הסכם בוררות בין עובד למעביד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם בוררות בין עובד למעביד: .1זוהי בקשה לדחיות התביעה שהוגשה מטעם מעשה-בית-הדין ו/או חוסר סמכות לדון בביטול הבוררות. .2העובדות העולות מחומר הראיות והרלבנטיות לשלב זה של הדיון הן כדלהלן: א) התובע עבד אצל הנתבעת החל מיום 1.7.1976ועד לפיטורין ביום 1.3.1983; ב) בסמוך לאחר הפיטורים העמידה הנתבעת לרשות התובע את סכום פיצויי הפיטורים ויתר התגמולים שהצטברו בקופת "עוצ"ם", והתובע משך כספים אלו; ג) כשנה לאחר הפיטורים פנה התובע אל הנתבעת בתביעות שונות, ונחתם ביניהם הסכם הנושא את הכותרת "הסכם בוררות", ושנאמר בו, בין היתר - " .1מובילי מבואות ואהרון מסכימים בזאת כי כל חילוקי הדעות שביניהם וכל תביעותיהם ההדדיות יוכרעו על-ידי בורר דן יחיד. אהרון מסר לבורר מכתב ונספחים הכוללים את תביעותיו, הבורר יהיה רשאי להסתפק בחומר זה ולברר טענות מובילי מבואות וכן לקבל כל חומר מהנהלת החשבונות לצורך בירור העניין. הצדדים מסכימים כי הבורר לא יהיה נדרש לנהל הבוררות במתכונת המקובלת של ישיבות בוררות, ניהול פרטיכל שמיעת הצדדים, עדים וכיו"ב. הבורר יהיה רשאי לברר עובדות בעצמו. .5הצדדים מסכימים כי הבורר יהיה דניאל יוחנן (ג'וני)"; ד) ביום 11.9.1984נתן הבורר החלטה כדלהלן - "במסגרת תפקידי כבורר בין מובילי מבואות לבין יוסף אהרון ממושב עגור, עובד לשעבר של מובילי מבואות ירושלים. לאחר בדיקת הנתונים ולפי המסמכים שהוגשו על-ידי שני הצדדים הגעתי למסקנה לפצות את החבר אהרון יוסף בסך של 000, 200שקלים שישולם בתאריך .20.9.1984ובזה נותן החבר יוסף אהרון מכתב ויתור שאין לן יותר תביעות כלשהן ממובילי ירושלים"; ה) התובע סרב לקבל את הסכום שפסק הבורר ושהוצע לו על-ידי הנתבעת והגיש תביעה זו, שעניינה ביטול הפיטורים, תשלום משכורות מאז הפיטורים ועד הגשת התביעה, הפרשי שכר שמהותם לא פורשה בכתב התביעה והפרשי פיצויי פיטורים. כעולה מהחומר שבתיק - הפרשי פיצויי הפיטורים נובעים מכך שלטענת התובע היה צריך להעסיקו עוד מספר חודשים על-פי ההסדר הקיבוצי הידוע בחוקת עוצ"ם, ועל כן הבסיס הנכון לחישוב פיצויי הפיטורים הוא משכורת חודשי מאי 1983, ולא משכורת מרץ כפי שנעשה בפועל. .3אין שחר לטענת בא-כוח התובע כי העדר הזכרת חוק הבוררות בהסכם הבוררות מביאה לאי-תחולת חוק הבוררות. מדובר בהסכם תקף, על פניו, ואין סיבה שחוק הבוררות לא יחול בענייננו. .4על-פי הלכות בוררות, פסק-דין של בורר מהווה מעשה-בית-דין, בלי קשר לאישור פסק הבורר על-ידי בית-המשפט המוסמך. לעניין היקף הזכויות והעניינים שהיו במסגרת הבוררות, יש לפנות להסכם עצמו. שם נאמר כי נמסרו לבוררות כל חילוקי הדעות שבין הצדדים, וכאשר הבורר פסק מה שפסק, הסכום בא לסילוק כל תביעותיו של התובע. כלל לא היה צורך בחתימת התובע על "מכתב הוויתור" שאוזכר בפסק כדי שדרכו של התובע לבית-הדין תחסם בגלל מעשה-בית-דין. .5על-פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, אין אפשרות לבטל פסק בוררות אלא על דרך של בקשת ביטול לפי הוראות אותו חוק, כאשד, לפי סעיף 28לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בית-הדין לעבודה הוא המוסמך לדון בבקשה. לא הוגשה כל בקשה לביטול, ולאור העובדה כי התביעה הוגשה יותר מחצי שנה לאחר מתן פסק הבוררות, לעומת 45יום הניתנים בחוק לבקשת הביטול, לא נראה לבית-הדין להתייחס לבקשה בבקשת ביטול. .6מהאמור עד כה יוצא, כי העניינים שבתביעתו הנוכחית של התובע כבר נדונו בבוררות, וכי יש מקום לדחות את תביעתו בשל מעשה-בית-דין. .7טענה אחרונה בפי בא-כוח התובע והיא, כי הנושאים שבתביעה אינם בני בוררות, ועל כן אין הפסק מהווה מעשה-בית-דין לגביהם. לאור מסקנת בית-הדין אין צורך להחליט בשאלה, מה תוקפו של פסק בוררות כאשר צדדים קיימו בפועל בוררות על נושא שאינו בר-בוררות על-פי החוק. כל זכויותיו של התובע, להן הוא טוען, נובעות מהסכמים אישיים או מהסדרים קיבוציים, אשר יכולים להיות נושאים לבוררות. גם עניין פיצויי הפיטורים, במסגרת שעולה בתובענה זו, נחסם על-ידי הבוררות, כי הרי לא מדובר בזכות על-פי החוק, אלא בזכות חוזית הנוגעת לעניין מועד הפיטורים. כאשר עניין זה נדון בפני הבורר, אין כבר מה לדון בעניין זה בבית-הדין .8התוצאה היא, כי דין התביעה להידחות מחמת מעשה-בית-דין. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט, כולל שכר טרחת עורך-דין, בסך 600ש"ח. בקביעת ההוצאות התייחסנו למהות התובענה, וכן הודרכנו על-ידי התעריף המינימלי. כל סכום שלא ישולם תוך 30יום ישא הפרשי הצמדה וכן ריבית בשיעור % 4לשנה, החל מהיום ועד התשלום בפועל.חוזהיישוב סכסוכיםבוררותהסכם בוררות