תאונת דרכים מוות - פיצויים


חישוב פיצוי לנפגעי תאונות דרכים – מוות
בשאלת אופן החישוב של הפסדי השכר של אדם שנהרג בתאונת דרכים אין אחידות בפסיקה בבתי המשפט בישראל וניתן למצוא בפסקי הדין הניתנים בבתי המשפט הארץ הן פסיקה על-פי שיטת הידות (שהוצעה בפסק הדין אטינגר) הן פסיקה על פי שיטת "האחוזים" (מהכנסתו של המנוח) והן פסיקה על דרך האומדנא (ללא חישוב מתמטי אלא לפי הערכה). עם זאת גישת בתי המשפט בארץ היא כי באותם מקרים, שבהם ניתן לדעת או לשער את מצבו המשפחתי של המנוח, מן הראוי לנקוט בשיטת "הידות" אולם כאשר ישנן נסיבות המצדיקות סטייה מכך, ניתן לחשב אף בדרך אחרת.

עיון בפסיקת בתי המשפט המחוזיים בעניין זה מעלה כי, ככלל, כאשר עסקינן בתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים אזי נעשה חישוב על פי שיטת הידות, בין אם היו תלויים ובין אם לאו וכאשר עסקינן בתביעות על פי פקודת הנזיקין, אזי נעשו החישובים על פי אומדן.

חישוב פיצויים במקרים של מוות בתאונת דרכים הינם מורכבים באחר שצריך לחשב את מכלול הנתונים המשתנים לאורך תוחלת חייו של אדם: גיל, מצב משפחתי, תקופת הכשרה לעבודה, תקופת עבודה עם הפסקות מסוימות, התקדמות בעבודה, צבירת חסכון לקראת יצירת קרן פנסיה, וכד'.

חישוב פיצויים נער בן 18 – הרוג תאונת דרכים אופניים
פירוט אופן חישוב הפיצויים: ההורים ביקשו לפסוק להם פיצויים בגין ראשי הנזק הבאים: הוצאות לוויה מצבה ואבל, פיצויי אובדן השתכרות לפי הלכת פינץ וכאב וסבל.
אובדן השתכרות: החישוב בגין אבדן השתכרות נעשה לתקופה עד הגיעו של המנוח לגיל 21 כלפי העבר ועד לסיום שנות ההשתכרות של המנוח עם הגיעו לגיל 67 (גיל פרישה) במכפלת מקדמי ההיוון המתאימים ובמכפלת 30% מבסיס השכר נטו של המנוח.
חישוב אובדן השתכרות מיום פטירת המנוח עד ליום פסק הדין: החישוב נעשה באופן הבא: שכרו של המנוח X 30% (הלכת פינץ) X 33חודשים עד למועד פסק הדין בתוספת ריבית לאמצע התקופה = אבדן השתכרות עד פסק הדין.
חישוב אבדן השתכרות מיום פסק הדין עד גיל פרישה: מהיום עד הגיעו של המנוח לגיל 67 (מקדם של 46 שנים): החישוב נעשה באופן הבא: שכרו של המנוח X 30% X 299.1951 (מקדם היוון ל- 46 שנות השתכרות) = הפסד השתכרות עד גיל פרישה.
בנוסף לפיצויים בגין הפסדי התשכרות, בית המשפט פסק פיצויים בגין כאב וסבל, פיצוי גלובלי בגין הוצאות קבורה, מצבה ומודעות אבל. כמו כן בית המשפט חייב את חברת הביטוח בתשלום שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ . כאשר כל הסכומים נשאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

חישוב פיצויים בת 18 – מוות נערה תאונת דרכים
לבית המשפט הוגשה תביעה שעניינה תביעת העיזבון נערה שנהרגה בתאונת דרכים בדמי ימיה בהיותה בת 18.
הדרך שההורים הציעו לחשב את הפסדי השכר: לעניין הפסד השכר בשנים האבודות טענו ההורים כי בהתאם להלכת פינץ, מאחר שבמועד מוות הנערה בתאונת הדרכים היא הייתה בת 18, ואלמלא התאונה, הייתה ביום מתן פסק הדין בת 21 במצב זה, אין צורך בהיוון כפול, והפסדיה יחושבו על בסיס 30% (שיעור החיסכון) מהשכר הממוצע במשק ובניכוי מס למשך 47 שנות העבודה שאבדו לה, כדלקמן: השכר הממוצע במשק בניכוי מס.
הדרך שחברת הביטוח הציעה לחשב את הפסדי השכר: חברת הביטוח טענה כי אין לראות בהלכת פינץ סוף פסוק לעניין חישוב הפסד ההשתכרות ב"שנים האבודות". חברת הביטוח הגישה לבית המשפט את חוות-דעת של אקטואר לעניין שיעור החיסכון, על-פי חוות הדעת, שיעור החיסכון שהיתה יכולה המנוחה לחסוך בין הגילאים 25-64 הינו 14.31%. – כלומר נמוכה משיעור החיסכון שהציעו ההורים. (ולכן הפיצוי לפי שיטת חברת הביטוח נמוך בהרבה).
הכרעת בית המשפט בעניין שיטת החישוב: בית המשפט דחה את טענות חברת הביטוח לפיהן יש לסטות מהלכת פינץ וקבע כי שיעור החיסכון של המנוחה היה 30%. ולכן שיטת החישוב של ההורים התקבלה ונפסק כי באשר לפיצוי בגין אבדן שכר בשנים האבודות יש לילך על פי העקרונות שהותוו בפס"ד פינץ. דהיינו 30% מהשכר הממוצע במשק. אין מקום להיוון כפול מאחר שהמנוחה אילו הייתה בחיים עברה את גיל 21. יחד עם זאת, יש לחשב את שנות אבדן עבודה לפי 46 שנים ולא לפי 47 שנים.

חישוב פיצויים בן 29 - תלמיד ישיבה
תלמיד ישיבה חרדי נהרג בתאונת דרכים בהיותו בן 29 שנה, והותיר אחריו אלמנה ושמונה יתומים. הפסדי שכר.
חישוב הפסדי השתכרות: פרט לתלוש משכורת אחד לא הוצגו מסמכים המוכיחים הכנסות של המנוח לאורך כל חייו. בית המשפט ציין כי נראה כי המנוח - כמו רבים במחנה החרדי - היה תלמיד ישיבה, ועל כן לא נמצאו כל מסמך המוכיח הכנסות מעבודה, עם זאת, מאחר שלכאורה הייתה ראייה כי המנוח החל לעבוד מספר שעות ביום בהוראה ניתן לראות את סכום השתכרותו שם כבסיס להשתכרות עתידה בית המשפט כי המנוח יכול היה להשתכר 4,200 ש"ח לחודש, ויש לחשב את הפסדי ההכנסה שלו מיום פטירתו ועד שהיה מגיע לגיל 65 - על בסיס משכורת זו. בהתחשב בגובה הסכום - אין לנכות ממנו מס הכנסה.
פיצויים נוספים: בנוסף להפסדי השתכרות נפסקו למשפחה גם פיצויים בגין גידול וחינוך היתומים, עד הגיע הצעיר שבהם לגיל 18, עזרה וסיעוד עקב פטירת המנוח, הוצאות קבורה, מצבה ומתן כבוד אחרון לנפטר, פיצויים בגין נזק לא ממוני (כאב וסבל) וכן שכר טרחת עורך דין.

פסק דין - מוות תאונת דרכים - בני זוג

מבוא
הוגשה תביעה בגין תאונת דרכים התאונה הינה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"), ובעטיה מצאו את מותם בני זוג. הוגשה תביעת פיצויים על ידי ילדיהם של המנוחים

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות. המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק ורכיביו. עילת התביעה הינה בעיקרה בגין "השנים האבודות". הנתבעת הינה חברת ביטוח המבטחת השימוש ברכב, בו נסעו המנוחים

הכנסות המנוחים
לפני מוות תאונת דרכים, כללו הכנסות המנוחים תשלומים ממספר מקורות שונים: תשלומי פנסיה של המנוח ממשרד הביטחון (בגין שירות בצה"ל) תשלומי פנסיה ממשרד האוצר (בגין עבודתו במע"צ) תגמולי פיצוי נפגעי רדיפות הנאצים, תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בגרמניה, קצבת נכות ממשרד הביטחון קצבת זקנה מביטוח לאומי

טענות התובעים
התובעים טענו במסגרת התביעה כי יש להביא בחשבון את כל הכנסות המנוחים ואין מקום לאבחן בין רכיביהן השונים. יש להביא בחשבון את החיסכון בפועל כפי שהוכח - חיסכון העולה בשיעור ניכר על החיסכון בשיעור של 30% שנקבע בפסיקה. לחילופין, יש לבצע את החישוב על פי שיטת הידות המביאה בחשבון גם את ידת החיסכון. אין לנכות מס הכנסה מהכנסות המנוחים, שכן ההפסד אינו עולה על שילוש השכר הממוצע במשק. יש לפצות את ליאור וסיגל בגין "אובדן שירותי סבתא", ולחילופין אובדן שירותי אם העקבות מוות תאונת דרכים

טענות חברת הביטוח
לטענת הנתבעת, התובעים מבקשים מבית המשפט לפסוק "פסיקה תקדימית" במספר תחומים: התובעים מבקשים כי בית המשפט יסטה מהלכת אטינגר מהלכת אטינגר ויחילה לא רק על השתכרות מעבודה, אלא גם על נזקים ממוניים שאינם השתכרות מעבודה, כגון פנסיה, תשלומי העברה, פיצויים מגורמים שונים ועוד

התובעים מבקשים כי בית המשפט יסטה מהלכת פינץ, ויקבע כי שיעור החיסכון לא יחושב לפי שיטת הידות או לפי החזקה בדבר חיסכון בשיעור של 30%, אלא יהיה נתון לקביעה עובדתית לפי שיעור החיסכון שיוכח בפועל בכל מקרה ומקרה לגופו. התובעים מבקשים מבית המשפט להתעלם מהמגבלה הקבועה בס' 4 לחוק של שילוש השכר הממוצע במשק. התובעים מבקשים מבית המשפט להתעלם מהמגבלה הקבועה בחוק המורה על ניכוי מס הכנסה בשיעור של 25% מתקרת שילוש השכר הממוצע במשק. התובעים מבקשים להרחיב את הלכת צרור ולפסוק ליורשים פיצוי גם בגין אובדן שירותי סבתא בגין מוות תאונת דרכים

האם יש מקום לפסיקת פיצוי מעבר לגיל הפנסיה
בית המשפט ציין בפסיקתו כי לגבי תאונת דרכים מוות כי בית המשפט העליון הולך צעד בצעד בכל הנוגע לפסיקת הפיצוי בגין השנים האבודות, בקובעו מסמרות ביחס לכל מקרה ומקרה לגופו. משהבסיס לפסיקת הפיצוי בגין השנים האבודות הינו "אובדן נכס" - אין מקום לתחום תקופה לפסיקת הפיצוי ואין מקום לאבחנה שמבקשים הנתבעים לעשות. בפרשת מן נדרש כב' השופט ריבלין (כתוארו אז) לתביעת תלויים של אלמנת המנוח בגין אובדן פנסיית שארים. כב' השופט ריבלין קבע כי "... אין טעם להבחין, לעניין קביעת הפסד, בין פנסיה לבין משכורת, בין עובד לבין גמלאי. רק מקום שסכום זה גבוה משילוש השכר הממוצע במשק, נכנסת הוראת הסעיף לפעולה ותוחמת את הפיצוי" (סעיף 12 לפסק הדין). מסקירת פסיקתם של בתי המשפט המחוזיים עולה כי כב' השופט יצחק עמית וכב' השופט יוסף שפירא נדרשו לעניין זה בשני פסקי דין נפרדים

כב' השופט שפירא פסק ליורשים בפרשת אשכר ז"ל פיצוי בגין אובדן השתכרות של המנוח עד לגיל 67 ובגין אובדן פנסיה מגיל 67 ועד לתום תוחלת חייו של המנוח אלמלא התאונה. כך גם נהג כב' השופט עמית בת"א (חיפה) 205/01, מאיר רות תקווה ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' (מאגר נבו) (16.3.07). נראה כי הנתבעות, בשני פסקי הדין הנ"ל, (עסקינן במבטחות שונות), לא טענו כי אין מקום לפצות את התובעים בגין התקופה שמעבר לגיל 67, ככל שהדבר נוגע לפיצוי בגין "השנים האבודות". מכל מקום, כב' השופט שפירא וכב' השופט עמית לא נדרשו לשאלה זו

האם יש מקום לפיצוי בגין אובדן הכנסות שאינן שכר עבודה
בית המשפט ציין כי בית המשפט העליון טרם נדרש לסוגיה זו. כב' השופט שפירא וכב' השופט עמית נדרשו לכך בפרשת אשכר ז"ל ובפרשת מאיר רות תקווה. נראה כי בפרשת מאיר רות תקווה לא חלקו הנתבעות על טענת התובעים כי יש לפצותם בגין "הפסד זכויות בשל היות המנוח נכה צה"ל". כב' השופט עמית פסק ליורשים פיצוי בסך של 525,000 שקלים בגין פריט נזק זה. פיצוי זה נפסק בנוסף לפיצוי בגין אובדן השתכרות בשנים האבודות והפסדי פנסיה אשר חושבו על בסיס שילוש השכר הממוצע במשק. במילים אחרות, כב' השופט עמית פסק לתובעים (בסה"כ) פיצוי העולה באופן ניכר על תקרת שילוש השכר הממוצע במשק

כך גם נהג כאמור כב' השופט שפירא בפרשת אשכר ז"ל. בתיק זה חלקו הנתבעים על טענת התובעים כי בנוסף לפיצוי בגין אובדן השתכרות המנוח כשכיר ו/או כעצמאי, (שבמקרה דנן עלתה על שילוש השכר הממוצע במשק) - יש לפצותם גם בגין אובדן נכס עצמו, עבור עסק שהקים המנוח ואבד עקב מותו. כב' השופט שפירא דן ארוכות בשאלה האם יש לפצות את התובעים בגין "...אובדן החברה..., אשר היתה בבעלות בני הזוג, ונסמכה על קישוריו המקצועיים של המנוח..." וזאת "...בגין אובדן הנכס , במובן ההוני, ולא עבור הכנסתו של המנוח מעבודתו בחברה...". (הדגשה במקור - סעיף 4 לפסק הדין). בסופו של יום קבע כב' השופט שפירא כי יש מקום לפצות את התובעים בפריט זה בנוסף לפרטי הנזק הנוספים שפסק בגין התקופה שעד לתום גיל העבודה וכן בתקופת הפנסיה

לטענת התובעים, אין עסקינן באובדן נכס הוני כטענת הנתבעת. כאמור, בפרשת מן נקבע מפורשות ע"י כב' השופט ריבלין (כתוארו אז) כי "... אין טעם להבחין, לעניין קביעת הפסד, בין פנסיה לבין משכורת, בין עובד לבין גימלאי... ה'פנסיה' אינה אלא 'שכרו' של העובד לאחר פרישתו... את הביטוי 'השתכרות' שבסעיף 4(א)(1) יש לפרש איפוא - בתקופת הפנסיה - כסכום הפנסיה ששולם לניזוק בפועל". לאור האמור לעיל, ברי כי הכנסות המנוח בגין פנסיה ממשרד הביטחון וממשרד האוצר הינן בגדר "אבדן השתכרות" כל הכנסותיהם הנוספות של המנוחים לרבות קצבת הזקנה, אינן בגדר הכנסות שחלה עליהן הוראת סעיף 4 לחוק, שכן סעיף זה עוסק בהכנסה הנובעת מהשתכרות בלבד

מהי תקרת הפיצוי
בית המשפט ציין כי במקרה של תאונת דרכים מוות, כפי שנקבע על ידי כב' השופט שפירא בפרשת אשכר ז"ל, בפרשת בלומה מן כב' השופט ריבלין (כתוארו אז) "...מחדש הלכה אף בתחום ניכוי מס ההכנסה בתביעות על פי חוק הפיצויים. מהלכת מן עולה, אף שהדברים שם נאמרו לעניין תקנוני קרנות הפנסיה, כי לאחר פרסום הלכת אטינגר, ראוי להקדים את ניכוי המס להגבלת השילוש. מהאמור שם ניתן להסיק כי כאשר עסקינן בניזוק ששכרו היה גבוה משילוש השכר במשק, אף לאחר ניכוי מגבלת מס הכנסה עד מגבלת 25 האחוזים, יש לקבוע את שכרו נטו על פי שילוש השכר ולא להפחית את מס הכנסה משילוש השכר. למצער, טענה זו לא נטענה בפני, ועל כן אין ליתן לתובעים יותר משעתרו בתביעתם

האם יש מקום לניכוי מס הכנסה
כאמור, תקרת שילוש השכר הממוצע במשק מסתכמת ב- 22,890 ₪. לאחר ניכוי מס הכנסה בשיעור מכסימלי עומדת התקרה על 17,168 ₪. ברם, יש לבדוק האם יש מקום לניכוי מס הכנסה בשיעור של 25%, או מס בשיעור מופחת

הכרעת בית המשפט
בעקבות מוות בתאונת דרכים בית המשפט חייב את חברת הביטוח לפצות את התובעים בגין השנים האבודות, קיצור תוחלת חיים, נזקי התובעים עד לפטירת המנוח, עזרת קרובים, אבדן שירותי סבתא, הוצאות קבועה ומצבה בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בתוספת מע"מ, אגרת בימ"ש והוצאות משפט לרבות הוצאות בגין אגרות צווי הירושה



גובה הפיצויים לפי גיל

  • מוות בתאונת דרכים - בן 6

  • מוות בתאונת דרכים - בן 7

  • מוות בתאונת דרכים - בן 9

  • מוות בתאונת דרכים - בן 15

  • מוות בתאונת דרכים - בן 16

  • מוות בתאונת דרכים - בן 17

  • מוות בתאונת דרכים - בן 18 (ללא תלויים)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 20 (ללא תלויים)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 21 (ללא תלויים)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 21

  • מוות בתאונת דרכים - בן 23 - (תאונת עבודה)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 23 (ללא תלויים)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 26

  • מוות בתאונת דרכים - בן 28 (ללא תלויים)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 28

  • מוות בתאונת דרכים - בן 29

  • מוות בתאונת דרכים - בן 30

  • מוות בתאונת דרכים - בן 31 (ללא תלויים)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 32

  • מוות בתאונת דרכים - בן 33 (תאונת עבודה)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 33

  • מוות בתאונת דרכים - בן 34

  • מוות בתאונת דרכים - בן 35 (תאונת עבודה)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 35

  • מוות בתאונת דרכים - בן 36 בלי משפחה

  • מוות בתאונת דרכים - בן 36

  • מוות בתאונת דרכים - בן 37

  • מוות בתאונת דרכים - בן 38 (תאונת עבודה)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 39

  • מוות בתאונת דרכים - בן 40

  • מוות בתאונת דרכים - בן 41

  • מוות בתאונת דרכים - בן 42

  • מוות בתאונת דרכים - בן 43

  • מוות בתאונת דרכים - בן 44

  • מוות בתאונת דרכים - בן 46

  • מוות בתאונת דרכים - בן 47

  • מוות בתאונת דרכים - בן 49 (ללא תלויים)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 49

  • מוות בתאונת דרכים - בן 50 ובת 46

  • מוות בתאונת דרכים - בן 50

  • מוות בתאונת דרכים - בן 51

  • מוות בתאונת דרכים - בן 52 (תאונת עבודה)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 54 (תאונת עבודה)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 57

  • מוות בתאונת דרכים - בן 58 בת 48

  • מוות בתאונת דרכים - בן 58

  • מוות בתאונת דרכים - בן 61

  • מוות בתאונת דרכים - בן 65 (תאונת עבודה)

  • מוות בתאונת דרכים - בן 66

  • מוות בתאונת דרכים - בן 72

  • מוות בתאונת דרכים - בן 75 בת 64

  • מוות בתאונת דרכים - בן 75

  • מוות בתאונת דרכים - בן 83

  • מוות בתאונת דרכים - בת 18 (ללא תלויים)

  • מוות בתאונת דרכים - בת 22 (ללא תלויים)

  • מוות בתאונת דרכים - בת 39

  • מוות בתאונת דרכים - בת 43 (ללא תלויים)

  • מוות בתאונת דרכים - בת 43

  • מוות בתאונת דרכים - בת 45

  • מוות בתאונת דרכים - בת 50

  • מוות בתאונת דרכים - בת 68




  • לעמוד הקודם







    תוכן עניינים

    תאונות דרכים
    תאונת אופנוע
    דיני תעבורה
    דריסת הולך רגל
    מוות בתאונת דרכים
    רשלנות רפואית
    תאונות עבודה
    תאונות ילדים
    תאונה בשטח ציבורי
    נזקי גוף
    דיני בנקאות
    רישוי עסקים
    דיני מכרזים
    תביעה ייצוגית
    דיני מיסים
    הוצאה לפועל

    מוצרים פגומים
    חומרים מסוכנים
    תקיפה
    תקיפת כלב
    לשון הרע
    נזקי רכוש
    פוליסות ביטוח
    פגיעה בעבודה
    מחלות מקצוע
    נכות כללית
    הגנת הצרכן
    ארנונה
    קרן פנסיה
    דיני שטרות
    משפט פלילי
    פשיטת רגל

    קצבת ניידות
    נפגעי איבה
    נפגעי פוליו
    נפגעי גזזת
    דיני עבודה
    דיני חוזים
    משפט מסחרי
    נדל"ן / מקרקעין
    ליקויי בניה
    ירושה צוואה
    משרד הביטחון
    נישואין - גירושין
    דיני מזונות
    הסכם ממון
    משמורת קטינים
    תכנון ובניה




    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ
    ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

    רקע תחתון