בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו בדיני עבודה כי, טיפ שניתן למלצר יכול להיחשב לשכר עבודה רק במקרה בו הוא משתקף בפנקסי המעסיק. טיפ שנמסר ישירות למלצר מבלי שהוא עובר דרך קופת המעסיק, ושהמלצר משלשל לכיסו, אינו יכול לבוא בגדר "שכר עבודה" מאחר ומדובר בתשלום שניתן על ידי לקוח ולא על ידי מעסיק, מדובר בשיטה על פיה לא ניתן לפקח על תשלום שכר מינימום ושיטה המשחררת את המעסיק מאחריותו לתשלום שכר מינימום. בית הדין קבע כי, מדובר בשיטה המזמינה ניצול של המלצרים ולעתים ניצול של המעסיקים על ידי המלצרים, אי תשלום דמי ביטוח ומטעה את הלקוחות הסוברים כי ייעודו של הכסף שהותירו למלצר הוא טיפ. לעומת פסק בית הדין כי כאשר הטיפ עובד דרך קופת המעסיק ונרשם לא מתעוררת בעיה מיוחדת של פיקוח על תשלום שכר מינימום. המלצר יודע מהו הסכום שהתקבל כטיפ והאם הוא זכאי להשלמת הסכום כדי שכר המינימום. בדרך זו המעסיק פועל בשקיפות מלאה בכל הנוגע לתשלום השכר, רישום התשרים ורישום הכנסות העסק. על פי שיטה זו שני הצדדים יודעים ובטוחים כי שכרו של המלצר לא ייפול משכר המינימום והם אף רשאים להסכים ביניהם כי אם סך התשרים עולים על שכר המינימום יוותר הסכום העודף בחזקת המלצר. טיפים כהכנסהשכר עבודהשאלות משפטיות