קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב של מורה: .1המבקש הועסק על-ידי המשיבה כמורה מאז שנת .1966 .2המבקש נאלץ לפרוש מן העבודה עקב התקף לב, והוא פנה אל המשיבה, כי תשלם לו פיצויי פיטורים מוגדלים, עקב הנסיבות המיוחדות של פרישתו. .3ועדת הביקורת המרכזית (להלן - ועדת הביקורת) בהרכב של שלושה חברים (להלן - ועדת השלושה) דנה בתביעתו של המבקש בתאריך 22.11.1985ופסקה לו: השלמת פיצויי פיטורים עד %150, תשלום עבור שלושה חודשי הודעה מוקדמת, תשלום עבור חודש הסתגלות (להלן - הפסק). .4המבקש פנה לבית-הדין זה בבקשה לאשר את הפסק כפסק בוררות. .5א) אין מחלוקת בין הצדדים, שהפסק מהווה פסק בוררות. ב) אין מחלוקת בין הצדדים, שהמשיבה לא ערערה על הפסק בפני מזכירות ועדת הביקורת, וגם לא ביקשה את ביטולו במועד הקבוע בסעיף 27(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח- 1968(להלן - חוק הבוררות); ג) המשיבה הגישה לבית-דין זה בתאריך 15.8.1986בקשה לביטול הפסק (להלן - בקשת הביטול); ד) בא-כוח המשיבה טוען, שלמעשה אין לראות את בקשתו כבקשה לביטול הפסק, אלא שהוא מתנגד לאישורו מן הטעמים שפרט בבקשה, והשתמש במסגרת של בקשה לביטול הפסק, כדי להביא בפני בית-הדין את נימוקי התנגדות המשיבה לאישור הפסק. .6על-פי טענת המשיבה פנה המבקש בערעור למזכירות ועדת הביקורת וזו, בהחלטתה מיום 25.2.1986(להלן - החלטת המזכירות), החליטה לבטל את סעיף 2 לפסק. .7 א) המבקש בתשובתו לבקשת הביטול טען, בין השאר, שכל פנייתו למזכירות ועדת הביקורת לא באה אלא כתלונה על אי-ביצוע סעיף 2של הפסק על-ידי המשיבה; ב) עובדה זו עולה באופן ברור ממכתב הזימו לבירור של ועדת הביקורת מיום 28.2.1986, ומכותרת החלטת המזכירות; ג) בדיון בבית-הדין הסכים גם בא-כוח המשיבה, שהדיון במזכירות ועדת הביקורת היה רק בנושא אחד-תביעה לביצוע סעיף 2של הפסק על-ידי המשיבה. .8 א) הפסק אותו אנו מתבקשים לאשר הוא ברור לחלוטין ואין לשגות באי-הבנה לגביו; ב) לית מאן דפליג, ששום צד מהצדדים לדיון זה לא ערער - לא המשיבה שהיא המעוניינת בערעור וודאי לא המבקש, שהפסק השביע את רצונו, וכל תרעומתו היתה, שאין מבצעים את סעיף 2לפסק; ג) מה שקרה במקרה הנוכחי, קשה להאמין שאכן קרה. המבקש - שיש בידו פסק תקף, שהצד שכנגד לא ערער עליו - מבקש עזרה בביצועו או מתלונן על אי-ביצועו ומזכירות ועדת הביקורת, בהזדמנות זו, משנה את הפסק וגורעת ממה שנפסק למתלונן; ד) מכוח מה שאבה מזכירות ועדת הביקורת את הסמכות לשנות פסק, שאיש לא ערער עליו. האם מזכירות ועדת הביקורת היא גם הגוף הפוסק וגם הגוף המערער. מכוח מה יש זכות לוועדת הביקורת לטעון טעון של צד לבוררות, שלא טען אותם במסגרות הקבועות על-פי כללי ועדת הביקורת עצמה; ה) פסק של ועדת השלושה יכולה המזכירות לשנות רק כשיש ערעור עליו. באין ערעור -כפי שהיה במקרה זה -לא היתה מוסמכת מזכירות ועדת הביקורת לשנות את הפסק; ו) טיעון המבקש במזכירות ועדת הביקורת לביצוע הפסק אין לראותו בשום פנים כהסכמה לדיון בשינויו; ז) החלטת המזכירות מנוגדת לכל סדרי והליכי דין איזה שהם, מנוגדת לכללים בדבר סדרי עבודה ודיון של ועדת הביקורת עצמה, מנוגדת לכללי צדק ומשוללת כל תוקף. .9למשיבה אין כל טענה אחרת כנגד הפסק וגם לו היתה לה - אחרה את המועד. לכן אנו דוחים את מה שאמור להיות בקשת ביטול. .10אנו מאשרים את הפסק. .11 א) ועדת השלושה לא פסקה הפרשי הצמדה וריבית. ב) בית-הדין מוסמך לפסוק ריבית או הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת הבקשה לאישור הפסק, אך לא קודם לכן (אוטולנגי [2], בוררות - דיון ונוהל, מהדורה ראשונה, ע' 177, סעיף 265, הערות שוליים 59, 60); ג) טענת בא-כוח המבקש, כי התיקון לסעיף 5לחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א- 1961(להלן-חוק פסיקת ריבית) שינתה את ההלכה שנקבע בר"ע 17/72[1], בכך, שאיפשר פסיקת ריבית מתאריך היווצרות העילה, ובכלל זה מתאריך מתן פסק הבוררות, אם פסק הבוררות מהווה את העילה - אינה מקובלת עלינו, כי מה שקובע לעניין סמכות בית-המשפט לפסוק ריבית לגבי פסק בוררות. שלא פסקו בו ריבית, היא הוראת סעיף 22(ד) לחוק הבוררות, התוחמת את תחום סמכות בית-המשפט לתיקוני ליקויים בפסק בוררות בנושא ריבית, והבאה למעט מקרים אחרים. הוראה זו היא בבחינת "לקס ספציאליס" והיא הקובעת לענייננו; ד) בא-כוח המשיבה טוען, שאין לפסוק ריבית או הפרשי הצמדה במקרה הנוכחי, כי בפסק לא נקבע סכום כסף לתשלום ועל-פי סעיף 2לחוק פסיקת ריבית מוסמכת רשות שיפוטית לפסוק ריבית רק לגבי סכום כסף שפסקה לבעל דין; ה) בא-כוח המבקש טוען, שהוראת תשלום וקביעת שיטת חישוב לצורך התשלום כשם שנעשו במקרה כזה, כמוה כפסיקת סכום כסף; ו) התלבטנו בנושא זה, אך הגענו למסקנה, כי אישור "מתן תשלום עבור שלושה חודשי הודעה מוקדמת בכפיפות לפרק 17בחוקה" כנקבע בפסק, כמוהו כפסיקת סכום כסף. הביטוי "סכום כסף" בא למעט פסיקת סעדים אחרים שאינם סכומי כסף כמו בתביעה הצהרתית או בתביעה להחזרת חפץ. נושא הכפיפות לפרק 17לחוקה לא התעורר בשום פורום שדן בנושא. .12המשיבה תשלם למבקש הפרשי הצמדה וריבית על הסכום של שלושה חודשי הודעה מוקדמת החל מתאריך הגשת הבקשה לאישור הפסק (8.5.1986), ועד לתשלום בפועל. .13המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך-דין, בסך 300ש"ח בצירוף מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום זה מתאריך פסק- הדין ועד התשלום בפועל.דיני חינוךהתקף לב / אוטם שריר הלבמורים