להלן אחת הסקירות המקיפות ביותר המצויות כיום ברשת בעניין תשלום תכוף לאחר תאונת דרכים : ##תכליתו של הסדר התשלום התכוף: ## תכליתו של הסדר התשלום התכוף, הקבוע בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ובתקנות שנחקקו לפיו, היא להחיש את התשלום לנפגע תאונת-הדרכים, ולהבטיח כי בתכוף לאחר התאונה, ועוד בטרם סיום הליכי המשפט, יקבל הנפגע תשלום בגין צורכי הריפוי, הסיעוד והמחייה שלו. לפי סעיף 5ה(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, תשל"ה-1975 בית המשפט לא יפסוק תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום התאונה. ## סעיף 5(ב) - תשלום תכוף: ## סעיף 5(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מקים את הזכות לקבלת תשלום תכוף עוד טרם מתן פסק הדין בתובענה העיקרית. זו לשונו: מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב - (1) הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים; (2) תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המרבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד. מלשון החוק עולה כי התובע זכאי לשיפוי בגין הוצאות אשר הוציא לצורך ריפויו וכן תשלומים חודשיים לעתיד אשר נועדים לצרכי ריפויו, סיעודו וצרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו. עוד נקבע כי התשלומים לצרכי מחיה מוגבלים לשיעור ההכנסה המרבית. מגבלה זו לא חלה על צרכי הסיעוד. ## גישת בית המשפט לתשלום תכוף : ## בית המשפט פסק כי התשלום התכוף, כשמו כן הוא; מטרתו ומהותו הם תשלום להקלה מיידית של תוצאות התאונה, שנועד להקדים את החיוב העיקרי; כל שעולה ממנו הוא כי חלק מן התשלום המשולם בהתדיינות רגילה בסופם של ההליכים ועל יסוד ההכרעה במחלוקת שעלתה בהם, יוחש ויוקדם וישולם בטרם נדונה התובענה, כדי למנוע סבל מן הזכאי לתשלום. כדוגמת המזונות הזמניים אין הכוונה אלא לתרופת ביניים שאיננה באה במקום ההכרעה לגופה. המשמעות האמורה של התשלום מצאה ביטויה גם בקביעה כי החלטה בבקשה לתשלום תכוף איננה מהווה מעשה בית דין. ## האם תשלום תכוף מהווה הכרעה סופית ? ## ההחלטה בקשר לתשלום התכוף אינה מביאה הכרעה סופית בשאלה אם פלוני זכאי לפיצוי ומה שיעור הפיצוי. החלטה כאמור מאמצת מצב פתיחה ראשוני ובנויה על ההנחה - שאף היא כמובן תולדה של עיון ושיקול - לפיה יש סבירות לכאורית לטענות המועלות בתובענה, וכי קיים, על כן, הצדק למנוע מחסור וסבל מידיים מן התובע בתקופת הביניים עד שתתברר התביעה עד תומה. אין בהחלטה כזאת כדי להביא את ההליכים לסיומם אלא נהפוך הוא: ההחלטה בנויה על ההנחה שיהיה דיון בהליך העיקרי אשר בו יתבררו הזכויות והחבויות. כאמור, אין בהחלטה גם כדי להכריע בגורלו של הדיון לגופו. ## ערעור על תשלום תכוף : ## בבחינת בקשתו של עורך דין תאונות דרכים מטעם הנפגע לקבלת תשלום תכוף, בית-המשפט לא נכנס, אפוא, לעומקן של המחלוקות ולפרטיהן של העובדות, ובודק האם זכאי הנפגע לכאורה לפיצויים על פי החוק. הסעד המוענק לנפגע הוא סעד דחוף, סעד של חירום שאין להתלותו או לדחותו אלא בהתקיים ספק של ממש בעצם זכאותו של הנפגע. בהתאם לכך, נקבע כלל בפסיקה, לפיו התערבות בפסיקת תשלום תכוף, ובפרט בדרך של רשות ערעור, תעשה במקרים נדירים בלבד: כעניין של מדיניות אין בית משפט זה נוטה להתערב בפסיקת תשלומים תכופים שניתנה בגדר בקשה לסעד בעל משמעות זמנית, אלא במקרים נדירים. הדברים כך ביתר שאת, כשהמדובר בבקשת רשות לערער שדבר הינתנה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כמו-כן, אין דרכו של בית משפט שלערעור להתערב בגובה הסכום שנפסק כתשלום תכוף, אלא אם הסכום האמור חורג בבירור מהסכום הסביר. ## תנאי מוקדם להגשת בקשה לתשלום תכוף: ## תנאי מוקדם להגשת בקשה לתשלום תכוף הוא משלוח דרישה לחברת הביטוח, ובהעדר פניה ודרישה בהתאם לסעיף 5א לחוק ולתקנות, דין התביעה לתשלום תכוף להימחק על הסף (בש"א (חיפה) 3931/99 אושרי דבורה נגד אליהו חברה לביטוח, תק-מח 99(3) 1310, עמוד 1311), אולם אין בלשון החוק כדי ללמד שתנאי זה אמור גם במקום בו מדובר בבקשה שניה לתשלום תכוף. ## הראיות להוכחת תשלום תכוף : ## על פי ההלכה בשלב הבקשה לתשלום תכוף, אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה בשאלת עובדות המקרה. הואיל ומדובר בצרכיו המידיים של נפגע בתאונת דרכים ויש לספקם אף קודם בירור וליבון משפטי של העובדות הרלבנטיות, על בית המשפט להסתפק בראיות לכאורה. מה גם, שבמקרים רבים מצבו של הנפגע עדיין אינו סופי וטרם ניתן להביא ראיות מלאות על מצבו הרפואי. ## הגדרת "צרכי מחייה" בחוק: ## בתקנה 3 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט- 1989 מוגדרים צרכי המחיה ונדונה סוגיית הגבלת התשלום בגינם. כך קובעת התקנה: "(א) צרכי מחיה, לענין סעיף 5(ב)(2) לחוק, הם צרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים. (ב) בקביעת שיעור התשלום החדשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחייתם של התלויים בנפגע, לפי הענין, יש להתחשב בהכנסתו של הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מתוך הכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה האמורה; כמו כן יש להתחשב בהכנסתו לאחר התאונה של הנפגע, של הפונה או של המבקש, לפי הענין, ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קיצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר. (ג) בהתחשבות בהכנסתו של הנפגע קודם לתאונה כאמור בתקנת משנה (ב), לא תובא בחשבון הכנסה שעלתה על ההכנסה המרבית כמשמעותה בסעיף 4(א)(1) לחוק. ## הגדרת " צרכי הסיעוד" בחוק: ## תקנה 4 לתקנות מפרשת מהם "צרכי הסיעוד", כדלקמן: "צרכי סיעוד לענין סעיף 5(ב)(2) לחוק הם הזדקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק הבית: לענין זה - "פעולות יום-יום" - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית; "השגחה" - פיקוח על הנפגע למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים. ## השיקולים של בית המשפט: ## בית המשפט פסק כי בבוא בית המשפט לקבוע את גובהו של הסכום התכוף, עליו להתחשב בצרכי הסיעוד הריפוי והשיקום העתידיים שיהיו דרושים לנפגע בתאונת דרכים במהלך התקופה עבורה נקבע התשלום התכוף. לעתים, יש חשיבות להליכי ריפוי ושיקום דווקא בסמוך לאחר תאונת דרכים, שאם לא ינקטו בהם יתכן ותוחמץ הזדמנות להטבת ושיפור מצבו של הנפגע. על בית המשפט להתחשב בכל אלה, בבואו לקצוב את הסכום החודשי שיפסוק כתשלום תכוף. אך אל לו לבית המשפט להגרר לכיסוי הוצאות ותשלומים עתידיים, אשר אינם דרושים באמת לסיפוק הצרכים האמורים, הוצאות ותשלומים אשר בניהול סביר של הענינים, ותוך מאמץ שלא להוציא את הבלתי נחוץ ואת הבלתי סביר, ניתן לחסכם. ## תשלום תכוף - קטין : ## גישת בית המשפט היא כי קטין שנפגע בתאונה, אשר היה סמוך על שולחן הוריו קודם לתאונה - ולאחריה, לא יוכל, לפיכך, לתבוע תשלום תכוף בגין 'צרכי מחיה'. הוא יוכל לזכות, לעומת זאת, בתשלום תכוף בגין הוצאות שנגרמו לו בשל התאונה. דברים אלו ברורים הם באשר לצרכי המחיה - צרכי מזון, לבוש ומגורים, מאחר שאלו ניתנים לנפגע הקטין על ידי הוריו, ומטרת מתן התשלום התכוף לצרכי המחיה נועד על מנת שלא יגיע הניזוק לחרפת רעב עקב שבירת מטה לחמו, על אף שבעתיד יקבל פיצוי בגין כך. התשלום התכוף נמשל לא פעם ל"עזרה הראשונה" אשר יש ליתן על מנת שלא יחמיר מצב הניזוק עקב התמשכות ההליכים. ## צרכי המחיה בנושא הלימודים: ## באשר לצרכי המחיה בנושא הלימודים, אין הדבר פשוט כלל ועיקר. מעטים המקרים בערכאות הדיוניות בהם נדרש תשלום תכוף בגין לימודים. לא כל המקרים האלו עניינם פיצוי לקטין. בחלקם נדון נושא פיצוי בגין עזרה בלימודים לבוגרים ובחלקם לקטינים. באשר לפיצוי לקטינים - מחד גיסא, פיצוי זה נדרש ביותר כאשר מוכח הצורך בו, אולם, מאידך גיסא, הוצאה זו מבוצעת על ידי הורי הנפגע והלכה היא כי אין לפצות בשלב זה על ההוצאות אשר מוצאות על ידי ההורים כמיטיבים. קושי מוסרי זה הובע במפורש בדעת המיעוט של כב' השופט א' גולדברג בפרשת הלבנון הנ"ל, באלו המילים: סיכומו של דבר ההתבססות על הנימוק הראשון עלולה למנוע הכרה בזכות תביעה לפי סעיף 5 לתובע אשר אמנם אינו "אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים" אך לאור מטרת הנורמה יש מקום להכלילו בגדרה." ## ההורים כנפגעים ישירים: ## יש לציין כי בהלכת אלסוחה (רע"א 444/87 אבו סרחאן עארף מקאבל מונהאר אלסוחה נ' עזבון המנוח דוד דהאן, פ"ד מד(3), 397), בה הוכר מעמד ההורה כנפגע ישיר בהתקיים מספר תנאים ובשנים האחרונות, תוך בירור השאלות העולות מהחלתה של הלכת אלסוחה הלכה למעשה, הועצם מעמד ההורים כאשר נפגע ילדם, ונקבע כי ההורים יכולים לעיתים להיות מוגדרים אף כ"נפגעים 'מעין ישירים'" (ע"א 754/05 לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק, תק-על 2007(2), 4563, 4578 (2007). תאונת דרכיםשאלות משפטיותתשלום תכוף