צמצום השתכרות אצל שכירים ועצמאיים - ביטוח לאומי נכות כללית

לשם קביעת שיעור הצמצום בהשתכרותו של מבוטח לשם קביעת גובה הגמלה אשר תשולם לו בענף של נכות כללית בביטוח לאומי, תובא בחשבון הכנסתו של המבוטח מעבודה או ממשלח יד. אופן חישוב הצמצום בהשתכרות, בסופו של יום, תלוי במעמדו של מבוטח, אם "עובד" הוא או "עצמאי". מבוטח הטוען לזכותו לגמלת נכות כללית, נדרש להוכיח כי כושרו להשתכר והשתכרותו בפועל צומצמו עקב הליקוי ב- 50% או יותר. הדרך לחישוב שיעור הצמצום בהשתכרות תהא שונה מקום בו מדובר ב"עובד" ומקום בו עונה המבוטח על הגדרת עובד עצמאי. שכן, הכנסתו של עובד או עובד עצמאי בתקופה הקובעת, לפני מועד הליקוי תחושב בהתאם לתקופה בה בחר כל אחד מן השניים, כך: עובד זכאי לבחור את שני הרבעונים בהם היתה הכנסתו גבוהה מתוך 18 החודשים שקדמו לתאריך הקובע, ואילו עצמאי זכאי לבחור את ההכנסה הגבוהה בשנת המס שבחר מתוך שלוש שנות המס שקדמו לתאריך הקובע. ישנה חשיבות רבה להצהרות המוגשות למוסד לביטוח לאומי, על ידי מבוטח בטרם הוא פונה בדרישה לקבל או גמלה ומי ששילם דמי ביטוח כעצמאי ודיווח על עצמו כעצמאי ובהמשך מבקש לשנות את מעמדו ולדווח ולשלם כ"עובד" - עליו רובץ הנטל להוכיח שאירע שינוי של ממש במעמדו. נכות כלליתשכיריםעצמאיםנכותביטוח לאומי