מוות בתאונת דרכים - צמצום היקף משרה של אלמן/ה עקב הצורך לטפל בילדים - חישוב פיצויים: בע"א 64/89 חיים גבאי ואח' נ' דרניה לוזון ואח' (1994) נזקק ביהמ"ש העליון לסוגיה של צמצום משרתה של בת הזוג שנותרה בחיים לאחר מות בעלה בתאונת דרכים עקב הצורך לטפל בילדיה עקב מותו של בן זוגה בו נקבע כדלקמן: (א) עילה לפיצוי על הפסד השתכרות עשויה להיות רק למי שנפגע בתאונה כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וסבל הפסד השתכרות עקב כך. (ב) האלמנה אינה בחזקת נפגעת הזכאית לתבוע פיצוי ישיר על הפסד ההשתכרות שנגרם לה כתוצאה מהתאונה. בטענה כי צמצמה היקף משרתה, בין היתר, עקב מצבה הנפשי בעקבות מות המנוח, היא לא התיימרה להראות שנתקיימו בה התנאים החיוניים להעמדת עילה אישית לקבלת פיצויים בשל נזק נפשי אשר נגרם למי שכלל לא נכח במקום התרחשות התאונה. (ג) בית המשפט רשאי לפצות את התלויים במנוח, במסגרת עילת התלות, על אובדן השירותים, שנהוג לספקם ושקיימת ציפייה לקבלתם במסגרת המשפחה, אם האובדן ניתן להערכה כספית. קנה המידה להערכת הנזק הוא ברגיל מחיר השירות בשוק העבודה ולא ההפסד שנגרם בפועל, למשל עקב עזיבת עבודה כדי לספק אותו שירות, אולם המודד הראוי להערכת הנזק תלוי בנסיבות המקרה. אם הסבירות חייבת להעדיף את האפשרות שבן הזוג התלוי יפסיק עבודתו ויעניק את השירותים לאפשרות שיישכרו שירותים בשכר, יכול ההפסד שנגרם כתוצאה מהפסקת העבודה לשמש מודד ראוי. (ד) התלויים אינם זכאים לתרופה על נזק שאיננו "הפסד ממון" כמו שלילת טיפולה של אם ורעיה, אשר לא ניתן להעריכו מבחינה כספית. אך הם זכאים לפיצוי על אובדן שירותים שגרם להם הפסד ממון, בין ששכרו בממון שירותים חלופיים בפועל (למשל, שירותי עוזרת בית או מטפלת) למתן השירותים במקום המנוח ובין שלא שכרו בתשלום ממון שירותים חלופיים כאמור (למשל, כשבן הזוג מצמצם את היקף משרתו על-מנת לספק את אותם שירותים שאבדו), ובלבד שיוכיחו שהשירותים אשר אבדו להם ניתנים להערכה שיפוטית ולפיצוי במונחים כספיים. (ה) אלמלא התאונה, האלמנה הייתה ממשיכה לעבוד במשרה מלאה, אלמלא נספה בעלה. בקשתה לצמצם את עיסוקה לחצי משרה נבעה מסיכול ציפייתה להסתייע בבעלה במילוי המשימות הקשורות בניהול משק הבית ובטיפול בארבעה ילדים רכים. ציפיית האלמנה להסתייע במנוח הייתה ציפייה סבירה, על-פי המקובל בקרב זוגות צעירים רבים העובדים מחוץ לבית ובמקביל חולקים ביניהם את כל המשימות הקשורות בניהול משק ביתם וכן בגידול ילדיהם הקטנים ובחינוכם. (ו) במקרה דנן, הגריעה בשכר האלמנה עקב החלטתה הסבירה להקדיש חלק ניכר מזמנה לטיפול בילדיה, מהווה נזק הניתן לשומה כספית, וניתן היה לפצותה בגינו, לא כהפסד שכר שנגרם לה, אלא כנזק שנגרם לה ולילדיה כתוצאה מאובדן שירותיו של המנוח. בפרשת גבאי נקבע (בתביעת תלויים) כי האלמנה נאלצה לצמצם את היקף משרתה בשל הצורך לטפל במשק הבית ובילדיה עקב סיכול ציפיותיה להסתייע בבעלה. נזק זה נגרם בגין מעשה הנזיקין וניתן לפצות בגינו בתביעת התלויים. יובהר ויודגש - פיצוי זה משולם לאלמנה/לתובעת בכובעה כמטיבה בלבד בגין אספקת שירותי אב לקטינים ולא בגין אובדן השכר שנגרם לה עקב הצורך לספק שירותי אב לקטינים. אין עסקינן בהבדל סמנטי אלא בהבדל מהותי וכפי שיפורט בהמשך לאבחנה זו גם תהיינה, בסופו של יום, השלכות על גובה הפיצוי שיהיה על הנתבעות לשלם בפועל לתובעת בשלושת כובעיה- כיורשת/תלויה ומטיבה. פיצוי לעתיד בגין אבדן שירותי אב: באשר לפיצוי לעתיד בגין אבדן שירותי אב- הפיצוי בגין כך יפסק לקטינים במסגרת תביעת התלויים ולא במסגרת תביעת העזבון שכן בזו לא ניתן לקבל פיצוי בגין אבדן שירותי המנוח (שכן זהו נזק שנגרם לתלויים), אך הפיצוי בגין כך יווסף לפיצוי בגין השנים האבודות הכל כפי שנקבע בהלכת צרור. אלמנות / אלמניםתאונת דרכיםקטיניםמשרהשינוי היקף משרה