יש לבחון אך ורק את השאלה מה היה קורה אלמלא האירוע. עם נישואי בן הזוג שנותר בחיים לאחר (בהנחה שהצרכים המסופקים לו ע"י בן זוגו ה"חדש" זהים לאלו שסופקו לו ע"י בן זוגו המנוח) - חדל להשתלם הפיצוי בגין אובדן תמיכה לבן הזוג שנותר בחיים וזאת במקרה של תביעת תלויים בלבד. כך גם חדל הפיצוי בגין אובדן שירותי בן זוג, המשולם בגין תביעת תלויים והמתווסף לפיצוי בגין השנים האבודות. נישואים אלו מובאים בחשבון ככל שיש בהם כדי להשיב את המצב לקדמותו תוך שהתלוי זכאי להפרשי התמיכה אם ישנם. בכך נשמר עקרון השבת המצב לקדמותו. ההשפעה על נישואי האלמן/ה על הפיצויים ליתומים: כאמור, אין בנישואין אלו כדי להשפיע על שיעור אובדן התמיכה (בגין אובדן ההשתכרות) שנגרם לילדי המנוח. ר' ע"א 7244/97 חמי נ' רותם. לעומת זאת, נישואי בן הזוג שנותר בחיים לאחר - יכול ויש בהם כדי להפחית מהפיצוי שנפסק לילדים בגין אובדן שירותי הורה (ר' דוד קציר פיצויים בשל נזק גוף מהדורה רביעית כרך ב', ס' 254 עמ' 1182-3) ובמקרה של אימוץ ע"י בן הזוג לו נישא האלמן/ה - יש בו כדי להביא להפסקת הפיצוי. בסיטואציה השניה - בן הזוג המאמץ אף אינו זכאי לפיצוי כמטיב שכן חלה עליו חובה שבדין לספק לקטין שירותי הורה. (הפסיקה לא התייחסה לשאלת אובדן ההשתכרות). אלמנות / אלמניםפיצוייםנישואין / חתונהתאונת דרכים