בדרך כלל כשמדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, מתחייב המוסד לביטוח לאומי לתגמל את הנפגע בלפחות 25% מגובה הפיצוי שקבע בית המשפט, על מנת לעודד את הנפגעים להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב ובכך לאפשר למוסד לביטוח לאומי לממש את זכות השיפוי שיש לו ולגבות את כל התגמולים מחברת הביטוח של הרכב. אולם כאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, אשר אירעה ברכב בבעלות המעביד, אין לביטוח לאומי זכות שיפוי כלפי המעביד, מאחר שבמקרה שבעל הרכב ומתיר השימוש בו הוא המעביד וכאשר חברת הביטוח הנתבעת הנה חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב דינה של חברת הביטוח כדין המעביד ומכאן, גם לא קמה לעובד הניזוק הזכאות לקבל 25% מסכום הפיצויים שנפסק, מאחר שסכום זה נבלע בגמלאות הביטוח הלאומי שקיבל העובד. הטעם לכך נעוץ בכך שהמעביד משלם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי עבור עובדו, ובכך, נושא בעקיפין, במקצת העול של זכאות הנפגע לגמלאות המשולמות ע"י ביטוח לאומי . מצב זה מתקיים הן במצב בו הרכב הוא בבעלות המעביד והן במצב בו הוא שוכרו, כשהוא מעמידו לרשות העובד על מנת שינהג בו לצרכי עבודה. פיצוייםתאונת דרכיםתאונת עבודה