המבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, אשר על פי הם נקבעים אחוזי הנכות, הינם מבחנים רפואיים טהורים, הקובעים אחוזי נכות לנפגע, בהתאם למגבלות רפואיות, ואין הם מתחשבים בכל גורם חיצוני. ישנה דעה בקרב לא מעט מומחים רפואיים בישראל כי טבלאות הביטוח הלאומי מיושנות, ואחוזי הנכות הנקובים בטבלאות אינם משקפים, בצורה ראויה, את הנכות הנגרמת בשל ליקויים שונים אמנם אין הלכה פסוקה של בית המשפט המונעת סטייה מאחוזי הנכות הנקובים אולם בית המשפט ציין כי, טוב יעשו המומחים הרפואיים הקובעים נכות, אם קביעתם תעשה בהתחשב באחוזי הנכות הכתובים בתקנות המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט קבע כי אין זה תפקידו של בית המשפט לחוקק. בית המשפט יכול, במקרים מסוימים רשאי, ובמקרים יוצאי דופן חייב, להסב את תשומת הלב של המחוקק, לצורך לחוקק, או למצער לעדכן את החקיקה. בית המשפט התייחס בפסיקתו לחקיקה זו וקבע כי אין מדובר בחקיקה נקודתית, אלא בהליך ארוך של הקמת ועדות מומחים, בכל תחום רפואי, אשר יעבדו את הנכויות באותו התחום, תוך השוואה למדינות אחרות ותוך התאמתם של אחוזי הנכות והקריטריונים לקביעתם, לרפואה העדכנית תוך התחשבות בחידושים בענף הרפואה כיום. אחוזי נכותנכותביטוח לאומי