בית הדין קבע כי קביעת בעלות בקרקע, או קביעה בדבר העברת בעלות, לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה, אפשר שזו תקבע אף ללא רישום העסקה בטאבו, ובלבד שהצדדים לעסקה פעלו בתום לב, ונקטו גם בצעדים פורמליים, המצביעים על כוונה אמיתית לבצוע העסקה. כמו כן נקבע כי מבוטח הפועל בתום לב על מנת להעביר את זכויותיו בנכס יכול להחשב בנסיבות מסויימות, לצורך חוק הבטחת הכנסה, כמי שהעביר נכס, אפילו אם מתעכבת ההעברה העונה על הוראות חוק המקרקעין. במקרה כזה אין פיקציה המיועדת לעקוף את הוראות החוק. כמו כן, במקרים שההעברה נחשבת כתקפה כעבור חמש שנים ניתן לבדוק בתקופה זאת שלא נעשתה קנוניה בין המבוטח לבין בניו. כך, מבוטח שחתם על יפוי כוח בלתי חוזר נחשב כמי שהעביר את הנכס לעומת זאת, מבוטח שנותן לבניו להשתמש בנכס, אך לא פעל כדי להעבירו ונשאר בעל המקרקעין עדיין נחשב כבעל הנכס לצורך חוק הבטחת הכנסה. הבטחת הכנסהבעלות