שינוי מבנה חברתי של המשפחה - תלויים בקיבוץ ולא במנוח: בפרשת גולדה רייף נדון ערעור המבטחת בגין פיצוי שנפסק לאלמנת וילדי המנוח - חברי קיבוץ על אף שהוכח כי האחרונים היו תלויים בקיבוץ ולא במנוח. בית המשפט העליון קבע כי למרות שלמעשה לא היתה תלויה במנוח אלא במידה זעומה, זכאית היתה האלמנה בכל רגע לדרוש מזונות מבעלה, ועל כן עומדת לה היום הזכות לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לכאורה, ניתן היה לעורר את השאלה שהואיל והאלמנה ובעלה המנוח נעשו חברים שמא יש לראות בכניסתם לקיבוץ ויתור לצמיתות מצד האשה על זכויותיה כלפי בעלה. אולם הואיל וכל מהותה של המסגרת הקיבוצית היא, וולונטרית והתנדבותית שאפשר לצאת ממנה כל עת, יש להביא בחשבון את האפשרות שהקיבוץ עצמו יתפרק, לכן אין לראות באשה כמי שוויתרה על זכויותיה למזונות כלפי בעלה. העולה מכל האמור הוא כי האלמנה זכאית בפיצויים בגין אובדן בעלה באותה מידה שלהם זכאית כל אישה אחרת בגילה ובמצבה שאיננה חברה במסגרת קיבוצית. בית המשפט העליון שב וחזר על קביעה זו בע"א 619/78 יעקב חונוביץ נ' כהן ואח' (1981) ובד"נ 24/81 חונוביץ נ' כהן ואח' (1984). דהיינו, ביהמ"ש פסק פיצוי בגין אובדן תלות על אף שזו לא הייתה קיימת בפועל וזאת רק משום שסבר שיכול ובעתיד היו האלמנה והילדים חדלים להיות תלויים בקיבוץ והופכים להיות תלויים במנוח. בית המשפט ציין כי במקרה של שינוי חברתי יש להחיל גזירה שווה בתביעת תלויים ובתביעה בגין שנים אבודות, שכן עסקינן באירוע חיצוני שאינו קשור לאירוע הנזיקי ואשר ממילא היה קורה ומשפיע על סדר החיים בלא כל קשר אליו. פיצוייםמוות בתאונת דרכיםתאונת דרכיםמקרי מוותקיבוץ