ההבדל בין תביעה ייצוגית לתביעה "רגילה"

מהי תביעה ייצוגית ? תביעה ייצוגית שונה מתביעה רגילה. בניגוד לתביעה רגילה, אשר לכל אדם הזכות להגישה, ודי לו לתובע, בשלב הראשון, אם יצביע על קיומה של עילת תביעה, בתובענה ייצוגית נזקק התובע ליטול רשות מבית המשפט כדי להגישה. בטרם למתן רשות זו, יבחן בית המשפט התקיימותם של התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 לאישור תובענה כייצוגית, כמו גם את התשתית הראייתית לתביעה. מטרות תביעה ייצוגית: לתביעה הייצוגית מספר מטרות - העיקריות בהן הינן הגנה על אינטרס הפרט, באותם מקרים בהם הנזק שסבל הינו קטן יחסית, באופן שתביעה אישית איננה כדאית, והגנה על אינטרס הציבור באכיפת החוק ובמניעת שימוש לרעה בכח הנתון לגופים כלכליים גדולים. כמו כן, בשל ריבוי התובעים הפוטנציאליים, לניהול תביעה בדרך של תובענה ייצוגית יתרון גם בכך שהיא מונעת ריבוי תביעות וכך מביאה לחיסכון במשאבים. מכאן, הרצון והצורך לעודד הגשת תביעות ייצוגיות. גישת בית המשפט לתביעות ייצוגיות : בית המשפט העליון פסק כי התובענה הייצוגית הינה מכשיר רב עוצמה, אשר יש להיזהר בשימוש בו ולשמור מפני ניצולו לרעה. כלומר יש להיזהר מפני תובענה ייצוגית המוגשת ממניעים פסולים, שכן תביעה כזו עלולה לגרום לנתבעים להתפשר עם התובעים, רק כדי להימנע מן העלויות הכבדות הכרוכות בניהול התביעה. תביעה ייצוגית אף עשויה לפגוע ביחיד, שכלל לא ידע עליה. נוכח סכנות אלו, קבע המחוקק מספר מנגנוני הגנה מיוחדים, שנועדו למנוע הגשת תובענות ייצוגיות בלתי ראויות. אחד המנגנונים הללו הוא ההליך המקדמי של אישור התובענה הייצוגית. להבדיל מתביעה רגילה, אשר הזכות להגישה איננה מוגבלת, תובענה ייצוגית אין לאיש זכות להגישה, אלא אם קיבל רשות לכך מבית המשפט. החוק קובע כי, רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית רק מי שיש לו עילה בתביעה וכאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק ועל כן די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק. בית המשפט יאשר תובענה ייצוגית גם כאשר לא הוכחה עילה אישית לכאורה של המבקש, אלא שבמקרה זה יורה בית המשפט על החלפת התובע המייצג. כמו כן על המבקש להגיש תובענה ייצוגית, לשכנע את בית המשפט כי תביעתו היא בתום לב, כי התובענה הייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בסוגיה שבמחלוקת.תביעה ייצוגית