עילת תביעה של מיטיב במקרה מוות תאונת דרכים: בתביעות בגין נזק גוף שנגרם לנפגע לא קמה עילת תביעה לאדם אחר בגין הנזקים שנגרמו לו, למעט נזקים שנגרמו למיטיב ול"נפגע" העונה על הקריטריונים שנקבעו ברע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דוד דהן ז"ל. על כן, (למעט בהתקיים החריגים המנויים לעיל), בעת ששמים את נזקיו של הנפגע - אין להביא בחשבון את הפסד הכנסותיו של כל אדם אחר לרבות שותפו בעסק ובן זוגו. רוצה לומר, אין מביאים בחשבון את השלכות הפגיעה בניזוק על אדם אחר ואין מתחשבים בנזקיו של אותו אחר גם אם הינו קרוב לנפגע, אלא אם אותו אחר הינו מטיב. לדוגמא, מקום בו עסקינן בבן זוג שנעדר מעבודתו, או נאלץ לשרת את הנפגע בגין התאונה וזאת מעבר למקובל בין קרובי משפחה. הרעיון העומד מאחורי פיצויו של בן הזוג (מקום בו עליו לסעוד את הנפגע) הינו עקרון השבת המצב לקדמותו - קרי, אין סיבה כי המזיק ייהנה משירותי חינם שווה כסף של המטיב, שעה שהנפגע היה רשאי לשכור שירותים אלו תמורת תשלום ולקבל החזר מלא בגין כך. במקרה זה עוברת עילת התביעה בגין אותם שירותים מהנפגע (מקבל השירות) לבן הזוג האלמן/ה (נותן השירות). האלמ/ן הינו בגדר "מטיב" שקמה לו עילת תביעה עצמאית בגין השירותים שהעניק לניזוק. (במקרה דנן לילדיו וילדי בן זוגו המנוח). בפרשת מזאווי ז"ל נקבע כי עומדות לאלמנה שתי עילות תביעה נפרדות, עצמאיות ומצטברות: (א) עילת תביעה כמטיבת נזקי המנוח בגין התקופה שממועד התאונה ועד למותו בגין התאונה וזאת עקב סיעודו על ידה. (ב) עילת תביעה כיורשת בגין הנזקים שנגרמו לעזבון המנוח ממועד פציעתו ועד לפטירתו (בניכוי הפיצוי בגין עילת התביעה של האלמנה כמטיבה). בפרשת מזאווי ז"ל נקבע כי הפיצוי בגין העילה השניה - תביעת התלויים, "נבלע" בתשלומי המל"ל (המוסד לביטוח לאומי) ועל כן נדחתה תביעתם, אך לצורך עילת התביעה כמטיבה נקבע כי היא זכאית לה כשלעצמה וזו אינה ברת ניכוי. מוות בתאונת דרכיםתאונת דרכיםשאלות משפטיותמקרי מוותהטבת נזקי גוף