האם משלמים פיצויים בגין תאונת דרכים לנהג שיכור ? ##הקדמה - פיצויים לנהג שיכור:## אדם נפצע קשה בתאונת דרכים כאשר נהג במכוניתו הגיש תביעת פיצויים כנגד חברת הביטוח. בכתב ההגנה עלתה הטענה כי אין חברת הביטוח חייבת לפצות את התובע בגין נזקי תאונת דרכים מן הטעם שהתובע נפצע בתאונה שעה שנהג במכוניתו בהיותו נתון להשפעת משקאות משכרים ובמצב של אובדן שליטה. ##נהיגת אדם בזמן תאונת דרכים תחת השפעת משקאות משכרים:## מעיון בתיק חקירת המשטרה עלה, כי בדגימת הדם שנעשתה לתובע לאחר התאונה נמצאה כמות של 191 מ"ג % אלכוהול לפי חוות דעת מומחה של המכון לטוקסיקולוגיה, כשכמות זו מצביעה על השפעה בינונית. לפי הודעתו של התובע הוא שתה כוס בירה בלבד, הואיל וכדבריו, הוא עלול להתעלף אם ישתה, שכן הוא חולה סכרת. נגד התובע הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה והוא הואשם, בין היתר, בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לאור הכמות הנ"ל של אלכוהול שנמצאה בבדיקת הדם שלו. ##טענת חברת הביטוח:## טענת ב"כ חברת הביטוח הייתה כי אין זכאות פיצויים תאונת דרכים נהג שיכור, התובע ידע במועד התאונה שהוא חולה סכרת, כעולה מהודעתו במשטרה, בציינו כי אסור לו לשתות וכי הוא עלול להתעלף אם ישתה, לאור היותו חולה סכרת. עוד נטען ע"י חברת הביטוח שהרשעתו של התובע בפלילים מחייבת אותו לאור סעיף 42 בפקודת הראיות והתובע הכניס עצמו במודע למצב של שכרות, ולכן על בית המשפט לקבוע, לאור הוראת סעיף 7(1) של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כי התאונה היא תאונה במתכוון. סעיף 7 של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מתייחס לנפגעים שאינם זכאים לפיצוי לפי החוק. סעיף קטן 1 מתייחס ל"מי שגרם לתאונה במתכוון". ## תקדימים:## השופט א. ריבלין דן (בת"א (מחוזי באר שבע) 874/84 כלל חב' לביטוח בע"מ נ' חזן) במקרה של פיצויים תאונת דרכים נהג שיכור - שבו התובע ששימש כנהג מונית לגם בקבוק משקה חריף מסוג ערק, נהג במכונית בפראות, איבד את השליטה וגרם לתאונה שנסתיימה בתוצאה קטלנית. בהתייחסו לשאלה האם המקרה נכנס להגדרת "מי שגרם לתאונה במתכוון" כתב השופט כי אין זו "תאונה במתכוון". הכוונה הנדרשת על פי סעיף 7(א)(1) צריכה להתייחס לקרות התאונה עצמה ולא די במודעות ליצירתו של סיכון חמור להיווצרות נזק. ## הכרעת בית המשפט:## בית המשפט פסק כי שאין לקבל את טענת הנתבעת לפיה פטורה היא מן החובה לפצות את התובע בהתאם לסעיף 7 (1) של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מאחר והכוונה שסעיף 7(1) לחוק היא הכוונה לגרום לנזק בין אם יהא זה נזק גוף ובין אם יהא זה נזק רכוש. הכוונה צריך שתתייחס לעצם קרות תאונה הדרכים ואין די בכוונה לבצע מעשה שסופו, הבלתי רצוי, הוא תאונת דרכים "הכוונה" - היא כוונה במובן הצר והדווקני של המושג. טעמה של שלילת הזכאות שבסעיף 7 נעוץ בשיקולים של "תקנת הציבור" והיא נושאת גוון עונשי המהווה חריג לתכלית המרכזית של החוק - הענקת פיצוי בלא כל זיקה לשאלה של אשם. עוד ציין בית המשפט כי יש לפרש את חריגי סעיף 7 "שהגיונם היחיד ברעיון האשם ואשר מהבחינה הזאת אינם מתיישבים עם השיטה שביסוד החוק - בדרך דווקנית". מודעות אדם להסתברות קרובה לוודאי של האפשרות שהתנהגותו תגרום לתאונה - אינה יכולה לשמש כאן תחליף לכוונה הפלילית. ## סיכום:## לסיכום גישת בית המשפט היא כי אין להכיר בקיומה של "כוונה מועברת" ואין די במודעות המזיק להסתברות קרובה לוודאי של האפשרות שהתנהגותו תגרום לתוצאה. ה"כוונה" הנדרשת כאן היא הכוונה לגרום נזק גוף או נזק רכוש דווקא, ואין די במעשה שנתכוון לגרום לתאונה ערטילאית בלא כוונה לגרום לנזק כלשהו, הכוונה כאמור, צריך שתתייחס לעצם קרות תאונה הדרכים ואין די בכוונה לבצע מעשה שסופו, הבלתי רצוי, הוא תאונת דרכים. משפט תעבורהפיצוייםתאונת דרכיםשכרות