קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות עובד מוסך: .1זו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בסכום של 927.50, 14שקל בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ו/או הפרשי הצמדה וריבית. .2הנתבעת עוסקת ביבוא ובמימכר רכב מסוג ב.מ.וו. וכן מפעילה היא מוסך לתיקון המכוניות הללו. התובע הועסק במוסכה של הנתבעת מ- 26.11.1974ועד .31.8.1980 קשרי העבודה בין הצדדים הסתיימו לאחר שהתובע הגיש לנתבעת מכתב התפטרות בו הודיע על הפסקת עבודתו. .3בכתב תביעתו המתוקן טוען התובע, כי החל משנת 1978שימש כמנהל עבודה, לאחר שאחד ממנהלי הנתבעת הודיע לכלל העובדים במוסך, כי מועלה מדרגה מתפקיד של פועל במוסך לתפקיד של מנהל עבודה וכי כתוצאה מהשינוי במעמדו ניתנו לו: "הטבות שונות בתנאי עבודתו וכן הוענק לו רכב צמוד, אשר תמורתו שולמה במלואה על-ידי הנתבעת" (סעיף 4). כן טוען הוא, כי בחודש יולי 1980ביטלה הנתבעת את משרתו כמנהל עבודה והודיעה לו, כי יחזור לעבוד כפועל פשוט במוסך וכן נשלל ממנו הרכב הצמוד שנתנה לו הנתבעת עד אותה עת. מעשים אלה של הנתבעת, אליבא דהתובע, הינם בבחינת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ועל כן יש לראות את התפטרותו בדין פיטורים ולפסוק לו את פיצויי הפיטורים הנתבעים על-ידו. .4בכתב הגנתה טוענת הנתבעת, כי התובע לא מונה על-ידה לשמש כמנהל עבודה, הוא הועסק כמכונאי רגיל וכי במסגרת תפקידו זה שימש גם כמכוון מכוניות לקראת בחינת הרישוי השנתית. הנתבעת מכחישה, כי נתנה לתובע רכב צמוד לשימושו שלו ולטענתה מונה התובע על-ידה להסיע את עובדי המוסך בבוקר לעבודתם ובערב לביתם ולצורך זה בלבד השתמש התובע ברכב של הנתבעת. הנתבעת גורסת, אם כן, כי לא הרעה את תנאי עבודתו של התובע, באשר הוא לא מונה על-ידה לשמש כמנהל עבודה ועל כן לא הורד מתפקידו זה, וכן טוענת היא, כי בחודש יולי 1980היא לא נזקקה יותר לשירותי התובע בקשר להסעת העובדים ועל כן לא מסרה לו את המכונית. כתוצאה מאי-מסירת המכונית סרב התובע לעבוד כבוחן רכב וכאשר נדרש לעבוד כמכונאי רגיל במשך כל שעות העבודה - סרב והתפטר. עתירת הנתבעת היא לדחות את התביעה. .5בעמוד 7פרוטוקול הודה התובע, כי כתוצאה מהעלאתו לדרגת מנהל עבודה לא קיבל הוא מהנתבעת הטבות שכר ועל כן כמובן לא היתה הפחתה בשכרו כתוצאה מהורדתו לדרגת עובד מוסך. נותרו, אם כן, שתי טענותיו האחרות, לפיהן ההרעה המוחשית בתנאי עבודתו היא הורדתו בתפקיד ולקיחת הרכב הצמוד. .6מטעם התובע העידו הוא עצמו ועובד הנתבעת לשעבר, מר שמואל גליקשטיין. עדותם של הללו מהימנה עלינו ומדבריהם עולה, כי בחודש אוגוסט 1978מונה התובע על-ידי הנתבעת לתפקיד של מנהל עבודה, לאחר שקודמו בתפקיד זה, מר מאיר פלדמן, פוטר מעבודתו. כתוצאה ממינוי זה חדל התובע לעסוק בתיקוני מכוניות כפי שעשה קודם לכן, הוא החל לבוא במגע עם הלקוחות, קיבל את המכוניות שהובאו על-ידם לתיקון, בדק את התקלות שהתגלו בהן והורה לפועלים במוסך מה לעשות כדי לתקן את הליקויים, בדק אם התקלות תוקנו כראוי ובסופו של דבר בחן אם הרכב תקין למסירה ללקוח. כביטוי חיצוני לשינוי במעמדו ובתפקידו החל התובע לעבוד בבגדיו הפרטיים, כשמעליהם לובש הוא חלוק לבן ועונד תווית שעליה כתוב שמו ותפקידו "מנהל עבודה". קודם, כשעבד כפועל במוסך, לבש בגדי עבודה כחולים. כן למדנו מדבריהם, כי סמוך לקבלת התפקיד החדש כאמור ניתנה לתובע מכונית השייכת לנתבעת, לשימושו הפרטי לאחר שעות העבודה. אמנם במשך שעות העבודה שימשה המכונית לצורכי המוסך, אך לאחר תום שעות העבודה היא הועמדה לשימושו הבלעדי של התובע ומן הטעם הזה יש לראותה כרכב הצמוד לתובע. העובדה, כי התובע הסיע ברכב הנ"ל מדי פעם עובדים, אינה משנה את העובדה, כי הרכב עמד לשימושו לאחר תום ההסעה, ומה עוד כי שוכנענו מדבריו, כי עשה זאת מרצונו ולא משום שהוטל עליו תפקיד כזה על-ידי הנתבעת. כן הוברר מדבריהם, כי בחודש יולי 1980הודיעה הנתבעת לתובע, כי הוא חוזר לתפקידו הראשוני, היינו לעבודת מוסד רגילה וכי הרכב שהיה עד עתה צמוד אליו, לאחר שעות העבודה, יילקח ממנו. אין לנו ספק, כי הורדת התובע לתפקיד מכונאי מן השורה, כאשר קודם לכן שימש כמנהל עבודה, היא פגיעה ביקרתו המקצועית, ושלילת הרכב הצמוד היא פגיעה מוחשית בתנאי העבודה באשר כאמור, עד אותה עת הרכב היה ברשות התובע, הוא נסע בו לאן שרצה והנתבעת היא ששילמה את ההוצאות. .7לעומת עדי התובע אשר, כפי שכבר הדגשנו, היו מהימנים עלינו, התרשמנו מעדי הנתבעת כי הם הינם בלתי-מהימנים. מטעם הנתבעת העידו מנהליה, מר אמנון טרבולסקי ומר רודי גילורד, ובנו של האחרון, מר פרדי גילורד, העובד גם הוא במוסך. לדעתנו חברו כל אלה יחד ומסרו עדות לא נכונה על מנת להמעיט ולהפחית בתפקידו של התובע במוסך ובתנאים שהרכב ניתן לו, על מנת להכשיל את תביעתו. מצאנו בדבריהם סתירות רבות אשר גרמו לנו, בנוסף להתרשמותנו הכללית מעדותם, שלא להאמין להם ונביא כמה דוגמות: א) בעניין תפקידו של התובע במוסך פרדי גילורר אומר, בע' 23לפרוטוקול, כי רוב עבודתו של התובע היתה בבחינת רכב; אמנון טרבולסקי אומר, בע' 28לפרוטוקול, כי התובע שימש רוב הזמן כמכונאי ומדי פעם עבד כבוחן רכב, ולדעתו זו הצטרף גם רודי גילורד. פרדי גילורד אומר, בע' 23לפרוטוקול:ב "ברוך חילק עבודה לנערים במוסך כאשר אני הייתי עמוס עבודה. בדרך כלל זה נעשה בשיתוף איתי. היו באים אלי או אל ברוך בבעיות מקצועיות". פרדי ילורד ואמנון טרבולסקי הכחישו זאת. 3) מעדותו של שמואל גליקשטיין עלה, כי משעה שמונה התובע למנהל עבודה ניתנה לו הרשות להיכנס למחסן החלקים של הנתבעת - שהעד שימש בו כמחסנאי - ולקחת חלקים הדרושים לצורכי העבודה. רשות זו לא ניתנה לעובדי המוסד האחרים. בעניין זה אומר פרדי גילורד, כי אכן לתובע היתה סמכות לתת הוראה לספק לפועלים חלקים לצורך תיקונים ברכב, אך בסכומים מוגבלים. אמנון טרבולסקי מכחיש סמכות זאת של התובע ואילו רודי גילורד אומר, שבכלל לכל פועל היתה סמכות לקחת חלקים מהמוסך ללא כל קשר לשוויים. 4) פרדי גילורד אומר, כי התובע הלך עם חלוק לבן כחודש ימים לאחר שמנהל המחסן הכניס חידושים בדבר לבישת חלוקים לבנים. אמנון טרבולסקי אומר, כי התובע לבש חלוק לבן תקופה של שבועיים ימים וכי החלוק ניתן לו במקרה. במקום אחר בעדותו אמר, כי התובע לבש חלוק לבן הואיל וייתכן כי לא היה בנמצא עבורו באותה עת במחסן חלוק כחול, ואילו רודי גילורד אומר, כי הוא ראה את התובע מסתובב בחלוק לבן פעם או פעמיים וכאשר הוצגה לעד תמונה בה מצולם התובע בחלוק לבן - יחד עם עובדים אחרים של המוסך - אמר: "שאף הנכד שלי מצטלם עם תלבושת של קאובוי והוא איננו כזה". 5) פרדי גילורד אמר, כי אמנון טרבולסקי מינה את התובע לבוחן רכב לאחר שפלדמן עזב, ואילו אמנון טרבולסקי אומר, כי התובע לא החליף את פלדמן. ב. בעניין המכונית הצמודה בכתב ההגנה נטען, כי התובע מונה להסיע את עובדי הנתבעת ברכב הנ"ל. עדי הנתבעת בעדותם הכחישו זאת ואילו אמנון טרבולסקי אף אמר, בע' 26לפרוטוקול, כי לא רק שהתובע לא מונה לתפקיד של מסיע עובדים מיזמת הנתבעת, אלא שהרכב ניתן לו לבקשתו על מנת שיסיע את העובדים. רודי גילורד אומר בע' 32לפרוטוקול, כי התובע נסע עם הרכב יום יום הביתה, אף כאשר לא היה צורך להסיע עובדים לביתם, ואילו אמנון טרבולסקי אומר, כי במקרה כזה היה התובע משאיר את הרכב במוסך ולא לוקח אותו הביתה. .8זו ואף זו. סמוך לתום העבודה הוזמן התובע למשרדו של רודי גילורד, לאחר שסרב לבצע עבודה מסוימת שהטיל עליו פרדי גילורד. נסיבות האירוע אינן רלבנטיות ולא נרחיב עליהן את הדיבור, הואיל וכאמור עילת התביעה היא התפטרות לרגל הרעה מוחשית, ואין לנו עניין לטענת פיטורים עקב אי ציות להוראות וכו'. אותה שיחה הוקלטה על-ידי רודי גילורד והתמליל המודפס הוצג בפנינו. מהתמליל בע' 11עד ע' 16עולה בבירור, כי התובע חוזר ואומר, כי הוא מונה על-ידי הנתבעת כמנהל עבודה, ואילו רודי גילורד משיב לו, כי לרגל צמצומים עשה כל אחד יותר מאשר עשה בעבר, אך אינו מכחיש באופן חד-משמעי, כי התובע אכן מונה למנהל עבודה. .9אנו קובעים, כי התובע התפטר במסגרת סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, ועל כן יש לראות את התפטרותו כדין פיטורים והוא זכאי לפיצויי פיטורים. .10אין חולק כי התובע עבד אצל הנתבעת מ- 26.11.1974ועד 31.8.1980וכי שכרו היומי האחרון היה 102.89שקל. לא שוכנענו, כי יש לראות במתן הרכב הצמוד לתובע תמורה נוספת לשכרו, אשר מהווה רכיב לצורך חישובהשכר הקובע בעת תשלום פיצויי פיטורים. אנו דוחים טענה זו של התובע. .11התובע זכאי, אם כן, לפיצויי פיטורים בסכום של 099.41, 7שקל (102.89X69). לא מצאנו בנסיבות המקרה מקום לביטול או להפחתת פיצויי ההלנה או הפרשי ההצמדה והריבית. .12נתייחס עוד לטענת הנתבעת בסעיפים 27, 28ו- 29לסיכומים, לפיה התובע לא נתן לנתבעת הזדמנות להיטיב את דרכיה לפני התפטרותו, ונאמר, כי לו רצתה הנתבעת לחזור בה ממעשיה בחודש יולי 1980, היתה יכולה לעשות זאת במשך תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות שנתן התובע במכתב ההתפטרות. מכתב זה של התובע מהווה התראה מספקת לנתבעת לצורך עניין זה. .13לסיכומו של דבר אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסכום של 099.41, 7שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית (תיקון מס' 3) החל מ- 1.9.1980ועד לתשלום בפועל של החוב ובצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כמשמעותם בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, החל מ- 1.11.1980ועד לתשלום בפועל של החוב. כן תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עורך-דין והוצאות משפט בסכום כולל של 000, 20שקל בצירוף מ.ע.מ. .14הנתבע תשלם את אגרת בית-הדין הדחויה.מוסךהתפטרות