בעוד שתכליתו הדומיננטית של המשפט המנהלי היא החזרתה של הרשות השלטונית לתלם החוקיות, גלום באחריות נזיקית גם יסוד הרתעתי חינוכי, הצופה פעולות עתידיות. בסעד הנזיקי טבועה תכונה שעיקרה הוא תיקון המעוות והשבתו, בדרך כלל באמצעות פיצוי כספי, של הנעשה לקדמותו. בית המשפט קבע כי, המדינה עלולה לחוב ברשלנות, שעה שפעלה באורח בלתי סביר בנסיבות בהן מוטלת עליה חובת זהירות, אפילו אם היא עושה שימוש בסמכויותיה השלטוניות, להבדיל מפעולותיה כישות פרטית. אין המדינה אחראית בנזיקין על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, או בתום לב תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית, אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה. השיקול באי הטלת אחריות בנזיקין על המדינה הוא החשש כי הטלתה של אחריות במקרים מסוג זה תיצור הרתעת יתר ותצר את צעדי הרשות אל מעבר לסביר, והיא אף תכביד על בתי-המשפט, העלולים למצוא עצמם נדרשים למספר רב של תביעות נגד רשויות המדינה . מצד שני ישנו חשש כי הלכה למעשה, תינתן חסינות מאחריות בנזיקין בשל צמצום רב מדי של האחריות מקום שמדובר בעניינים שבשיקול דעת ובחלק מהמקרים בית המשפט קבע כי שיקול הדעת הרחב, הנלווה לסמכות השלטונית, אינו מקנה חסינות.אחריות המדינהתביעות נגד המדינהנזיקין