ההתאחדות לכדורגל בישראל היא גוף שבו חברות קבוצות כדורגל ישראליות ושבו מתנהל רישום של שחקני כל הקבוצות החברות בהתאחדות. להתאחדות תקנונים שונים לנושאים שבתחומי פעילותה. להתאחדות מוסדות שונים שהוקמו ופועלים לפי מסמכי ההתאגדות של ההתאחדות ועפ"י תקנוניה, וביניהם בתי-דין משמעתיים. כפל המהות באישיותה של ההתאחדות לכדורגל, נובע מכך שהיא עמותה פרטית הרשומה לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, וגם "התאחדות" במובן סעיף 1 לחוק הספורט, המוכרת כגוף שמרכז ומייצג את ענף הכדורגל בישראל כלפי פנים (מול אגודות הספורט, המועדונים והשחקנים המקומיים) וכלפי חוץ (מול הגופים הבין-לאומיים המייצגים והמוכרים בענף). כמו כן, מוקנים להתאחדות על-פי חוק הספורט סמכויות ותפקידים בעלי אופי ציבורי מובהק, וביניהם, להתקין תקנונים שיסדירו את ניהולו התקין של ענף הספורט בעניינים שונים ולקיים מוסדות שיפוט פנימיים. על היבטים אלה ואחרים עמדה ועדת הבירור לבדיקת מצב ענף הכדורגל, בראשותו של כבוד השופט (בדימוס) א' סטרשנוב: "ההתאחדות לכדורגל אחראית לניהול שוטף של ענף הכדורגל במדינה, לרבות נבחרות ישראל - הבוגרים, האולימפית, הנוער והנערים. דומה כי איש לא יחלוק על כך שאין המדובר ב"עסק פרטי" אלא בנושא מרכזי וציבורי בעל חשיבות רבה, המהווה מקור משיכה ועניין להמוני בית ישראל. ענף הכדורגל הינו מענפי הספורט הפופולריים ביותר, בארץ ובעולם, והעובדה כי הוא מנוהל בידי ההתאחדות לכדורגל, שהינה עמותה "פרטית", לכאורה, אין בה כדי להסיר את העניין והאחריות הציבוריים לנעשה בענף זה. יתרה מזאת - חלק לא מבוטל מתקציבה של ההתאחדות מקורו בכספי הציבור; זאת - בין במישרין ע"י הקצבות משרד התרבות, המדע והספורט (כ- 1.5 מיליון ₪ לשנה) ובין מהקצבות המועצה להסדר ההימורים בספורט (כ- 15 מיליון ₪ לשנה), שאף הן הקצבות של כספי הציבור. עמדתנו באשר להחלת אמות המידה הנהוגות במשפט הציבורי זו נתמכת אף במצב הנוהג כיום, הלכה למעשה, לגבי ההתאחדות לכדורגל, שיש בו כדי להצביע על החלת נורמות המשפט הציבורי גם על גוף דו-מהותי זה. לדוגמא, ביקורות שנערכו ע"י מבקר המדינה על הנעשה בהתאחדות; עריכת מכרזים לגבי משרות מסוימות או התקשרויות ספציפיות של ההתאחדות (אם כי לא במידה מספקת, כפי שיפורט עוד להלן), ועוד. משכך הם פני הדברים, יש מקום להחיל, כעיקרון, את ככלי המשפט הציבורי על פעולות ההתאחדות לכדורגל. כדברי מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון, השופט מ' אלון...". (ועדת הבירור לבדיקת מצב ענף הכדורגל - דין וחשבון (התשס"ג-2002), סעיף 22 בעמ' 20; וכן ראו: פסק הדין בהפ 10943/99 הנ"ל; פסק הדין בהפ (ת"א) 1072/02 אביב גלעדי הפקות בע"מ נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל (לא פורסם), שאושר בע"א 4583/03 ההתאחדות לכדורגל בישראל נ' אביב גלעדי הפקות בע"מ (לא פורסם); בש"א (ת"א) 4031/03 מועדון הכדורגל הכח מכבי רמת-גן נ' חברת בלפור הנדסה ושיקום נזקים בע"מ ואח'. בפסק דין אביב גלעדי הפקות בע"מ נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, נקבע כי ההתאחדות לכדורגל בישראל היא גוף שאופיו דו-מהותי, וככזו חייבת היא למכור את זכויות השידור של משחקי הכדורגל במכרז בלבד. כדורגלדיני ספורטאיגודי ספורטההתאחדות לכדורגל