תנאי לקביעת דרגת אי כושר להשתכר הינו קביעת אחוזי הנכות הרפואית של המבוטח על ידי רופא מוסמך, שהינו עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו. משנקבעה למבוטח נכות רפואית, פקיד תביעות, הוא המוסמך לקבוע דרגת אי כושרו של המבוטח להשתכר. פקיד התביעות מביא בחשבון גם את השפעת ליקויו של המבוטח על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהמבוטח מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה. תנאי לקביעת דרגת אי כושר להשתכר הינו שנקבעה למבוטח נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות, או בשיעור של 40% לפחות, אם נקבעה למבוטח נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות.הזכאות לקצבת נכות חודשית דרגת אי כושר להשתכר עד 74% מקנה זכאות לקצבה חלקית, ודרגת אי כושר להשתכר של 75% ומעלה, מקנה זכאות לקצבה מלאה. חשוב לציין כי פקיד התביעות רשאי לקבוע כי רק למקצת הנכויות הרפואיות שנקבעו למבוטח השפעה על כושרו להשתכר ויתכנו מקרים שמבוטחים בעלי נכויות כבוהות לא יקבלו את מלוא הגמלה.אי כושר עבודהנכות כלליתנכותביטוח לאומי